newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הרצח של נידאל הוא מסר לכל החברה הערבית, איש אינו מוגן"

מאות הגיעו לחלוק כבוד אחרון לעיתונאי נידאל אגבריה, שנרצח באום אל פחם. עמיתים חשים שנחצה כאן קו אדום: "באו וסימנו אותו; זה לומר: 'את הכי טוב שלכם ניקח'"; ומספרים כי איומים על עיתונאים הם עניין יומיומי

מאת:
הפגנה אחרי הלוויתו של נידאל אגבריה, ב-5 בספטמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

"זו הודעה לכל העיתונאים, לכל מי שרוצה לדבר – היום הרגנו עיתונאי, מחר נהרוג כל אחד אחר". הפגנה אחרי הלוויתו של נידאל אגבריה, ב-5 בספטמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

עשרות אנשים הגיעו בבוקר לבית משפחתו של העיתונאי נידאל אגבריה, שנרצח אתמול (ראשון) באום אל פחם. על קירות הבית עדיין ניכרים סימני ירי מהשנה שעברה, עוד אירוע פלילי שהמשטרה לא פיענחה ולא עצרה חשודים בביצועו.

אגבריה, שהקים וניהל את אתר בלדנא, הפופולרי באזור ואדי ערה, הוא העיתונאי הפלסטיני הראשון שנרצח בתוך גבולות ישראל.

על שלטי חוצות בכניסה לעיר נתלתה תמונת ענק של הנרצח. אימו אמרה בבכי למבקרים, "למה לקחו אותו, הוא היה בן אדם טוב, חלק מהחברה. תחזירו לי אותו".

אמו של נידאל אגבריה (במרכז), באום אל פחם, ב-5 בספטמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

אמו של נידאל אגבריה (במרכז), באום אל פחם (צילום: אורן זיו)

שלט לזיכרו של נידאל אגבריה בכניסה לאום אל פחם, 5 בספטמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

שלט לזיכרו של נידאל אגבריה בכניסה לאום אל פחם (צילום: אורן זיו)

במתנ"ס סמוך התכנסו בשעות הצהריים עשרות עיתונאים פלסטינים-ערבים, העובדים בכלי תקשורת בעברית ובערבית, ודנו בצעדים המתבקשים בעקבות הרצח של אגבריה. איש מהם לא הופתע מכך שארגוני הפשיעה לא נרתעו מלרצוח עיתונאי.

העובדה שאגבריה היה נתון לאיומים היתה ידועה לכל. הוא התראיין על כך בשנה שעברה גם בעברית. הסיבה היתה ככל הנראה חובות לשוק האפור של אחיו, שנעלם בתקופה האחרונה.

"בעולם התחתון הלכו על אסטרטגיה אחרת", מסביר העיתונאי סמיר עבד אל האדי, העובד עבור מקאן. "אם לא תופסים את מי שחייב להם כסף או את מי שרוצים ממנו דבר, הורגים את הבן אדם הכי טוב במשפחה שלו; זה לא חייב להיות אח; יכול להיות בן דוד, זה שהכי מוכר או שהכי אהוב במשפחה.

"לפני חצי שנה נהרג סטודנט לרפואה מידי העולם התחתון – כי מישהו מהמשפחה חייב כסף לעולם התחתון. לפני שבועיים ירו באום אל פחם ברואה חשבון ומוכר ובעל מעמד, כי הבן דוד שלו חייב כסף".

עבד אל האדי הוסיף: "אגבריה לא היה חייב כסף לאף אחד. הרגו אותו כי אוהבים אותו באום אל פחם ובחברה הערבית. בהריגה שלו אומרים לנו: זו הודעה לכל העיתונאים, לכל מי שרוצה לדבר – היום הרגנו עיתונאי, מחר נהרוג כל אחד אחר. אין גבול בתוך החברה הערבית, אין מדינה". לדבריו, לרוצחים היה ברור שהמקרה ימשוך תשומת לב רבה. "זה מסר לכל החברה הערבית", אמר.

חולוד מסאלחה, עיתונאית וחברה במרכז אעלאם, סבורה גם היא שהרצח של אגבריה נועד להעביר מסר. לדבריה, "הרצח של נידאל הוא ייחודי. נשים בצד את הדיון האם נרצח בגלל העבודה העיתונאית או לא, בגלל העובדה שהוא הכי מפורסם במשפחה, באו וסימנו אותו, זה לומר 'את הכי טוב שלכם ניקח'".

מסאלחה הציעה בפגישה לנקוט בצעדים מול המשטרה. לפני כשנתיים וחצי, רבים מהעיתונאים הפלסטינים בישראל יצאו מקבוצת הוואטסאפ המשטרתית בערבית, במחאה על חוסר שיתוף הפעולה ובעיות בהעברת תגובות מצד המשטרה.

"מי שמעורב בפשיעה כבר לא מפחד מכלום, לא מהמשטרה ולא מהאנשים. אם לא ננקוט בצעדים, כלום לא ישתנה. כשיצאנו מקבוצת המשטרה, זה זעזע אותם קצת, גרם להם לחשוב, לעשות איתנו שיחות, דאגו שנחזור. צריך לבוא ולהגיד להם, אנחנו לא משתפים יותר פעולה. זה אולי יזיז משהו. הם מתייחסים אלינו כאל ספקי יח"צ. אין לנו בעיה לפרסם, אבל בתנאי שיתנו תוצאות בשטח", אמרה.

חסן שעלאן, עיתונאי ב-ynet, דיבר בכאב ובזעם מול השוטרים בזירת הירי, וצעק כי גם המקרה של אגבריה לא יפוענח. שעלאן עצמו סבל מאיומים רבים מצד עבריינים, ויריות נורו לעבר ביתו. היום סיפר שהשאלה הראשונה ששואלים אותו בראיונות היא אם אגבריה נרצח בגלל עבודתו.

"נידאל היה חף מפשע, הוא נרצח בגלל חוב לא שלו. בגלל שלא הגיעו לבעל החוב – רצחו אותו, את הכי טוב מהמשפחה. הוא היה מקבל איומים ולא היו עצורים. רק אחרי שנרצח, קצינים בכירים הגיעו לזירה. הוא סיפר לי שהוא חושש לחייו, שאל איפה יוכל להרגיש בטוח עם משפחתו. ניסיתי לעזור לו, הוא פנה למשטרה, לוועדות הסולחה. אני מתנצל, הלוואי שהיו רוצחים אותי ולא את נידאל".

שעלאן אמר כי האיומים עליו נמשכים, "אבל אני לא מדבר בחודשים האחרונים, מספיק מה שבני משפחתי עברו. בכל פעם שאני מדבר בתקשורת, האיומים מתגברים. עכשיו החלטתי לדבר, כי אי אפשר לשתוק אחרי מקרה מזעזע כזה. אחרי הרצח של נידאל, במשפחה התקשרו אלי, חשבו שאני נרצחתי. אני חושש שאני הבא בתור".

לדבריו, העובדה שהמשטרה לא מצליחה למנוע אלימות כלפי עיתונאים מוכרים, מעבירה מסר לכלל החברה הערבית. "אם על כתבים המשטרה לא מצליחה להגן, מה נגיד לאנשים הלא מוכרים? לנו יש לפחות במה. כל יום יורים, אבל רק במקרים שלנו יש סיקור".

עיתונאים שעבדו עם אגבריה והגיעו להלוויה הביעו ספקות לגבי הסיכוי שהמשטרה תעצור את הרוצחים. "אני לא מאמין שהמשטרה תעשה משהו", אמר העיתונאי דיאא חאג' יחיא, שעובד עבור "הארץ" ורדיו נאס. "בדיוק כמו במקרה של שעלאן, שהיה לחץ גם מכלי התקשורת שלו, שהוא הכי גדול בארץ. למרות זאת לא קרה כלום עם התיק. לא אכפת להם מחיי אדם".

חאג' יחיא מציין כי איומים על עיתונאים הם עניין יומיומי, בעיקר בכלי תקשורת מקומיים. "היו הרבה איומים על עיתונאים מקומיים שלא הגיעו לכותרות. אנשים מאיימים על כתבים ובעלי אתרים מקומיים גם בגלל ידיעה על תאונת דרכים, כי תקשורת מקומית יותר קרובה לאנשי העיר, ואנשים מרשים לעצמם.

העיתונאים חסן שעלאן (מימין) ודיאא חאג' יחיא (משמאל), בהפגנה אחרי הלווייתו של נידאל אגבריה, ב-5 בספטמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

העיתונאים חסן שעלאן (מימין) ודיאא חאג' יחיא (משמאל), בהפגנה אחרי הלווייתו של נידאל אגבריה, ב-5 בספטמבר 2022 (צילום: אורן זיו)

"נידאל אדם קרוב, אז זה הפתיע, אבל אם נסתכל על התמונה הכללית, זה לא מפתיע. לפני 15 שנה עבריינים היו רוצחים עבריינים. במקרים נדירים חפים מפשע היו נרצחים בנקמות דם. היום חצינו את כל הקווים. נרצח מנהל בית ספר, נרצח אימאם ונרצח עיתונאי. אין אדם שאינו בסכנת חיים".

אחרי ההלוויה הפגינו כמה עשרות עיתונאים ותושבים בכניסה לעיר. מולם התאספו כמאה שוטרים, חלקם מצוידים במטולי גז מדמיע. המפגינים החזיקו שלטים שעליהם נכתב: "פגיעה בעיתונאים  – קו אדום" ו"מי הבא בתור?". המשטרה מנעה מהמפגינים לחסום את כביש ואדי ערה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"המקצועות ההומניים מפגישים את התלמידים עם עולם הרוח האנושית". ספריית האוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מי חוסם את לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך בישראל?

רמת העניין של התלמידים הישראליים במדעי הרוח עומד ביחס הפוך למספר שעות הלימוד המוקדשות להם בבתי הספר, ולחשיבותם. המכשול המרכזי הוא התמקדות מוגזמת בידע הדיסציפלינרי, במקום בחוויית הלימודים עצמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf