חברי הפועלים מאוקראינה שנהרגו בפיגוע: "הם הרגישו בטוח כאן"
כשהתחילה הלחימה באוקראינה, ויקטור סורוקופוט ודמיטרי מיטריק, שני מהגרי עבודה, ביקשו להביא את המשפחות למקום מבטחים בישראל. עכשיו החברים שלהם צריכים להטיס את גופותיהם חזרה הביתה
איליה, חברם של שני אזרחי אוקראינה שנהרגו אמש בבני ברק, תולה צילום שלהם במקום הפיגוע (צילום: אורן זיו)
הקיוסק ברחוב השניים בבני ברק, שם התחיל מסע ההרג אתמול, הפך היום לנקודת כינוס וזיכרון להרוגי הפיגוע. חברים ואזרחים עברו במקום במהלך היום והדליקו נרות נשמה. גם שלטי "נקמה" ושלטים הקוראים שלא להעסיק ערבים נתלו על ידי פעילי ימין באזור.
בעוד ההלוויות של שני תושבי בני ברק, אבישי יחזקאל ויעקב שלום, התקיימו הבוקר, והלווייתו של השוטר אמיר ח'ורי צפויה להתקיים מחר, מועד קבורתם של שני ההרוגים הנוספים טרם ידוע.
ויקטור (סשה) סורוקופוט, בן 33, ודימיטרי (דימה) מיטריק, בן 32, היו אזרחי אוקראינה. אמש, כשהתחיל מסע הירי, הם ישבו מחוץ לקיוסק ושתו בירה בסוף יום עבודה. שניהם במקור תושבי העיר צ'רנוביץ', ונכנסו לישראל בשנים האחרונות באשרת תייר ונשארו לעבוד. סורוקופוט הגיע לישראל ב-2016 ומיטריק ב-2019, שניהם עבדו בעבודות מזדמנות בשיפוצים ובנייה. לפי רשות האוכלוסין, בישראל כ-13 אלף אוקראינים שנכנסו באשרת תייר ונשארו.
בשעות הצהריים הגיעו כ-15 מחבריהם של השניים לזירת הפיגוע, ששימשה מקום מפגש קבוע, הציבו במקום תצלום של ההרוגים והדליקו נרות לזכרם. הם התקשו לעצור את הדמעות.
"הם הגיעו לפה כי המצב באוקראינה מאוד קשה והם רצו להרוויח קצת כסף ולחזור להתחיל את החיים שלהם", סיפר איליה, אחד מחבריהם. "אחד היה נשוי והשני התכוון להתחתן, לא היו להם ילדים". איליה, כמו רבים ממהגרי העבודה מאוקראינה, עובד בבניין.
איליה סיפר כי מאז פרוץ המלחמה, השניים רצו לסייע לבני משפחתם להגיע לכאן. ״כולם באוקראינה רצו לבוא לפה, כי חשבו שפה לא מסוכן, שפה הכי בטוח".
"עבדנו ביחד בשיפוצים", סיפר איוון, חבר אחר של השניים. "את דימה הכרתי עוד מהבית, באוקראינה, את סשה הכרתי כאן. הם היו יושבים פה כמעט כל ערב". הוא סיפר שנודע לו על האירוע מטלפון. "סיימתי לעבוד וחבר שלי אמר שקרה משהו בחנות, שהרגו מישהו. לא האמנתי. עשיתי טלפונים ולא היתה תשובה עד שאמרו לי שהם קיבלו כדור בראש. הם היו אנשים טובים, עם לב זהב שעוזרים לכולם ואוהבים לחיות. כל יום ישבנו יחד, גרנו דלת מול דלת. התחושה קשה מאוד. לא ישנתי כל הלילה".
איוון אמר שכשפרצה המלחמה, הוא רצה לחזור לאוקראינה כדי להיות עם משפחתו, אבל סשה שיכנע אותו להישאר בישראל. ״הוא אמר לי: ׳אל תחזור, עדיף שתישאר פה׳. הוא הרגיש בטוח פה".
כעת, במקום לדאוג למשפחות שלהם שבאוקראינה, החברים של דימה וסשה עסוקים בבירוקרטיה הכרוכה בשחרור גופות השניים מאבו כביר והטסתן הביתה.
"אני רוצה לבקש עזרה, שישלחו אותם הביתה כמה שיותר מהר, כי המשפחות מחכות להם שם ומאוד קשה", אמר איוון. "סשה ודימה רצו להביא את המשפחה לכאן, אבל עכשיו כולם מחכים להם שם".
שגרירות אוקראינה בישראל פרסמה הבוקר גינוי לפיגוע, וציינה כי היא מסייעת בסידורי הקבורה של השניים.
אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.
קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.
ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
