newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרשויות המקומיות הערביות מגיעות לבחירות בלי אוויר

התקציבים קוצצו באכזריות, הפשיעה חזרה לטפס אחרי הפוגה קצרה, המדינה משקיעה יותר בדיכוי "הפרות סדר" ברחוב הערבי מאשר בדאגה לו. הבחירות המקומיות מוצאות את השלטון הערבי המקומי במצב לא טוב

מאת:
244 אזרחים ערבים נרצחו בשנה, רק כ-10% ממקרי הרצח פוענחו. לוויה של אחד מחמישה אזרחים שרצחו ביפיע ביוני 2023 (צילום: פלאש 90)

244 אזרחים ערבים נרצחו בשנה, רק כ-10% ממקרי הרצח פוענחו. לוויה של אחד מחמישה אזרחים שנרצחו ביפיע ביוני 2023 (צילום: פלאש 90)

הרשויות הערביות מגיעות היום לקלפיות אחרי שנה של חוסר ביטחון, ובצל איום של המשך הידרדרות המצב.

2023 תיזכר כשנה אפילה עבור האוכלוסייה הפלסטינית בישראל, עם 244 קורבנות רצח, חלק בלתי מבוטל ממקרי האלימות החמושה התרחשו בצל תחילת הקמפיין לבחירות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף אוקטובר..עם פרוץ המלחמה ודחיית מועד הבחירות, נרשמה הפוגה במקרי הרצח, אולם אט אט חזרה האלימות החמושה וגבתה חיים נוספים, ללא אכיפה או הרתעה משטרתית. במקביל, במהלך המלחמה, האוכלוסייה הפלסטינית בישראל סבלה ממצור ומהגבלות כלכליות, ומצאה את עצמה כיעד לחיסול פוליטי.

בחברה הערבית מתביישים לדבר בחירות כשהמונים נהרגים בעזה

כך, כצעד נוסף להחלשת האוכלוסייה הפלסטינית בישראל, בינואר 2024 העבירה הממשלה החלטה מס' 1274, שעניינה צמצום תקציב בשנת 2024. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התגמש בנושאים רבים, אבל לא היה מוכן להתגמש מקיצוץ של כ-5.5 מיליארד שקל מהתקציבים המיועדים לחברה הערבית. בסך הכל קוצצו 15% מהתוכניות הייעודיות לחברה הערבית, כולל החלטה 550, שנועדה לפיתוח כלכלי של החברה הערבית ולצמצום פערים חברתיים וכלכליים, והחלטה 549, שעניינה טיפול בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית (2022-2026), שם קוצצו כ-216 מיליון שקל.

בנוסף, התוכנית מקצצת 200 מיליון שקל ממענקי האיזון לרשויות המקומיות הערביות, וזה לצד קיצוץ רוחבי של כ-5% בתקציבי משרדי הממשלה, קיצוץ הפוגע בכל תחום בחברה הערבית, כולל בתוכניות רווחה ובמרכזי חוסן, שמטרתם לספק מענה לנוער בסיכון, קשישים, ונשים ניצולות מעגלי אלימות, ופגיעה במערך הבריאות בקהילה.

קיצוץ התקציבים לא בא במפתיע. גם לפני פרוץ המלחמה, ביצוע התוכניות הממשלתיות התעכב, חלוקת התקציבים בהתאם לתוכניות היתה חלקית בלבד, והמימוש שלה לא התקדם בהתאם למה שנקבע. הממשלה ניסתה לקצץ בהחלטה 550 עוד לפני המלחמה, אבל התוספת לתקציב הביטחון אחרי פרוץ המלחמה הביאה לכך שהקיצוץ התקבל.

דיבר אל הערבי כדי שהיהודים ישמעו. איתמר בן גביר (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

התעסק עם "הפרות סדר" ברחוב הערבי, לא עם מלחמה בפשיעה. איתמר בן גביר (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

עם הגברת הפגיעה הכלכלית והקשיים הכלכליים, ארגוני הפשע בחברה הערבית פותחים את זרועותיהם למתן הלוואות, שפירעונן עשוי להיות מדמם מאוד. אבל גם לפני קיצוץ התקציבים היה ברור כי מיגור תופעת הפשיעה החמושה בחברה הערבית איננו בראש סולם העדיפויות של הממשלה.

דו"ח המשרד לביטחון לאומי שפורסם ביוני 2023, מראה כי מרבית מאמצי המשרד כוונו לחיזוק התגובה של מערכת אכיפת החוק להפגנות או לפעילות פוליטית ברחוב הערבי, מה שמכונה "הפרות סדר" בלינגו של המשרד. בדו"ח מפורטים המאמצים שנעשו להגיב ל"הפרות סדר", ואפשר להשוות אותם למאמצים שהושקעו במיגור האלימות והפשיעה.

שיעור הפענוח של מקרי באוכלוסייה היהודית עד אמצע 2023 עמד על 52%, לעומת 6% בלבד של פיענוח באוכלוסייה הערבית

לפי חישובים המוצגים בדו"ח, עד אמצע 2023 הוצבו כ-425 שוטרים, מתוכם כ-165 אנשי מג"ב, לצורך התמודדות עם תרחישים של הפרות סדר, זאת בנוסף לאיוש של כ-80% מהתקנים הבין-משרדיים לעניין זה, בסך הכל 176 אנשי אכיפה. הוקמו שתי פלוגות מילואים לצורך הזה, והוקצו 61 מיליון שקל נוספים להצטיידות. במקביל מודל "ערים בטוחות" יושם בעכו ולוד, שתי ערים "מעורבות" שהיו בהן עימותים קשים באירועי מאי 2021, כולל הקמה וסבסוד של כיתות כוננות בערים האלה.

בדו"ח לא נמסר פירוט רב לגבי התקציבים הנוגעים למלחמה בפשיעה, אולם נכתב כי רק 60% מהתקנים למאבק בפשיעה אוישו. אוישו רק 40% מהתקנים של חוקרי אלימות במשפחה – שישה תקנים בסך הכל. העבודה מול רשויות מקומיות בנוגע למיגור הפשיעה לא זכו למימון דומה שזכו לו כיתות הכוננות.

מרגישים שהאווירה הגזענית נגד ערבים השפיעה על היורה. הלוויתו של דיאר עומרי בן ה-19, שנרצח ב-6.5 בירי בכפר סנדלה. (צילום: אורן זיו)

איבדו את הביטחון. צעירים בכפר סנדלה בהלוויתו של צעיר שנורה למוות בידי יהודי, מאי 2023 (צילום: אורן זיו)

בהודעה של המשרד מיוני 2023 הוא מתפאר בכך ששיעור פיענוח מקרי הרצח בחברה הערבית והגשת כתבי אישום עלה והגיע ל-22%, אולם מדובר באחיזת עיניים. בפועל מדובר בירידה בשיעור פיענוח מקרי הרצח בהשוואה לשנים קודמות, שכן ב-2021 פוענחו 28% ממקרי הרצח בחברה הערבית, וב-2020 שיעור הפיענוח עמד על 35%. בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, הפערים באכיפה בולטים מאוד. ב-2020 שיעור פיענוח מקרי הרצח באוכלוסייה היהודית עמד על 66%, ב-2021 על 77% ו-2022 על 71%.

באמצע 2023, השנה השנייה לביצוע החלטה 549, הפער רק גדל. שיעור הפענוח באוכלוסייה היהודית עד אמצע השנה עמד על 52% לעומת 6% בלבד של פיענוח באוכלוסייה הערבית. עד 2023 שיעור הפיענוח בחברה הערבית נשאר נמוך מאוד, 10% פיענוח מתוך מקרים שהותירו 244 קורבנות.

המלחמה הבליטה את הפער העצום בין החשיבות שהעניק הממסד הישראלי ל"הפרות סדר" בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת האדישות כלפי תופעת הפשע החמוש ברחוב הערבי. המשטרה ומערכת המשפט הפגינו יכולות מרשימות במאמצים שלהן להשתיק את החברה הפלסטינית בישראל ולהעניש אותה אם היא מעזה לדבר. עד לאמצע נובמבר 2023, נעצרו 251 אזרחים פלסטינים בחשד להסתה, נפתחו 269 תיקי חקירה והוגשו 86 כתבי אישום בהליך מזורז.

במקביל, הממשלה האיצה את חלוקת הנשק לציבור היהודי, מה שעשוי להגביר את האיום על הציבור הפלסטיני.

אחרי הקלת המגבלות על נשיאת נשק, הציבור היהודי-הישראלי דהר בהמוניו להתחמש. לפי מספרים מעודכנים שאספו בארגון "אישה לאישה", נכון לסוף דצמבר 2023 הוגשו 265,000 בקשות חדשות לנשיאת נשק פרטי וחולקו כ-193,000 רישיונות לנשק. רק בשלושה החודשים האחרונים של השנה, נרשמה עלייה של 20% בנושאי הנשק הפרטי.

לצד חלוקת הנשק לאזרחים, מתחילת המלחמה הוקמו כ-800 כיתות כוננות בהליך מזורז, וחולקו להן כ-6,000 כלי נשק. הליך ההכשרה לנשיאת נשק בכיתות הכוננות האלה נמשך כשבע שעות בסך הכל, לרוב ללא הסדר ופיקוח מספקים. בסופה של ההכשרה, חברי כיתות הכוננות מקבלים כלי נשק ארוך מסוג אמ-16, כמו גם סמכויות לפעול ללא נוכחות שוטר, לבצע סריקות בבתים ולחפש נעדרים.

רק מגבירות את המתח. חבר כיתת כוננות בקצרין ברמת הגולן, נובמבר 2023 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)

רק מגבירות את המתח. חבר כיתת כוננות בקצרין ברמת הגולן, נובמבר 2023 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)

הכמות העצומה הזו של כלי נשק מתווספת לכלי הנשק שנושאים אנשי אכיפת החוק וכוחות הביטחון, שומרים המועסקים בחברות אבטחה, או נשק פרטי מסחרי. בעיני החברה האזרחית בישראל הנשק הזה "שקוף", אבל יש לו קונטקסט פוליטי ברור. באירועי 2021 חמושים יהודים נכנסו ליישובים ולשכונות ערביות, פרצו לבתים, ויצאו לתקיפת ערבים, וזאת לצד אנשי ביטחון בתפקיד. כאשר נבחרי ציבור יהודים הבהירו בנסיבות שונות ששימוש בנשק נגד פלסטינים יזכה להגנה ולפטור מעונש, בדומה לפטור מעונש של הרוצח של מוסא חסונה ממאי 2021. כתוצאה מכך, מאז 7 באוקטובר, נהרגו 7 אזרחים ערבים בידי המשטרה או מיד אנשי כיתות כוננות, נוסף על מקרים אחרים של אזרחים יהודים שירו על אזרחים פלסטינים.

החרפת מנגנוני הרדיפה אחרי אזרחים פלסטינים, עם ההשתקה של החברה הפלסטינית בישראל בזמן המלחמה העצימה את אובדן האמון של הציבור הזה בהנהגה שלו. זו אחת הסיבות לכך שהבחירות לרשויות המקומיות הערביות "רדומות".

תקופת החירום והמשבר הביטחוני העצימה גם את השתקת הקולות הנשיים במוקדי קבלת החלטות ברשויות הערביות. סקר שערכה איתך-מעכי (אבל עדיין לא פורסם) הראה כי כ-50% מהיועצות למעמד האשה אינן מוזמנות לישיבות של המועצות המקומיות בחברה הערבית. 86% מהרשויות שהוזכרו בסקר לא היקצו תקציב חירום לפעילות היועצות בצל המלחמה.

הרשויות הערביות בישראל מגיעות לבחירות המקומיות במצב של חוסר ביטחון עמוק, ללא קו מנחה, ללא חוסן כלכלי, ועם שימור יחסי הכוח המגדריים המפלים בתוכן. ובכל זאת, הבחירות יכולות להיות הזדמנות לשינוי. על הרשויות המקומיות הערביות להתמודד עם אתגרי חוסר הביטחון, אובדן המנהיגות והפערים החברתיים, לשקם את האמון ולהבטיח עתיד בטוח יותר לאזרחיהן. הן חייבות להבין שהמשך המדיניות הנוכחית יוביל לאסון וייצור קרקע פוריה להשתלטות ארגוני הפשיעה האלימים והחמושים.

שהרזאד עודה היא עו"ד בעמותת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf