חברי הפועלים מאוקראינה שנהרגו בפיגוע: "הם הרגישו בטוח כאן"
כשהתחילה הלחימה באוקראינה, ויקטור סורוקופוט ודמיטרי מיטריק, שני מהגרי עבודה, ביקשו להביא את המשפחות למקום מבטחים בישראל. עכשיו החברים שלהם צריכים להטיס את גופותיהם חזרה הביתה

איליה, חברם של שני אזרחי אוקראינה שנהרגו אמש בבני ברק, תולה צילום שלהם במקום הפיגוע (צילום: אורן זיו)
הקיוסק ברחוב השניים בבני ברק, שם התחיל מסע ההרג אתמול, הפך היום לנקודת כינוס וזיכרון להרוגי הפיגוע. חברים ואזרחים עברו במקום במהלך היום והדליקו נרות נשמה. גם שלטי "נקמה" ושלטים הקוראים שלא להעסיק ערבים נתלו על ידי פעילי ימין באזור.
בעוד ההלוויות של שני תושבי בני ברק, אבישי יחזקאל ויעקב שלום, התקיימו הבוקר, והלווייתו של השוטר אמיר ח'ורי צפויה להתקיים מחר, מועד קבורתם של שני ההרוגים הנוספים טרם ידוע.
ויקטור (סשה) סורוקופוט, בן 33, ודימיטרי (דימה) מיטריק, בן 32, היו אזרחי אוקראינה. אמש, כשהתחיל מסע הירי, הם ישבו מחוץ לקיוסק ושתו בירה בסוף יום עבודה. שניהם במקור תושבי העיר צ'רנוביץ', ונכנסו לישראל בשנים האחרונות באשרת תייר ונשארו לעבוד. סורוקופוט הגיע לישראל ב-2016 ומיטריק ב-2019, שניהם עבדו בעבודות מזדמנות בשיפוצים ובנייה. לפי רשות האוכלוסין, בישראל כ-13 אלף אוקראינים שנכנסו באשרת תייר ונשארו.
בשעות הצהריים הגיעו כ-15 מחבריהם של השניים לזירת הפיגוע, ששימשה מקום מפגש קבוע, הציבו במקום תצלום של ההרוגים והדליקו נרות לזכרם. הם התקשו לעצור את הדמעות.
"הם הגיעו לפה כי המצב באוקראינה מאוד קשה והם רצו להרוויח קצת כסף ולחזור להתחיל את החיים שלהם", סיפר איליה, אחד מחבריהם. "אחד היה נשוי והשני התכוון להתחתן, לא היו להם ילדים". איליה, כמו רבים ממהגרי העבודה מאוקראינה, עובד בבניין.
איליה סיפר כי מאז פרוץ המלחמה, השניים רצו לסייע לבני משפחתם להגיע לכאן. ״כולם באוקראינה רצו לבוא לפה, כי חשבו שפה לא מסוכן, שפה הכי בטוח".
"עבדנו ביחד בשיפוצים", סיפר איוון, חבר אחר של השניים. "את דימה הכרתי עוד מהבית, באוקראינה, את סשה הכרתי כאן. הם היו יושבים פה כמעט כל ערב". הוא סיפר שנודע לו על האירוע מטלפון. "סיימתי לעבוד וחבר שלי אמר שקרה משהו בחנות, שהרגו מישהו. לא האמנתי. עשיתי טלפונים ולא היתה תשובה עד שאמרו לי שהם קיבלו כדור בראש. הם היו אנשים טובים, עם לב זהב שעוזרים לכולם ואוהבים לחיות. כל יום ישבנו יחד, גרנו דלת מול דלת. התחושה קשה מאוד. לא ישנתי כל הלילה".
איוון אמר שכשפרצה המלחמה, הוא רצה לחזור לאוקראינה כדי להיות עם משפחתו, אבל סשה שיכנע אותו להישאר בישראל. ״הוא אמר לי: ׳אל תחזור, עדיף שתישאר פה׳. הוא הרגיש בטוח פה".
כעת, במקום לדאוג למשפחות שלהם שבאוקראינה, החברים של דימה וסשה עסוקים בבירוקרטיה הכרוכה בשחרור גופות השניים מאבו כביר והטסתן הביתה.
"אני רוצה לבקש עזרה, שישלחו אותם הביתה כמה שיותר מהר, כי המשפחות מחכות להם שם ומאוד קשה", אמר איוון. "סשה ודימה רצו להביא את המשפחה לכאן, אבל עכשיו כולם מחכים להם שם".
שגרירות אוקראינה בישראל פרסמה הבוקר גינוי לפיגוע, וציינה כי היא מסייעת בסידורי הקבורה של השניים.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית