השר ארדן: פועלים כדי לוודא שפעילי BDS בישראל "ישלמו את המחיר"

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

השר לבטחון הפנים, לנושאים אסטרטגיים והסברה גלעד ארדן אמר היום כי פעילי BDS בתוך ישראל צריכים לשלם מחיר, והודיע כי הוא פועל ליצירת חקיקה בכיוון זה.

"המסר צריך להיות שזה לא כדאי להיות פעיל BDS", אמר השר ארדן היום (חמישי) בפאנל שעסק בנושא קמפיין החרם הבינלאומי בכנס הרצליה. "מי שפועל למען דה לגיטימציה למדינת ישראל, לבודד אותה ולהביא לסיומו של המפעל הציוני, צריך להבין שיהיה לזה מחיר מבחינתו".

ארדן השווה בין שינויי החקיקה שראינו לאחרונה במספר מדינות בחו"ל, בעיקר בארה"ב ואירופה נגד תמיכה במשיכת השקעות וחרם, וקונן על הפער לעומת המצב בישראל: "במדינת ישראל, חוץ מחקיקה פרטית שעברה לפני שנים ואין לה שום יישום ושום השפעה אמיתית, אין מחיר אמיתי על זה שמישהו פה, ארגון או לא משנה מה, פועל כנגד מדינתו שלו לבודד אותה בעולם".

ארדן, שהשווה בדבריו שוב ושוב את קמפיין החרם לטרור, גם גילה במהלך הדברים שאמר בפאנל כי הוא הקים צוות משפטי שפועל עם משרד המשפטים כדי להבטיח שפעילי חרם ישלמו מחיר על פעילותם. "אם אנחנו רוצים לשכנע את העולם שהדה לגיטימציה אינה מקובלת עלינו, שיש לשלם עליה מחיר, אנחנו צריכים להתחיל כאן בישראל", הדגיש ארדן.

> משרד הפנים אוסר על עומר ברגותי, מראשי תנועת החרם, לצאת מהארץ

השר גלעד ארדן. (צילום: עדי כהן-צדק/כנס הרצליה)

בחודש מרץ האחרון קרא השר לענייני מודיעין ישראל כ"ץ "לבצע סיכול אזרחי ממוקד ל-BDS", כשלקח חלק בכנס החרם של ידיעות אחרונות שם התחרו ביניהם מיטב הפוליטיקאים הישראלים באמירות מרחיקות לכת נגד פעילי BDS. ארדן הקפיד לבדל את עצמו מאמירתו של כ"ץ כשהוא מבהיר כי הוא אינו מתכוון לשום סוג של איומים פיזיים על פעילי החרם בתוך ישראל.

משרד הפנים הודיע לאחרונה כי ימנע מעומר ברגותי, אחד ממנהיגי קמפיין ה-BDS, לצאת מהארץ. ברגותי הוא אחד מהפעילים המרכזיים בתנועה, ונוסע רבות לחו"ל כדי לקדם את מטרותיה. במשרד גם שוקלים לשלול את מעמד התושבות של ברגותי.

בנאומו היום בכנס התווה ארדן מספר צעדים שהממשלה צריכה לנקוט כשהיא עוברת ממגננה למתקפה נגד תנועת החרם ואלו המקדמים אותה. ארדן הסביר כי הרשויות צריכות לשים על הכוונת את חשבונות הבנק של ארגונים ופעילים כאלה, לחשוף את מקורות המימון שלהם, לבחון במיוחד האם נניתן לקשור אותם לארגונני טרור ולבדוק אי סדרים כספיים.

הממשלה מקדמת כיום חקיקה שמכוונת למקורות המימון של ארגוני זכויות אדם וקבוצות הפועלות נגד הכיבוש בישראל. החקיקה, אשר מכונה על ידי יוזמיה כהצעת חוק השקיפות, מסמנת ארגוני זכויות אדם ופעילים פוליטיים שמזוהים עם השמאל כסוכנים זרים, ורומזת בצורה כמעט ישירה כי הם פועלים בישראל מטעם ממשלות זרות ועוינות.

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר מגזין 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית שם, ותורגם על ידי יעל מרום.

> עובד בארגון זכויות אסירים במעצר מנהלי בגלל… קשרים עם אסירים