newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השר אוחנה החליט שמאבטחים יחזרו עם נשק הביתה. זו סכנה לציבור

ב-1 ביולי היתה אמורה להיכנס לתוקף תקנה לצמצום בחצי של הנשק שמאבטחים יכולים לקחת הביתה. אוחנה דחה את היישום. רק מתחילת השנה, שתי נשים נרצחו מנשק "מורשה", ושלוש בנשק לא מורשה. ההחלטה של אוחנה מסכנת אזרחיות ואזרחים אחרים

מאת:

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הפך על פניו מהלך של קודמו בתפקיד שהחליט לחזור לאכיפה (ולו חלקית) של החוק האוסר על נשיאת נשק אבטחה לאחר המשמרת. במקום לפרוק כ-13,000 בתים מנשקן של חברות האבטחה ב-1 ביולי, החליט השר אוחנה שהנשק הזה ימשיך להסתובב ברחובות ובמשפחות. זאת למרות שארבע נשים וגבר חפות וחף מפשע נרצחו ונהרגו בנשק אבטחה שנלקח הביתה מאז שהוחלט לעקוף את החוק, במקום לאכפו, וזאת באמצעות הוראות שעה חוזרות ומתחדשות.

בתקופה בה נאסר על מאבטחים לקחת נשק הביתה, אף אשה לא נרצחה מנשק "מורשה". ירי במטווח. למצולם אין קשר לכתבה (צילום: יניב נדב / פלאש 90)

בתקופה בה נאסר על מאבטחים לקחת נשק הביתה, אף אשה לא נרצחה מנשק "מורשה". ירי במטווח. למצולם אין קשר לכתבה (צילום: יניב נדב / פלאש 90)

בשנים המעטות שבהן החוק נאכף, לא נרצח אף אדם בנשק אבטחה שנלקח למרחב הביתי. בכל שנה לפני כן, במשך למעלה מעשור, וכאמור מאז, נגבו בקביעות קורבנות במרחב המשפחתי בנשק של חברות האבטחה.

נשק אבטחה בבית ובמשפחה הוא לא נשק בטוח. נשק מורשה ככלל הוא לא נשק בטוח. בשנתיים האחרונות בלבד, שש נשים בישראל נרצחו בכלי ירייה מורשים ("חוקיים") של חברות אבטחה ושל נושאי נשק פרטיים. שתיים מהנשים הללו נורו למוות השנה.

עד כה, בשנת 2020 המדממת, נשק חם מורשה ובלתי מורשה שימש לרצח של יותר מ-40% מבין 12 הנשים שנרצחו. שלוש נשים נוספות שנרצחו השנה בירי, נורו בנשק בלתי מורשה ("לא חוקי"). גם הנשק הזה מגיע ברובו הגדול ממקורות מורשים.

כל שנה נגנבים מאות כלי ירייה מורשים – פרטיים וארגוניים – מתוך בתים פרטיים על אף שהחוק מחייב אחסון של כלי ירייה בתוך כספת נעולה. מאגר הנשק הבלתי מורשה, העולה ככל הנראה בהיקפו על מאגר הנשק המורשה במרחב האזרחי, ניזון בעיקר ממקורות מורשים: נשק צבאי, משטרתי, נשק של כיתות כוננות בהתנחלויות, נשק ארגוני אחר ובנוסף גם נשק פרטי.

המדינה בכלל והשר אוחנה בפרט מקדמים דימוי של נשק מורשה ("חוקי") בתור נשק בטוח, הנתון תמיד בידיים אחראיות ומיומנות. זה דימוי שפועל במכוון להסתרת העובדות. זמינות נרחבת של נשק מורשה תורמת ישירות ובקביעות לביצוע פשעים חמורים. הדימוי התמים הוא גם מסווה לקשר ההדוק בין הרחבת ההפצה של נשק מורשה לתפוצה המתעצמת והקטלנית של נשק לא-מורשה. מצג השווא של נשק בטוח כביכול מספק בסיס מטעה למדיניות כלי הירייה, שנקטו בשנים האחרונות ממשלות ישראל.

הרחבת מעגל הזכאים לרישיון, בתנאים של חוסר פיקוח, לצד התרה גורפת לנשיאת נשק ארגוני בכל זמן ובכל מקום (כולל נשקן של חברות האבטחה), מסמנות יחד קו מובהק. מתווי מדיניות ההפצה השיטתית של כלי ירייה במרחב האזרחי מנמקים אותה, שוב ושוב, בתור צורך ביטחוני. טענות אלה חזרו והוצגו גם בתגובות המדינה לעתירה שהגישה לבג"ץ קואליציית "האקדח על שולחן המטבח" נגד מדיניות כלי הירייה בסוף 2018. אך תגובות המדינה לבית המשפט מעולם לא הצליחו להציג בסיס נתונים עובדתי לטענה שנשק אבטחה, שנישא לאחר המשמרת, שימש לעצירת התקפות טרור.

מצד שני, טפח מהמציאות שמדיניות זו יצרה זו בתוך בתים ומשפחות נחשף בדוח ועדת רונן, שפורסם לאחרונה בעקבות עתירה מנהלית שהגישה קואליציית "האקדח על שולחן המטבח". הרחבת מעגל הזכאים לבקש רישיון נשק בכחצי מיליון מועמדים, בקיץ 2018, לוותה על פי הדוח בעלייה של 50% בהיקף השיחות שהגיעו למוקד לפניות מאזרחים המוטרדים מהחזקת כלי ירייה בידי בן משפחה. הדוח חשף היעדר מוחלט של נהלים "לפיקוח וביקורות על בעלי נשק פרטיים… כיום אין בחוק סמכות למפקחים לעשות פעולות פיקוח על בעלי נשק פרטי".

בהיענות חלקית לדרישות העתירה נגד מדיניות כלי הירייה, הודיעה המדינה בפברואר השנה על שינוי נהלים מבורך, גם אם בלתי מספק. לאחר "עבודת מטה" של יותר משנה במשרד לביטחון פנים, החליט השר הקודם, גלעד ארדן, להורות לחברות האבטחה לאסוף ולאחסן את נשקם של כמחצית המאבטחים המועסקים על ידן, החל מה-1 ביולי. אולם בהודעה מעדכנת, שהוגשה שישה ימים לפני מועד זה, הודיעה המדינה לבית המשפט כי – אופס – בכוונת השר החדש "לדחות את מועד כניסתה לתוקף של הוראת השעה העדכנית". אשר להרחבת מעגל הזכאים לרישיון, גם את הסוגייה הזאת, לדברי המדינה, מבקש השר החדש לבחון לעומקה.

הדיון הבא בבג"ץ נקבע ל-3 באוגוסט. עד עכשיו, תרגילי הדחייה, אמתלת "עבודת המטה" תוך גרירת הרגליים והבחינה מחדש, כמו גם אמתלת השיקולים הביטחוניים התקבלו בסבלנות על ידי שופטי בג"ץ. בינתיים מדיניות כלי הירייה מרחיבה את מעגל הנפגעים והנפגעות ואת מספר המאוימים והמאוימות. הדליפה (שלא לומר זרימה) של נשק מורשה למאגר הבלתי מורשה נמשכת ללא הפרעה, מזינה ארגוני פשיעה ופוגעת בעשרות חפות וחפים מפשע. היום כשהוסר המעטה הדק של צעדים בכיוון הנכון, והזלזול של השר במדיניות של מניעת הפצת כלי ירייה  ברורה לעין, האם ניתן לקוות שהדיון יסתיים בפסיקה ראויה?

רלה מזלי, מאשה לאשה מרכז פמיניסטי, היא מייסדת-שותפה ורכזת קואליציית האקדח על שולחן המטבח

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf