newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם ישראל בדרך להכיר בממשלת האחדות הפלסטינית?

למרות הצהרות החרם על הרשות ישראל צפויה להשתתף בוועידת המדינות התורמות ולסייע בגיוס כספים לממשלה החדשה

מאת:

בסוף החודש צפויה להתקיים ועידת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית – וישראל צפויה להשתתף בה לצד נציגי ממשלת האחדות הפלסטינית. זאת על אף הצהרות הממשלה החוזרות ונשנות בגנות שיתופה של חמאס בהקמת הממשלה, ההודעה על הפסקת כל משא ומתן עם הרשות והקריאה למדינות העולם להחרים אותה בשל שיתופו של "ארגון טרור" במסגרתה.

הכינוס השנתי של ועידת המדינות התורמות אמור להפתח ב-24 ליוני בבריסל, ודובר משרד החוץ יגאל פלמור אישר ל"שיחה מקומית" כי "עקרונית אמורה להיות השתתפות ישראלית, כתמיד". ישראל היא גורם מרכזי בכל כינוס של הוועידה, והיעדרה היה יכול לגרום לביקורת קשה עליה מצד ארה"ב והאיחוד האירופי (שהזדרז לתמוך בממשלת האחדות בתרומה נדיבה מיד לאחר השבעת הממשלה החדשה), ואולי אף לביטול הכינוס.

נורבגיה, שמארגנת את הכינוס השנה, המתינה עם הוצאת ההזמנות הרשמיות לכינוס עד התבררות המצב באזור לאחר ההשבעה ברמאללה, וצפויה להוציא אותן בקרוב. יש לציין שפלמור סייג את תגובתו בכך שההזמנות הרשמיות טרם יצאו.

> אם הממשלה הייתה מעוניינת בשלום, הפיוס הפלסטיני היה פריצת דרך עבורה

כזכור, ראש הממשלה נתניהו ניסה פעם אחר פעם להניא את מדינות העולם מלהכיר בממשלה הפלסטינית החדשה – אך נכשל. האם עכשיו הוא בדרכו להכנע לסחף ולשלוח את נציגי הממשלה לכינוס בבריסל, ולעודד את מדינות העולם להמשיך ולתרום לרשות? נראה שכן.

למען האמת, זהו ללא ספק הצעד הנכון מבחינת נתניהו. אם יש משהו גרוע יותר מנקודת מבטו מאשר ממשלה פלסטינית שמוסכמת על חמאס – הרי זו קריסת הרשות הפלסטינית והחזרת המפתחות והאחריות לניהול השטחים לישראל. עם כל הרעש והצלצולים נגד הממשלה החדשה, האינטרס הישראלי בשימור הסטטוס-קוו של הכיבוש מחייב את שימור קבלנית המשנה שפועלת ברמאללה ובעזה.

ממשרד ראש הממשלה טרם התקבלה תגובה לשאלה איך מתיישבת השתתפות המדינה בכינוס עם הצהרות נתניהו על החרמת הרשות, וזאת על אף שבקשה לתגובה נשלחה כבר לפני שבוע. אם תתקבל תגובה היא תפורסם כאן.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> הסיפור האמיתי בפיוס הפלסטיני הוא תחייתו של אש"ף

באנר 47 שנות כיבוש לתוך פוסט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf