הרשימה המשותפת מתה, הדיון הפוליטי חזר

הסקרים עדיין מעמידים את כל המפלגות הערביות באזור מסוכן. גם חד"ש-תע"ל וגם רע"מ מקבלות בהם ארבעה מנדטים כל אחת, קרוב מאוד לאחוז החסימה, ובל"ד עדיין מתחתיו. הציפיות הן ששיעור ההצבעה יגיע לכל היותר לחמישים אחוז, אבל למרות זאת יש תחושה שהיריבוּת הקשה בין המפלגות החזירה את הדיון הפוליטי לרחוב הערבי, אחרי שנעדר ממנו שנים, מאז הקמת הרשימה המשותפת.

לפני הקמת המשותפת, התחרות ברחוב הערבי היתה חזקה, בעיקר בין חד"ש לבל"ד: מוויכוח אידיאולוגי עד תחרות מי מוציא יותר אוטובוסים לאירועים כמו יום האדמה או צעדת השיבה. רוב הדיונים הללו נעלמו עם הקמת הרשימה המשותפת. אפילו הוויכוח לגבי סוריה, נושא מאוד שנוי במחלוקת, נסוג לטובת ה"אחדות". בבחירות האלה, ככה נראה, הוויכוח חוזר. המפלגות ערכו מאות חוגי בית. קשה להעריך כמה אנשים בדיוק השתתפו בהם, אם כי לפי התמונות שצולמו בהם, בכל חוג כזה השתתפו עשרות אנשים, לא מאות.

"התקפות לגיטימיות"

פעיל פוליטי בולט ותומך ברע"מ, שהעדיף לדבר בעילום שם, הודה שהוויכוח גלש להתקפות הדדיות, ובכל זאת הוא מייצג תופעה חיובית. הוא עצמו החרים את הבחירות כל עוד המשותפת היתה קיימת, משום שהתנגד לכמה ממרכיביה, בעיקר לחד"ש. אף שהוא לא מזוהה עם התנועה האסלאמית הדרומית וגם לא חבר ברע"מ, הפרישה של רע"מ מהמשותפת ב-2021 הפכה אותו לתומך נלהב שלה.

הפרישה של רע"מ, אומר אותו פעיל, "החייתה את הוויכוח הפוליטי ברחוב. בגלל הוויכוח הזה, ובגלל הסירוב של רע"מ לחתום על הסכם עודפים עם המשותפת (הכוונה לחד"ש-תע"ל), הקיטוב גבר, אבל מספר התומכים (של רע"מ) גדל משמעותית.

"אני יודע שהדיון היה נגוע בהתקפות, מריבות ומתיחות, אבל זה לגיטימי. הפרישה של רע"מ מהמשותפת החזירה את חבריה לעבודה בכל הכוח. היא החזירה את הצבעים של רע"מ לרחוב אחרי שנמאס לנו מהצבע החיוור של הרשימה המשותפת, שהרג את רוח התחרות ברחוב".

הוויכוח הפך פרסונלי

רג'א זעאתרה, חבר מועצת העיר חיפה וחבר הלשכה הפוליטית של חד"ש, רואה את הדברים קצת אחרת. הוא מודה שאחד החסרונות של הרשימה המשותפת היה "צמצום או טשטוש ההבדלים האינטלקטואליים והפוליטיים בין הזרמים השונים". היום הוויכוח הזה חזר, אבל לדעתו הוא לא נוגע לשאלות העומק של החברה הערבית.

"למרות שיש היום תחרות עזה בין שלוש הרשימות, חד"ש-תע"ל, רע"מ ובל"ד, קשה לומר שהוויכוח עולה לרמה של האתגרים האמיתיים העומדים בפני החברה הערבית כיום", אומר זעאתרה. לא התקיים ויכוח של ממש סביב הגישה של רע"מ, שלטענתו שואפת "רק להגדיל תקציבים ולסלול רחובות ורשתות ביוב. לא ראינו דיון על השאלה אם מעורבותה של רע"מ בממשלה אכן השיגה הישגים איכותיים מוחשיים, גם בנושאים אזרחיים. לא ראינו דיון כיצד להתייחס לשלב הבא, עם עליית רשימה המאמצת עמדות ורעיונות מסוכנים, שלא נגזים אם נתאר אותם כסוג של נאציזם".

גם הדיון עם בל"ד, טוען זעתרה, הוא בעיקרו פרסונלי יותר מאשר פוליטי. "למרות האהדה של רבים לח"כ סמי אבו שחאדה, לא ראינו, למשל, דיון רציני על עבודתו הפרלמנטרית, או על ההצעה של 'מדינת כל אזרחיה'. יש אינטלקטואלים שמאמינים שההצעה הזו עלולה להפוך מניסיון להרחיב את המרחב הפוליטי למלכודת, כמו שקרה במסגרת הדיון על הפסילה והאמירה של בל"ד בפני בית המשפט העליון כי הרעיון של 'מדינת האזרחים' אינו סותר את הרעיון של 'מדינה יהודית'.

"גם בחד"ש קיימת מחלוקת לא פתורה לגבי תפקידה בזירה הציבורית ומה שמכונה 'שיח ההשפעה'. אי אפשר גם להכחיש שמחלוקות אישיות קיימות בתוך חד"ש, ולמחלוקות כאלה היה משקל בהתנתקות בל"ד לרשימה נפרדת, שעלולה לשרוף עשרות אלפי קולות ערבים".

זעאתרה טוען שה"פרסונליזציה של הפוליטיקה" קשורה גם לעליית כוחה של המדיה החברתית, וגם להתקרבות הבחירות המקומיות, שכן שחקנים מקומיים ברשויות השונות מנצלים את הבחירות לכנסת כדי להוכיח את כוחם האלקטורלי.

כאיש חד"ש, זעאתרה ביקורתי, כמובן, כלפי בל"ד ודוחה את מה שהוא מגדיר כ"תפקיד הקורבן והנבגד שהודר מהרשימה המשותפת" שבל"ד מילאה, בעוד הוועד המרכזי שלה הוא שהחליט ביולי השנה ללכת ברשימה נפרדת. אולם למרות זאת, הרושם של זעאתרה הוא שהמחלוקות עם בל"ד נותרו במסגרת הסביר במערכת הבחירות הזו.

"קיים הבדל בינם (בל"ד) ובין הקמפיין השלילי שפתחה רע"מ בבחירות במרץ 2021, תוך שימוש בשיטות זולות ומסוכנות ביותר כדי להצדיק את פיצולה בזמנו מהרשימה המשותפת ואת נכונותה להשתתף בכל ממשלה, לא משנה מה המדיניות שלה, בשביל תקציבים", אומר זעאתרה. "לאחר סיום הבחירות, כל הכוחות הפוליטיים הפעילים בזירה הציבורית הערבית יצטרכו לעשות חשבון נפש, ולהפיק את הלקחים הנדרשים כדי להחזיר את האמון של האנשים בעשייה הפוליטית".

כאמלה טיון, עיתונאית ופעילת חד"ש, רואה דווקא את הצד המסוכן של הוויכוחים בין המפלגות שהתפתחו במערכת הבחירות הזו. במסגרת הרשימה המשותפת, אומרת טיון, "הצלחנו לשמור על הבדלים אידיאולוגיים בלי להגיע לחילוקי דעות יסודיים". עכשיו, גם בגלל הרשתות החברתיות, "הדיונים הפכו אינטנסיביים ופומביים, וזה כמו מדרון חלקלק, כי לפעמים אנו מגלים שדברים עלולים לצאת משליטה".

"אחדות היא סוג של סירוס"

מה שברור הוא שהמפלגה שנהנתה יותר מכולם משובו של הדיון הפוליטי היא בל"ד. פעילים רבים, שעזבו אותה במהלך השנים, חזרו אליה, מהרגע שהיא מתמודדת באופן עצמאי. ח'אלד שוואהדה, פעיל מעילבון, אומר שהחרים את הבחירות כל עוד בל"ד היתה חלק מהרשימה המשותפת, ועכשיו הוא חוזר לפעילות.

"המשותפת חיסלה את סניפי המפלגות ואת מוסדות החברה האזרחית והרגה את רוח התחרות והוויכוח הפוליטי ברחוב", אומר שוואהדה. "היום, גם אם האווירה מורעלת, הקיטוב הוא דבר טוב, כי הוא החזיר את יוקרת המפלגות". לפי שוואהדה, החזרה של בל"ד למשחק הפוליטי "מותנית בהחזרת השיח הפוליטי. לא רק מחשבת 'מדינת כל אזרחיה', אלא בשיח על חיזוק ומיסוד ארגוני החברה האזרחית, כמו עמותות בלדנא, עדאלה, ועדת החירויות וארגונים אחרים".

שוואהדה מעיד שעצם נוכחותו של סניף בל"ד בכפר שלו השפיעה על חייו. "אם לא היה סניף בל"ד בכפר שלי, אני, כצעיר בדואי, אולי הייתי מתגייס לצבא, כמו רבים מבני הנוער בכפר שלי. כמוני יש צעירים רבים.

"לנוכחות הסניפים יש תפקיד חשוב בבניית דורות מודעים לסוגיה שלנו, להשתייכות ולזהות, והמשותפת חיסלה את הסניפים הללו כשחיסלה את התחרות. עכשיו, בבחירות, רואים שרוב המשתתפים בחוגי הבית הם מבוגרים ואפילו קשישים. אצל כל המפלגות, הנוער לא נוכח בזירה הפוליטית, למה? המשותפת גרמה לכך. אנחנו רוצים להחזיר את השיח הפוליטי, והדיונים מחדדים את המודעות של החברה. האחדות, במקרה שלנו, היא סוג של סירוס לכל הדיונים האלה שאנחנו צריכים יותר מכל עם אחר".