"הצל" לא לבד: צלמים ערבים סובלים מהתנכלות שיטתית

אירוע אבסורדי במיוחד. "הצל" יואב אליאסי ואנשי כיתת הכוננות של משטרת תל אביב עושים סלקציה בין צלמים בזירת נפילה בתל אביב, ב-22 ביוני 2025 (צילום: אורן זיו)

"למי אתה מצלם?" ו"יש לך אישור?": אלה שתי שאלות שעיתונאים וצלמים שומעים מפי שוטרים, אנשי כיתות כוננות, חיילים ואזרחים באופן יומיומי מאז שהתחילה המלחמה עם איראן. פעמים רבות לא מדובר בשאלה תמימה, אלא בחקירה. לעיתים למי שדורש את התשובות אין סמכות לעשות זאת.

בשבוע האחרון גברו ההסתה והמתקפות נגד עיתונאים, אחרי שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עודד אזרחים לחפש צלמים. "אני קורא לאזרחי ישראל: מי שרואה שידורים של אל ג'זירה, כתבים של אל ג'זירה, לדווח… זה שידורים שמשרתים את האויב", אמר בן גביר. זאת אף שהרשת לא מפעילה כתבים או צלמים בישראל ובגדה המערבית, אלא רק משתמשת בשידורים של סוכנויות ידיעות, שמספקות שירותים לכלי תקשורת בכל העולם.

המסר הזה, ששרים ומשפיעני רשת מהדהדים אותו, מגיע לשטח, ורבים מרגישים שתפקידם להיות שומרי סף. באתרים שכבר אושרה כניסת עיתונאים אליהם אחרי הצגת תעודת עיתונאי, לא פעם מגיעים גורמים שונים ומבקשים לבדוק בעצמם. "יש לכם אישור?" פנה אלי השבוע בזירה בחיפה איש כיתת כוננות, לבוש חולצה חומה, בעוד סביבנו אזרחים מצלמים ללא הפרעה.

אירוע אבסורדי במיוחד התרחש היום (יום ראשון) בזירה בצפון תל אביב. אף שהצלמים שהגיעו לזירה נכנסו אליה רק אחרי שהציגו תעודת עיתונאי, פעיל הימין יואב אליאסי ("הצל") וחבריו לכיתת הכוננות של משטרת תל אביב עיכבו צלמים כשלוש שעות אחרי נפילת הטיל, בזמן שהאזור מלא בשוטרים ודוברי משטרה. אליאסי וחבריו לקחו תעודות עיתונאי מצלמים, והפרידו בין צלמים שעובדים בכלי תקשורת ישראליים לבין כאלה שעובדים בכלי תקשורת זרים. בפועל, הם התמקדו בצלמים ערבים ובינלאומיים, ללא קשר לזהות הגוף שהם מצלמים עבורו. "איפה אל ג'זירה?" שאל אחד מהם. ואחרים אמרו: "ישראלי – אתה עובר, מי שלא ישראלי נשאר".

צפו: הקטע המלא בו הצל וכיתת הכוננות של משטרת תל אביב עושים סלקציה בין צלמים בזירה בתל אביב. צילום: @jezp55 pic.twitter.com/Sr5RJcCJ1k

— Oren Ziv (@OrenZiv_) June 22, 2025

כותב שורות אלה ועיתונאים נוספים נותרו במקום עם העיתונאים שעוכבו. אליאסי וחבורתו עיכבו את הצלמים במשך דקות ארוכות, ללא כל סמכות, עד שלמקום הגיע אחד מדוברי המשטרה ושחרר את הצלמים.

"זו גזענות. אם היו בודקים את כולם באותה צורה לא היינו לוקחים את זה אישית, אבל הרגשתי שזה קשור רק לזה שאני ערבי", אמר עיתונאי ותיק שעוכב. "יש בזירה שוטרים ערבים, אנשי מד"א ואיחוד הצלה ערבים, יש מלא ערבים שם, אבל הם מתרכזים בתקשורת. ברגע שרואים שאתה ערבי, אומרים 'אתה אל ג'זירה'".

זה לא היה האירוע היחיד. ביום שבת, אזרחים וסגנית ראש עיריית בית שאן הפריעו לכתב ערוץ 13 עלי מוגרבי ששידר מזירת פגיעה של כטב"ם. מוגרבי סיפר: "בתקרית הראשונה, סגנית ראש העיר, שאין לה בכלל סמכות להרחיק אותי על פי חוק, התפרצה כשהתחלתי לשדר וחסמה אותי. שמענו שאומרים מסביב 'אל ג'זירה 13, תקשורת זרה', והיא חסמה את העדשה של הצלם שלי, עד שהרחיקו אותה דוברי המשטרה והקצינים. באירוע השני, כשחזרנו לשדר בשעה שש, הגיעו קומץ של נערי גבעות עם חולצות שעליהן כתוב 'חוזרים להר הבית'. הם נשארו בצד עד תחילת השידור, ואז התחילו לנסות לפגוע בצלם, לדחוף ולקלל אותי ולנסות לפגוע במצלמה".

לדבריו, הוא פיתח חסינות "אחרי מה שעברנו בשנים האחרונות" ולא מתייחס לדברים כאלה, אבל "כל עוד ממשלת הימין והמסיתים בן גביר, סמוטריץ' וקרעי הולכים נגד צוותי התקשורת כי לא נעים להם לשמוע את האמת, וכי הם רוצים לשמוע רק ערוץ אחד, 14, אנחנו ניתקל באנשים שלא מבינים, דוחפים להם לראש כל מיני הסתות. וזה משפיע על היחסים בין כל האוכלוסיות בארץ. כל עוד בן גביר ימשיך להסית נגד כולם, זה מה שנקבל".

בשבת שעברה, בשעות הלילה, הגיעו שוטרים למלון בחיפה שממנו משדרות כמה רשתות טלוויזיה, והחרימו מצלמות של שלושה עיתונאים ערבים שעובדים ברשתות זרות. השוטרים בדקו את תעודות העיתונאי שלהם וזימנו אותם לחקירה. "הם (העיתונאים שעוכבו) הראו לשוטרים שאף שהחרימו להם את הציוד, 'אל ג'זירה' עדיין משדרים בלייב", סיפרה עיתונאית שנכחה במקום, "אבל השוטרים אמרו, 'תגידו את זה בחקירה'". הציוד של העיתונאים טרם הוחזר אליהם.

ביום חמישי, בעת סיקור נפילה באזור רמת גן, שוטרים ובהם דובר מחוז ירקון של המשטרה ניגשו לצלם של סוכנות הידיעות רויטרס, ולאחר שמצאו כי השידור שלו משודר גם ב"אל ג'זירה", הורו לו לרדת משידור. "אתה משדר בלייב ל'אל ג'זירה'?" נשמע הדובר שואל את הצלם, שענה לו: "אני משדר לכל העולם", אך ללא הועיל. "כבה את המצלמה", הורו לו. לא עזרו טענותיו שהוא בשידור ללקוחות רבים בעולם. שוטר סימן שלוש אצבעות מול מצלמה של צלם מסוכנות AP כדי לוודא שהשידור מגיע ממנה, ואז הורה לו לכבות אותה.

ההודעה שהוציאה המשטרה לאחר האירוע היתה מנותקת מהמציאות. "המשטרה פשטה על מתחם של סוכנויות ידיעות זרות שבאמצעותן שידרה רשת 'אל ג'זירה', שתיעדה זירת נפילה תוך חשיפת מיקומה המדויק", נאמר בהודעה. במציאות לא היה מדובר במתחם, אלא בשידור ממקום שהמשטרה הקצתה לצלמים בזירה.

ביום שישי, הוציאה הצנזורה מסמך הנחיות, שלא היה שונה מהנחיות קודמות. אולם בתרגום של ההודעה לאנגלית, הוסיפה לה לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) משפט ולפיו עיתונאים זרים צריכים לקבל אישור מראש מהצנזורה, זאת אף שאין זה תפקידה או סמכותה של הצנזורה לאשר מראש סיקור.

שר התקשורת, שלמה קרעי, גיבה את ההודעה של לע"מ ואמר כי "חופש העיתונות לא גובר על ביטחון אזרחינו וחיילינו. בדומה לכתבים הישראליים, אנחנו מכפיפים גם את הכתבים הזרים להוראות הצנזורה – לטובת ביטחון ישראל". היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כך נראה, הסתייגה מההנחיות האלה ודרשה מהשרים קרעי ובן גביר הסברים מיידיים עליהן.

התוצאה היא שבשטח קיים בלבול גדול. בשיחות סגורות ניסו גורמים רשמיים בישראל להרגיע את נציגי התקשורת הזרה ולטעון כי לא חל כל שינוי של ממש בסיקור, אך גם הם הודו שלא כל שוטר מכיר את הנהלים. לפי אותם גורמים, אם העיתונאים הזרים יבקשו אישור מראש מהצנזורה, הם יהיו מוגנים במקרה ש"שוטר בשטח מגיע אליכם".

יוצר בלבול גדול בשטח. שר התקשורת, שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"'אל ג'זירה' זה רק תירוץ להציק לנו"

בלי קשר להתפלפלויות המשפטיות, בשטח ניכר שההסתה עובדת. "חושבים שאנחנו 'אל ג'זירה'", מספר עיתונאי שמשדר בערוץ טלוויזיה בינלאומי בערבית. "אומרים לנו 'נערוף לכם את הראש'", הוא מספר. "רציתי להתחיל ללכת עם שלט שכתוב עליו 'אני לא אל ג'זירה'. אנשים מרגישים שיש להם שר בממשלה ושהמשטרה שלהם, ושהמדינה חלשה וצריך להגן עליה מפני". לדבריו, הלחץ גורם לכך שהם מקצרים ככל האפשר את השהות שלהם בזירות השונות.

לדברי הכתב, הבעיה אינה רק בריונים, אלא גם המשטרה עצמה. "שידרנו מיפו. הגיע קצין מודיעין על אזרחי, אחרי שתומך בן גביר התקשר אליו, ואמר שדיווחו לו שאנחנו מצלמים בסיסים", סיפר הכתב. "הצבעתי על הנוף של תל אביב ושאלתי איפה הוא רואה בסיסים. הוא אמר שמזל שהם (השוטרים) היו קרובים כש(אזרחים) קראו להם. שאלתי אותו אם הוא מאיים עלינו עם בריונים. הוא ענה, 'לא אכפת לי מה אתה חושב, חשוב ביטחון המדינה'".

"'אל ג'זירה' זה רק תירוץ להציק לנו. הם (אל ג'זירה) בכלל לא עובדים פה", אמר עיתונאי ערבי נוסף שעובד בכלי תקשורת אירופי. "אני צלם עשרים שנה, זו פעם ראשונה שאני רואה דברים כאלה. אני אזרח ישראלי רק במיסים כנראה. שיגידו במשטרה 'אתם ערבים' ויוציאו מכתב שאומר שאנחנו לא עובדים. אבל אנחנו עובדים כמו כולם ובסוף מטרידים אותנו. אין דמוקרטיה כשזה נוגע לסיקור תקשורתי. המצב כאן נהיה כמו במצרים ומקומות דומים, שלא ניתן לצלם ברחוב בלי הפרעה". לדברי העיתונאי, אחרי שעוכב השבוע באחת הזירות, "עזבתי את המקום. זה נהיה מסוכן. כל אזרח לוקח את הטלפון ומסית נגדך".

עיתונאי ערבי נוסף, שעובד בכלי תקשורת בינלאומי גדול, ציין שעוכב פעמים רבות וסיפר על הפחד והתסכול בעבודה מאז תחילת המלחמה: "כשרואים אותי עם המצלמה, שוטרים מעכבים אותי, אומרים לי 'אתם של ארגוני הטרור, של איראן'. לפעמים רק בודקים, לפעמים אומרים שאין כניסה לתקשורת זרה. ואתה רואה שכל הצלמים (הישראלים; א"ז) בפנים. אתה מתחיל להתקשר לדובר המשטרה ולהתווכח, וכשנותנים לך להיכנס, אתה רואה מלא אזרחים מצלמים בפנים בלי בעיה עם הניידים שלהם".

סאגת ההטרדות ממשיכה בתוך הזירה. "אזרחים מאיימים עליך, חוקרים אותך", תיאר הכתב. "בתל אביב איש כוחות ההצלה חקר אותי חצי שעה, והזמין משטרה שבדקה אותי ומיד הלכה. לאחר שעוכב כמעט בכל פעם שהגיע לזירה, "היום אני חושב אלף פעמים לפני שאני יוצא. אתה מפחד מהמשטרה, מאזרחים. זה מגיע מבן גביר. לפני זה לא היו שואלים אותנו מאיפה אנחנו, לא היו עושים לנו חקירות כאלה".

ענת סרגוסטי מארגון העיתונאים ציינה כי "המצב מדאיג, יש רדיפה אחרי עיתונאים. יש חוסר הבנה של מהי עבודתו של העיתונאי, וחוסר הבנה שעיתונאי ישראלי או זר, דובר עברית, ערבית או כל שפה אחרת, כפוף לצנזורה ומקיים את ההנחיות. יש חוסר הבנה ש'אל ג'זירה' לא פועלים בישראל. לא כל דובר ערבית הוא עיתונאי של 'אל ג'זירה'. והצנזורה לא כפופה לשר התקשורת או לשר לביטחון לאומי. זה גוף עצמאי. הטענה של השרים כאילו לא אוכפים את הצנזורה היא מופרכת".

מרכז אעלאם, המרכז הערבי לחופש תקשורתי, פיתוח ומחקר, תיעד מאז פרוץ המלחמה עם איראן 29 מקרים של פגיעה בעיתונאים ערבים, אבל ההערכה שמספר התקריות גדול יותר. "המידע שמגיע מהשטח מעיד על מגמה מדאיגה", נמסר ממרכז אעלאם. "יש הסתה גוברת ושיטתית נגד כלל העיתונאים הזרים. הטענה כי המגבלות האחרונות נועדו למנוע את פעילותה של רשת 'אל-ג'זירה' בישראל מנותקת מהמציאות: ידוע היטב כי אין לה נוכחות פיזית בשטחי ישראל, ומה שנצפה בשידוריה אלה תכנים שנרכשו מגופי תקשורת בינלאומיים אחרים.

"פוליטיקאים שונים הצליחו לרכב על גלי הפחד והכעס הציבוריים, והפנו את הזעם כלפי אזרחים ועיתונאים ערבים. בתקופה רגישה זו יש צורך דחוף בשימור וחיזוק הקשרים המקצועיים בין עיתונאים. התיעוד שפורסם, ובו עיתונאים טענו כי הם ישראלים ונמלטו מהזירה, מעיד על שבר חמור באתיקה המקצועית. דווקא כעת, המסר המרכזי שלנו הוא שזה הזמן לחזק את הסולידריות המקצועית".