הצעירים שפרשו מ"תגלית" קיבלו טעימה מאלימות המתנחלים בחברון
משתתפי "תגלית", שעזבו את הסיור כדי ללמוד על הכיבוש, הצטרפו לביקור "שוברים שתיקה" בחברון. קבלת הפנים של המתנחלים כללה הטרדות והתנכלויות שהגיעו לשיאן כאשר נזרק צבע על מדריכת הסיור
אם המתנחלים מחברון ניסו להוכיח למשתתפי "תגלית", שפרשו מוקדם יותר השבוע מהמסע במחאה על כך שבסיורים לא מדברים על הכיבוש, כי דעתם על הסכסוך הישראלי-פלסטיני מוטה ושגויה – אפשר לומר בבטחון שהם נכשלו. בערך באמצע הסיור אתמול (שני) בחברון עם "שוברים שתיקה", בו לקחו חלק שמונה הפורשים, אחד מילדי המתנחלים, שנראה כבן שמונה עד עשר בלבד, זרק צבע צהוב על ראשה של מרפי (פרימה) בוביס, המדריכה שהובילה את הטיול.
התקרית אירעה לאחר שלפחות במשך חצי שעה, מתנחלים בוגרים שהיו מלווים בילדים, הטרידו את משתתפי הסיור, כחלק מהנסיונות השגרתיים שלהם לשבש את סיורי "שוברים שתיקה" בעיר ולא לאפשר אותם. למרות האירוע המזעזע, בוביס לא נזקקה לטיפול רפואי. שמונה חיילים ישראלים שהיו נוכחים במקום לא עשו דבר, ולא עצרו או עיכבו את הילד. מדובר כנראה בקטין מתחת לגיל הפלילי.
הסיור בחברון הוא חלק ממספר פעילויות שאירגנו מתחילת הקיץ פעילי IfNotNow (אם לא עכשיו), קבוצה אמריקאית-יהודית שפועלת נגד הכיבוש. התוכנית "לא רק טיול חינם" שמפעילה הקבוצה שואפת לאתגר את הנרטיב של מסעות תגלית ומזמינה את משתתפי המסעות ללמוד על המשטר הצבאי הישראלי במהלך עשרת ימי הטיול-חינם שלהם בישראל. מתחילת הקיץ, שתי קבוצות פרשו מהמסע והצטרפו לסיורים כדי ללמוד על הכיבוש.
פורשי "תגלית", שכמעט כולם היו מזוהים עם IfNotNow עוד לפני הנסיעה וההחלטה לעזוב את המסע, תיעדו את התקיפה של מדריכת הסיור שלהם בטלפונים הניידים. את התיעוד הם העבירו למשטרה כדי לתמוך בתלונה שהגישה בוביס. "היום משתתפי תגלית ראו בדיוק את מה שניסו להסתיר מהם – חבורה של לאומנים אלימים שמשתלטים בכוח על מרכז עיר פלסטינית", אמר אבנר גבריהו, מנכ"ל שוברים שתיקה.
למרות מערכות המשפט המופרדות בגדה המערבית, גיל האחריות הפלילית הוא 12, לילדים ישראלים וגם לפלסטינים. לכן, לפחות על פי מראהו, המשטרה לא היתה צריכה את יכולה לעצור את הילד בגין התקיפה, גם אם היתה מאתרת אותו. עם זאת, האירוע הזה מדגיש את הניגוד המוחלט בין האופן שבו מטפלים כוחות הבטחון בילדים פלסטינים וישראלים. בעיקר בחברון.
בשנים האחרונות תועדו לא מעט מקרים בהם חיילים עצרו ילדים קטנים בחברון. אפילו בני שלוש או חמש. השוטרים שהגיעו אתמול למקום התקיפה של מדריכת "שוברים שתיקה" לא עשו דבר כדי למצוא את הילד והוריו, ואפילו לא שאלו את החיילים שנכחו במקום בזמן האירוע אם הם יכולים לזהות אותו.
פעילי "שוברים שתיקה" תארו את האירוע כהסלמה בתקיפות של מתנחלים נגדם במהלך הסיורים, שמתמקדים ברובם בחברון וסביבותיה. לדבריהם, בשבועות האחרונים מתנחלים יידו לעבר משתתפי הסיורים ביצים, אבנים, שקיות מים וחפצים אחרים. אבל למרות שבעבר מדריכים בארגון הותקפו פיזית, זהו אירוע ראשון מסוגו מזה מספר שנים.
"שרתנו בשטחים ואנחנו יודעים שאלימות מתנחלים היא חלק בלתי נפרד משגרת הכיבוש", הוסיף גבריהו. "בדרך כלל היא מופנית כלפי הפלסטינים, אך כשדרישות המתנחלים לא נענות האלימות מופנית גם כלפי חיילים ואזרחי ישראל. יש לנו רק מסר אחד למתנחלים שחושבים שאפשר לעצור אותנו באמצעות חוקים בכנסת או אלימות ברחובות – אנחנו לא נעצור עד שיגמר הכיבוש".
בתגובה לשאלה האם ניתן לצפות לעוד פרישות ממסעות תגלית אמרה אליסה רובין, דוברת IfNotNow, למגזין 972+ כי התוכנית "לא רק טיול חינם" שמפעילה הקבוצה מספקת משאבים ותמיכה, אונליין ובשטח, לצעירים יהודים שמרגישים ש"תגלית" אינה עונה על שאלותיהם בנושא הכיבוש. "אנחנו צופים שצעירים יהודים ימשיכו לאתגר את 'תגלית' בדרכים רבות ושונות במהלך הקיץ הקרוב", אמרה רובין.
מרב זונשיין היא עיתונאית עצמאית, עורכת וכותבת במגזין 972+, שם פורסם במקור הפוסט באנגלית. תורגם לעברית על ידי יעל מרום.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן