הקמפיין של בן גביר נגד האסירים הביטחוניים: יותר דיבורים ממעשים

מאז שנכנס לתפקידו כשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר שם במקום גבוה את סוגיית האסירים הביטחוניים הפלסטינים. הוא ביקר בכלא נפחא כדי "לוודא שהאסירים לא מקבלים תנאים משופרים", והורה לתלות דגל ישראל בכניסה לכל אגף, הוא נזף במשטרה על שאפשרה את "החגיגות" שנערכו בכפר עארה סביב שחרורו של האסיר כרים יונס אחרי 40 שנות מאסר, שכללו גם הנפת דגלי פלסטין, והוא הורה לשירות בתי הסוהר (שב"ס) לצמצם את הביקורים של חברי כנסת אצל אסירים ביטחוניים, כך שרק ח"כ אחד מכל סיעה יכול לבקר אצלם.

הפעילות המואצת הזו של בן גביר אחרי הבחירות ממשיכה את התעמולה שלו מלפני הבחירות, אז דיבר על הפסקת "תנאי בית המלון" של חמישה כוכבים שהאסירים נהנים מהם כביכול. כשהיה חבר כנסת, הוא ניסה להציק לאסיר פלסטיני ששבת רעב ואף התעמת עם ח"כ איימן עודה בבית החולים, ומתח ביקורת על  שב"ס והמשרד לביטחון הפנים בכל פעם שהם הגיעו להסדר עם אסירים ששבתו רעב.

בן גביר דורש כבר שנים עונש מוות ל"מחבלים", ואף הצליח להכניס את הסעיף הזה להסכם הקואליציוני עם נתניהו. ימים ספורים לאחר שבן גביר נכנס לתפקידו, הודיע שב"ס כי יפזר עשרות אסירים פלסטינים בכירים, ביניהם מרוואן ברגותי, כדי "לשבור את מוקדי הכוח" בתוך בתי הכלא. על המהלך הוחלט לפני הבחירות, אבל הוא נתפס כחלק מהקמפיין של בן גביר, שהתבטא בעבר בעד שינוי המצב הנוכחי, שבו האסירים הפלסטינים יושבים באגפים על פי השיוך המפלגתי שלהם – פתח, חמאס, חזית עממית וכולי.

ההחלטה של בן גביר להגביל את ביקורי הח"כים אצל האסירים הביטחוניים היא למעשה חידוש החלטה שקיבל בזמנו גלעד ארדן ב-2016, בזמן שהיה השר לביטחון הפנים, לאחר פרשת הח"כ לשעבר באסל גטאס, שהורשע שניצל את חסינותו הפרלמנטרית כדי להבריח טלפונים ניידים לאסירים. אולם ייתכן שלהחלטה של בן גביר יש כבר השפעה על הח"כים הערבים, שחוששים אולי שהממשלה תפתח נגדם חזית הסתה חדשה. לדוגמה, אף חבר כנסת מכהן עדיין לא ביקר אצל האסיר המשוחרר יונס, אף שבעבר ח"כים ביקרו אצלו בכלא. אוסאמה אל-סעדי, לשעבר ח"כ בתע"ל, ביקר אצלו לפני כמה חודשים.

"בן גביר לא הביא שום דבר חדש, הוא רק מנסה לחפש כותרות לתקשורת", אומר גטאס, שהמקרה שלו הוא שהביא לשינוי בנהלי הביקור אצל אסירים. "ארדן היה קיצוני, אכזרי ופשיסטי לא פחות מבן גביר, אבל הוא היה רציני בהחלטותיו. "לכל חבר כנסת יש זכות לבקר את האסירים כדי לברר את מצבם ואת התנאים שלהם… אם חברי הכנסת הערבים באמת לא ביקרו את כרים יונס אחרי שחרורו זה אומר שהם חששו מהתגובה ברחוב הישראלי, וזה מצער מאוד".

החלטה של ארדן

אל-סעדי, שביקר כאמור את יונס בכלא, מסביר שבזמן כהונת הממשלה הקודמת, חל שיפור בנוגע לביקורים אצל אסירים פלסטינים. אחרי ההחלטה של ארדן, הוא מספר, הוא פנה יחד עם הח"כ לשעבר יוסף ג'בארין ועם מרכז עדאלה לבג"ץ בדרישה להתיר לכל הח"כים לבקר אצל האסירים בטענה שההחלטה של ארדן פוגעת בחסינות הפרלמנטרית של הח"כים, אולם בג"ץ בחר שלא להתערב.

"בשנה האחרונה התקדמנו יפה, וקיימנו מספר פגישות עם יו"ר הכנסת מיקי לוי, השר עמר בר-לב והיועץ המשפטי, והגענו להסכמה על החזרת הביקורים", אומר אל-סעדי. "הגשתי בקשה לבקר את מרוואן ברגותי וכרים יונס. הם (המשרד לביטחון פנים) הסכימו ליונס והתנגדו לברגותי. מה שבן גביר מנסה לעשות זה למנוע מחברי כנסת למלא את תפקידם, לראות את תנאי המעצר ולשמוע מהאסירים תלונות על תנאי המעצר".

אל-סעדי טוען שהעובדה שאף ח"כ מכהן לא ביקר אצל יונס אחרי שחרורו היא מקרית. "שום דבר לא מונע מחברי הכנסת לבקר אותו", אומר אל-סעדי. "והם בהחלט יבקרו אותו. לא נכון שההסתה מצד התקשורת הישראלית ונציגי הימין מרתיעה אותם. ההסתה קיימת כבר הרבה זמן".

עו"ד עביר בכר, המייצגת אסירים ביטחוניים רבים, אומרת שהיועצת המשפטית של הכנסת יכולה להתנגד להחלטה למנוע מחברי כנסת לבקר אסירים, שכן הדבר משפיע על מעמדם, אבל לא בטוח שהיא תרצה להיכנס לעימות עם יו"ר הכנסת והממשלה. בכר גם מעריכה שאם הנושא יחזור לבג"ץ, הוא יבחר שוב לא להתערב.

כמו גאטס, גם בכר חושבת שבמה שנוגע לאסירים, בן גביר יותר חזק בפרובוקציות יותר מאשר ביישום. היא מציינת ששב"ס עצמו מעדיף שהאסירים יישבו באגפים לפי השיוך המפלגתי שלהם, בניגוד לשאיפה של בן גביר לפזר אותם. "יש אסירים שמבקשים כבר היום לא להיות קשורים לאף גוף, כי זה גורם להקשות את תנאיהם", אומר בכר. "רוב אסירי אינתיפאדת הסכינים אינם שייכים לאף מפלגה פלסטינית, אך שירות בתי הסוהר מתעקש לקשר אותם למפלגה".

בכר אומרת שהאסירים הפלסטינים משיגים תנאים דרך מאבקים, שכן הם יודעים לגייס את הציבור הפלסטיני, וגם בשב"ס ובמערכת הביטחון מודעים לכך, ולפיכך נזהרים מעימות איתם. "מי שחושב שאפשר ללחוץ יותר על האסירים טועה, שכן הם נמצאים בתנאי המינימום של המינימום", אומרת בכר. "נשללה מהם השכלה אוניברסיטאית, והכסף שהם מקבלים לא מספיק להם אפילו לקנטינה. מה שנשאר היום לאסירים אלה רק ביקורי משפחה והסתובבות בחצר במשך שעתיים. אם השר (בן גביר) יחליט לשלול מהם את הדברים האלה מתוך נקמה וגזענות, והם יידעו להגיב. לחלק גדול מהם ממש אין מה להפסיד, הם נידונו למאסרי עולם, אין תקווה שישתחררו, אין תקווה לפתרון מדיני".

עם זאת, במקרה שבן גביר אכן יחליט לשלול את הזכויות האלה, בכר לא צופה שבתי המשפט יתערבו לטובתם, ולכן היא לא חושבת שהאסירים אפילו יפנו להליכים. "פגיעה באסירים וניסיון לגזול מהם את המינימום שנשאר להם יובילו להתלקחות בבתי הכלא, והדבר יוביל בהכרח להסלמה גדולה מחוץ לבתי הכלא", מעריכה בכר.

אמצעי התעללות

גטאס, שישב שנתיים בכלא, מזכיר שוועדה שהקים ארדן המליצה בזמנו על "אמצעי התעללות רבים נגד האסירים, שנגעו אפילו בפרטים קטנים, כולל הוצאת מושבים וכיסאות מחצרות הכלא, לא לאפשר להם להכין אוכל, לצמצם ואפילו לבטל את הקנטינה". אבל ההמלצות האלה לא יושמו בסופו של דבר. "לאחר איומים מצד האסירים ושביתת רעב, המדינה חזרה בה מהחלטותיה", אומר גטאס. "זה מה שיקרה אם בן גביר ימשיך לנסות להציק לאסירים". כמו בכר, גם גאטס אומר שהאיום של בן גביר לפרק את השיוך המפלגתי בתוך הכלא "פירושו כאוס גדול בתוך בתי הכלא, ובשירות בתי הסוהר לא רוצים את זה".

גטאס גם מטיל ספק אם ישראל תפגע בהעברת הכספים לאסירים כדי שיוכלו לקנות בקנטינה. "ישראל נהנית מהכספים האלה", אומר גטאס. "אם האסירים יפסיקו לקנות מוצרי מזון מהקנטינה הנהלת בית הסוהר תצטרך לספק להם מזון מספיק, לפי מה שנדרש בחוק".

אל-סעדי, שכאמור הירבה לבקר את האסירים בזמן שהיה בכנסת, מזכיר שאף שבג"ץ החליט  שהשטח המינימלי לאסיר צריך להיות 4.5 מ"ר, זה לא חל על אסירים ביטחוניים. "הם נמצאים בבתי סוהר ישנים מאוד, רובם מתקופת המנדט", אומר אל-סעדי. "אסור לאסירים לצאת לחופשות, אסור להם להתחתן ולדבר בטלפון". הם גם לא זכאים לקיצור שליש ממאסרם, כמו אסירים פלילים.

אל-סעדי מתקשה להאמין שגם הדרישה להטיל עונש מוות תמומש. "בתי דין צבאיים, על פי החוק הנוכחי, יכולים להטיל עונש מוות באישור שלושה שופטים, אבל הם לא עושים זאת בגלל התנגדות הממסד הביטחוני", אומר אל-סעדי. "יונס נידון לעונש מוות בהתחלה, אחר כך הם חזרו למאסר עולם, ובהמשך ל-40 שנה".

אל-סעדי מספר שנכח באוהל קבלת הפנים ליונס, כאשר המשטרה ניסתה לפרוץ ולהפסיק את החגיגות, אבל נכשלה גם בגלל התנגדות הציבור שנכח במקום וגם משום שאי אפשר היה לפעול נגד אוהל שהוקם בחצר בית פרטית. "כדאי להזכיר ששרים בממשלה ביקרו את אלאור עזריה או רוצחי ערבים, ובירכו אותם, ואף אחד לא אמר מילה", אומר אל-סעדי. הוא אומר שההוראות של בן גביר למנוע הנפת גדלי פלסטין אינן חוקיות, ובכל מקרה ייתקלו בהתנגדות הפלסטינים בישראל, שכבר היום מעלים את דגלי פלסטין ברשתות החברתיות.

"ברור שבן גביר חושב שהעניינים האלה (הסרת דגלים) מקנים לו נקודות, אבל האמת היא שאם הממשלה החדשה תאמץ אותם, זה דבר טוב, כי העולם כולו מכיר בפתרון שתי המדינות", אומר אל-סעדי

אל-סעדי רואה סכנה גדולה יותר בצעדים כמו שלילת אזרחות של אסירים פלסטינים אזרחי ישראל או תושבי מזרח ירושלים. "זה הרבה יותר מסוכן מההצהרות של בן גביר, כי מדובר בצעדים מעשיים ומשפטיים, שאפילו מפלגות באופוזיציה תמכו בהם", הוא אומר.