newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הצבא הרג שני עיתונאים. הסיבה? תלוי באיזה יום שואלים

חמזה אל-דחדוח ומוסטפה תוריא, שעבדו עבור אל-ג'זירה, נהרגו בתקיפה מהאוויר בעת שנסעו ברכב ברפיח. אחרי האירוע טענו בצבא כי התקיפה כוונה נגד "מחבל" שהיה ברכב; כמה ימים לאחר מכן הביעו צער על האירוע, ואמרו כי ייחקר; ואז הוציאו גרסה שלישית, שבה נטען כי השניים היו פעילי טרור

מאת:
המכונית שבה נסעו חמזה אל-דחדוח ומוסטפה תוריא לפני הריגתם (צילום: מוחמד זענון)

קשה שלא להתרשם שהשניים חוסלו כי הפעילו רחפן. המכונית שבה נסעו חמזה אל-דחדוח ומוסטפה תוריא לפני הריגתם (צילום: מוחמד זענון)

ביום ראשון בשבוע שעבר הרג הצבא בתקיפה מהאוויר שני עיתונאים פלסטינים בשעה שנסעו ברכב ברפיח, בדרום רצועת עזה. אחד מהם הוא חמזה אל-דחדוח, בנו של כתב אל-ג'זירה ברצועה, ואיל אל-דחדוח, שאשתו ושניים מילדיו נהרגו בהפצצה ישראלית בשבועות הראשונים למלחמה, והוא עצמו נפצע מירי צלף באירוע אחר, שבו נהרג הצלם שלו.

כמו אביו, גם חמזה אל-דחדוח עבד ברשת אל-ג'זירה. ההרוג השני, מוסטפה תוריא, עבד כפרילנסר עבור סוכנות הידיעות הצרפתית (APF) וכלי תקשורת נוספים. באותו היום הוא עבד גם עבור אל-ג'זירה. במכונית נסע איתם עיתונאי שלישי, חאזם רג'אב, שנפצע קשה.

השניים נהרגו, כאמור, כשנסעו בדרום הרצועה, שם הצבא פועל אך שם גם מרוכזים רוב רובם של תושבי עזה. הם נהרגו כשחזרו מתיעוד הרס שנגרם מהפצצות הצבא זמן קצר קודם לכן. 11 פלסטינים נהרגו באותה הפצצה.

עיתונאי פלסטיני, שהיה בקרבת מקום והגיע לזירה רגעים לאחר החיסול, סיפר ל"שיחה מקומית": "הם היו ארבעה ברכב – שני העיתונאים שהרגו, ועוד שניים. תוריא צלם שעובד פעמים רבות עם רחפן, כנראה שצילם באמצעותו. הייתי מאוד קרוב אליהם כשקרה הפיצוץ". העיתונאי אישר כי בזמן הנסיעה עצמה, הם לא צילמו ברחפן.

לאחר האירוע נמסר מדובר צה"ל כי "כלי טיס של צה"ל זיהה ותקף מחבל שהפעיל כלי טיס באופן שהעמיד בסיכון את כוחות צה"ל. מוכרת הטענה כי במהלך התקיפה נפגעו שני חשודים נוספים, ששהו עם המחבל באותו הרכב".

העורך הראשי של אל-ג'זירה, מוחמד מוואד, אמר בראיונות שתוריא היה מפעיל רחפנים עצמאי, שהיה חלק משיירת עיתונאים. גם לדבריו, שני ההרוגים היו בדרכם חזרה מצילומי ההרס של תקיפה אווירית כשהותקפו, ולא הטיסו רחפן בזמן הנסיעה בחזרה לרפיח.

העיתונאי יאסר קאדאי, שהיה איתם באתר ההפצצה ונסע אחרי מכוניתם בהמשך, סיפר לערוץ 4 הבריטי: "הם הגיעו מאוחר ולכן לא נשארו זמן רב. הרחפן היה באוויר ארבע דקות, והם לא הטיסו אותו מאוד גבוה". כשעמדו לעזוב, רחפן צבאי ירה סמוך אליהם. "לא חשבנו שזה כוון אלינו", אמר קאדאי, "עזבנו מכיוון שחשבנו המקום מסוכן". לאחר מכן, כשהחלו בנסיעה, נורו שני העיתונאים.

האירוע כמעט שלא דווח בתקשורת העברית, כמו רוב האירועים שבהם נהרגים עיתונאים בעזה. ב-ynet פורסמה ידיעה כללית על מספרי ההרוגים, שבה צוין כי השניים נהרגו "בשעה שהיו לכאורה בנסיעה במסגרת עבודתם העיתונאית", מבלי לבקש תגובה מהצבא.

בהמשך, פרסם בן דרור ימיני "טור דעה" ב-ynet, שם לקח את הסיפור צעד קדימה: "מה קרה באמת? מדוע צה"ל שיגר טיל שחיסל את הרכב על שני יושביו, ועוד שלישי שנפצע? ובכן, בדקות שלפני האירוע איתר צה"ל רחפן שפעל באזור. צה"ל מפעיל מערכת שמזהה רחפנים. הרחפן זוהה ככלי טיס עוין, שכבר הופעל בעבר על ידי חמאס לצורך מעקב אחרי תנועות חיילי צה"ל. באירוע הנוכחי הצליח צה"ל לזהות גם את מכשיר השליטה של אותו רחפן, שהיה בדיוק באותו רכב שבו היה חמזה. ומיהו מפעיל הרחפן? מוסטפא ת'וריא, דמות מוכרת לצה"ל. אמנם צלם, אבל גם תצפיתן בשירות חמאס".

שינו גרסה בתוך כמה שעות

ימיני הציג את ההאשמה החמורה הזאת מבלי לציין את מקורה. ביום רביעי שינה דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, את הגרסה הרשמית כשענה לשאלת רשת NBC אם יש הוכחות לכך שברכב היה "מחבל". בגרסה החדשה אמר הגרי כי המקרה מצער, וכי הוא נחקר. "אנחנו מבינים שהם השתמשו ברחפן, ושימוש ברחפן באזור מלחמה זו בעיה", אמר, והוסיף כי חמאס עושה שימוש ברחפנים.

אך שעות לאחר מכן, ובמענה לפניית "שיחה מקומית", בחרו בדובר צה"ל להציג גרסה חדשה לאירועים.

על פי ההודעה, שצוטטה גם בכלי תקשורת בעברית, "מידע מודיעיני שיש בידי צה"ל מוכיח את זהות שני המחוסלים כפעילים בארגוני הטרור ברצועה שלקחו חלק בקידום פעולות טרור נגד כוחות צה"ל. טרם התקיפה, השניים הפעילו רחפנים באופן שיצר איום ממשי על כוחותינו, אשר הכווינו כלי טיס של חיל האוויר לתקיפת המחבלים אשר היו אחראים על הפעלתו".

דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

שלוש גרסאות בארבעה ימים. דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

בהודעה גם פורט תפקידם לכאורה: "מצטפא ת'ריא משמש כפעיל בארגון הטרור חמאס בחטיבת העיר עזה. מסמך שאותר על ידי כוחות צה"ל בשטח הרצועה במהלך הלחימה מראה מבנה ארגוני של כלל הפעילים בגדוד אלקאדסיה של הארגון, בו מצוין שמו של מצטפא לצד תפקידו בארגון – סגן מפקד חולייה". המסמך המדובר לא צורף.

לגבי חמזה ואאל חמדאן אל-דחדוח, נטען כי הוא "משמש כפעיל בארגון הטרור גא"פ ומבצע פעולות טרור נגד מדינת ישראל. במסמכים שאותרו על ידי כוחות צה"ל במהלך הלחימה בשטח הרצועה, מופיע דחדוח ברשימה של פעילים מתחום ההנדסה האלקטרונית של הגא"פ. עוד מופיע במסמכים כי בעבר שימש דחדוח כסגן מפקד מחלקה בגדוד זייתון בארגון, וכיום הוא אחראי גזרה ביחידה הרקטית של הגא"פ". להודעה צורף מסמך, שנטען שהוא של הגיהאד האסלאמי, "המציין רשימת פעילי לוחמה אלקטרונית של הארגון ובו שמו של אל-דחדוח ומספרו הצבאי".

באל ג'זירה אמרו בתגובה כי הרשת "מגנה בחריפות, מביעה את הפתעתה ודוחה בתוקף את ניסיונות הצבא הישראלי להצדיק הרג עיתונאים. הרשת דוחה את כל ההאשמות המופנות נגד העיתונאים שלנו, וקוראת לתת דין וחשבון על פשעים אלו. חשוב לציין שלישראל יש היסטוריה של העלאת האשמות שווא והמצאת ראיות כדי להסתיר את פשעיה הנתעבים". בני משפחות השניים הכחישו גם הם את הטענות בדבר מעורבותם.

כדי לעשות סדר בדברים, גם על פי כרונולוגיית הודעות הצבא, קשה שלא להתרשם שהשניים חוסלו כי הפעילו רחפן, כשעל פי העדויות כבר סיימו להטיסו. רק ארבעה ימים לאחר התקרית, ורק במענה לפרסומים בתקשורת, בצבא הציגו גרסה חדשה. כלומר בזמן חיסולם אפשר להניח שבצבא לא ידעו את זהותם ועל טענות נגדם, זאת בניגוד למקרים רבים אחרים, שבהם מפורסמת זהות ההרוגים מיד אחרי ה"חיסול".

גם אם נקבל את גרסת הצבא ללא שאלות, חשוב לזכור כי באזורי מלחמה רבים נעשה שימוש ברחפנים כדי לתעד את ההרס או את הלחימה. לישראל יש גם אפשרות לשבש תשדורת כדי למנוע הטסה של רחפנים באזור מסוים, וגם אם מעלים אותם לאוויר ניתן ליירט אותם באמצעים טכנולוגיים.

נזכיר עוד כי גם במקרה של הרג העיתונאית שירין אבו עאקלה, פורסמו כמה וכמה גרסאות רשמיות עד שהצבא התנצל על האירוע. זו גם אינה הפעם הראשונה שבה נהרג עיתונאי בשל שימוש ברחפן: ב-2018 נהרג העיתונאי יאסר מורתג'א, לאחר שהטיס רחפן כדי לצלם באזור הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ליד הגדר בין ישראל לעזה. על פי הוועד להגנה על עיתונאים, מאז תחילת המלחמה נהרגו 72 עיתונאים תושבי עזה, בנוסף לארבעה ישראלים ולשני לבנונים. על פי מקורות בעזה, נהרגו יותר ממאה עיתונאים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf