הרשויות הערביות על סף קריסה, המדינה ממשיכה להתעלם ולהפלות

עקב משבר הקורונה והכרזה על מצב חירום במשק, הממשלה החליטה לפטור את רוב העסקים מתשלום ארנונה בשלושה חודשים מרץ-מאי. בעקבות כך, משרדי האוצר והפנים חתמו עם נציגי השלטון המקומי על הסכם לשיפוי הרשויות המקומיות בגין ההנחות שניתנו לעסקים בתקופה הנ"ל.

כל הרשויות הערביות אשר בתחומן מתגוררים לא פחות מ-20 אחוז מאוכלוסיית המדינה, מקבלות שיפוי כספי מהמדינה בדומה לעיר אילת. הפגנת ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות ביחד עם ועדת המעקב והרשימה המשותפת (דוברות הרשימה המשותפת)

סכום השיפוי שהעניקה המדינה לרשויות המקומיות הועמד על סך של 2.68 מיליארד שקלים והוא מחולק לרשויות בהתאם לנתוני החיוב בארנונה לעסקים לשנת 2018 לגבי כל רשות מקומית. למסמך צורפה טבלה ובה רשימה של 253 הרשויות המקומיות במדינה. לצד השם של כל רשות מופיע סכום השיפוי המגיע לה. בהתאם למתווה, הרשויות המקומיות היהודיות מקבלות כ-98 אחוז מהסכום, קרוב לסך של 2.62 מיליארד שקלים, ואילו הרשויות הערביות מקבלות כשני אחוזים, שהם סך של כ-56 מיליון שקלים בלבד. כלומר, כל הרשויות הערביות אשר בתחומן מתגוררים לא פחות מ-20 אחוז מאוכלוסיית המדינה, מקבלות שיפוי כספי מהמדינה בדומה לעיר אילת.

מדובר בנתונים מזעזעים אשר חושפים את המציאות הקשה ולפיה כמעט ואין אזורי תעסוקה בישובים הערבים. לכן, בהעדר שטחי תעסוקה, הרשויות המקומיות הערביות מסתמכות בעיקר על ארנונה למגורים, ובשל מצבם הכלכלי הירוד של התושבים, רבים מהם נהנים מהנחות בארנונה.

אפליה מכוונת, מתמשכת ושיטתית

הנתונים הללו מתאימים לגילויים של מחקר משנת 2018 שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שעניינו "חלוקת ההכנסות מארנונה מאזורי תעשייה לפי מגזר בשנת 2017". המחקר מצא כי הרשויות המקומיות הערביות מקבלות רק 2 אחוזים מסך הארנונה שנגבית מאזורי התעשייה שבטיפול משרד הכלכלה, וזאת בגלל המחסור באזורי תעשייה בישובים הערבים.

מחקר נוסף שנערך בשנת 2009 על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת שעניינו "התחלקות הארנונה הממשלתית לפי מחוזות ומגזרים" מצא כי מתוך סכום ארנונה של 680 מיליון שקלים ששילמו משרדי הממשלה בשנת 2009 לרשויות המקומיות, רק 2 מיליון שקלים שולמו לרשויות הערביות, ומתוך סכום ארנונה של 460 מיליון שקלים  ששילמו החברות הממשלתיות בשנת 2009 לרשויות המקומיות, רק 0.2 מיליון שקלים שולמו לרשויות הערביות. כלומר הרשויות המקומיות הערביות קיבלו כ-0.2 אחוזים מהארנונה הממשלתית במדינה. המצב איננו שונה היום.

אין ספק שמצב זה נגרם כתוצאה מאפליה מכוונת, מתמשכת ושיטתית אשר הנהיגו ממשלות ישראל מאז קום המדינה ועד היום. כשלא מקדמים תוכניות מתאר, לא מקדמים בניית אזורי תעשייה ותשתיות בישובים הערבים ולא מפנים אליהם משאבים, לא נתפלא שזאת היא התוצאה.

משבר הקורונה גרם וימשיך לגרום לזעזועים כלכליים במדינה והוא פוגע בעיקר באוכלוסיות החלשות, כמו האוכלוסייה הערבית שהיא ענייה ומוכת אבטלה. מרבית התושבים הערבים נמצאים בסיכון תמידי שלא יצליחו לספק את צרכי המחיה שלהם כמו אוכל ודיור. אנחנו רואים סימנים ראשונים של אי יכולת לשלם את מסי הארנונה וחשבונות המים והחשמל בתקופת משבר הקורונה. מכאן, הרשויות המקומיות הערביות אשר מתבססות על ארנונת המגורים, לא יצליחו לגבות את רוב הארנונה בשנת 2020. על כן, הפגיעה ברשויות הערביות היא כפולה: מצד אחד, אין לרשויות אלה שטחי מסחר ותעסוקה אשר יספקו הכנסה לקופתן הדלילה, ומצד שני, התושבים אינם יכולים לשלם את ארנונת המגורים בגלל מצבם הכלכלי שהידרדר בעקבות משבר הקורונה.

לא ייתכן כי מתוך תקציב של 2.68 מיליארד שקלים יוענקו אך ורק 56 מיליון שקלים לחמישית מהאוכלוסייה של המדינה. עיר כמו תל אביב שנמצאת בעודף תקציבי של מיליארדים, איננה זכאית לקבל סבסוד של 382 מיליון שקלים מתקציב המדינה (המהווים 14 אחוזים מסכום המתווה כולו). כסף זה צריך להפנותו לרשויות המקומיות החלשות ולאוכלוסיות העניות.

לסגור את המשרדים, למסור את המפתחות

משבר הקורונה  היווה הזדמנות לתקן חלק מהעוול שנגרם לרשויות העניות. הממשלה הייתה צריכה לחלק את 2.68 מיליארד השקלים לפי חלוקה צודקת – לפי הצרכים האמיתיים של התושבים. הממשלה הייתה צריכה לתת לעניים יותר ולעשירים פחות. לכל הפחות, הכסף היה צריך להתחלק באופן שוויוני פר תושב. לפי המתווה, ג'סר אזרקא קיבלה עבור כל תושב סך של 4 שקלים ואום אלפחם קיבלה סך של 55 שקלים. לעומת זאת, העיר תל אביב קיבלה עבור כל תושב סך של 880 שקלים ומועצה אזורית תמר קיבלה סך של 18,600 שקל עבור כל תושב.  אם כן, הממשלה קיבעה  את האפליה  ואף הרחיבה את הפערים, והעניקה לרשויות העשירות יותר.

חובה לתקן את המצב ולחלק את המשאבים המוניציפליים באופן שוויוני בין אזרחי המדינה. ניתן לצמצם את הפערים ולהגיע לחלוקה צודקת יותר של העושר המוניציפלי באמצעות הקמת קרן ארצית אשר יועברו אליה כ-50 אחוז מתקבולי הארנונה לעסקים מכל הרשויות המקומיות, וסכום זה יחולק לרשויות העניות לפי קריטריונים של מספר תושבים ודירוג חברתי כלכלי. אין מנוס מתיקון החוק הקיים היום אשר מסמיך את שר הפנים לחלק הכנסות בין רשויות גובלות או סמוכות בלבד. הצעה זאת מייתרת את המנגנון המורכב והמסורבל של ועדות חקירה בנושא חלוקת הכנסות.

אם לא יהיה שינוי, מומלץ לראשי הרשויות הערביות לסגור את משרדיהם ולמסור את המפתחות למשרד הפנים ולהיערך למאבק ממושך ברחובות הערים.

עו"ד תאופיק ג'בארין הוא חבר מועצת העיר אום אלפחם