הצבא הורה להסיר תורן לדגל פלסטיני מ"סיבות ביטחוניות"

המועצה המקומית של כפר סבסטיה שבנפת שכם הסירה ביום שני זמנית תורן של דגל שהותקן במקום לא מכבר, זאת בעקבות צו שמסר הצבא ביום שישי האחרון, המורה על הסרתו "מטעמים ביטחוניים". הצו, החתום על ידי מפקד הכוחות בגדה, הודבק לתורן הדגל עוד לפני שהפלסטינים הספיקו להניף עליו את הדגל הפלסטיני. "הדבר חיוני לשמירת הביטחון באזור", נכתב בצו, שהקצה שבעה ימים להסיר את התורן לפני שיוסר "על ידי אלה שהוסמכו לכך מטעם הצבא".

התורן, שהותקן ב-13 באוגוסט, הוא חלק מתוכנית שיקום בפיקוח אונסק"ו שנערכת בכיכר המרכזית של סבסטיה, סמוך לאתר הארכיאולוגי המפורסם ביישוב. לדברי מועצת סבסטיה, מדובר בתוכנית שיקום דו-שנתית במימון בלגי שהצבא אישר בשנת 2018. הכיכר עצמה ממוקמת באזור B, הנמצא באחריות אזרחית של הרשות הפלסטינית ואחריות ביטחונית ישראלית. חלקים אחרים של היישוב הפלסטיני סבסטיה נמצאים באזור C, שהם תחת שליטה ישראלית מלאה.

לדברי מוחמד עאזם, ראש המועצה המקומית של סבסטיה, החלטת הצבא להורות על הסרת התורן באה כתוצאה מלחץ של מתנחלים. "אסור לנו להזיז אפילו אבן ממקומה באזור C, לכן כל תוכנית השיקום מתבצעת רק בשטחי B, קרוב לאתר הארכיאולוגי", הוא אומר. עאזם מדגיש כי על פי אמנות בינלאומיות, בהיותה כוח כובש, השליטה הישראלית על האתר הארכיאולוגי בסבסטיה אינה חוקית.

"אסור לנו להזיז אבן באתר בלי אישור ישראלי, לכן בנינו את הכיכר בשטח בי". מנוף מסיר את התורן עם הדגל הפלסטיני (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

המועצה המקומית ייפתה את כוחה של עו"ד קמר אסעד, מייסדת ומנהלת ארגון זכויות האדם חקל, להגיש התנגדות משפטית. לדברי אסעד, "אין כל סוגיה ביטחונית בתורן דגל המותקן בלב כיכר ציבורית בסבסטיה". לדבריה, כצעד ראשון תוגש התנגדות רשמית למחלקה המשפטית במנהל האזרחי. "אם הפנייה לצבא לא תניב תוצאות, ייתכן שנגיש התנגדות רשמית לבית משפט ישראלי", הוסיפה.

מועצת סבסטיה אישרה בפנינו כי התורן יותקן מחדש לפני החגיגות הרשמיות בספטמבר, שיציינו את סיומה של תוכנית השיקום בת השנתיים, ללא קשר להחלטה הישראלית.

יום לפני שנמסר הצו הצבאי, כוחות הצבא ליוו סיור של מתנחלים באתר הארכיאולוגי בסבסטיה; התנהלות צבאית שגרתית שהופכת את האתר – כמו גם אתרים אחרים בגדה – למיועדים לישראלים בלבד, במיוחד במהלך חגים יהודיים. הסיור הסתיים בעימותים קלים בין התושבים לבין החיילים, שירו לעבר הכיכר גז מדמיע בדרכם החוצה מהיישוב.

אף שהאיסור על הנפת הדגל הפלסטיני בוטל בשנת 1993 עם הסכמי אוסלו, עדיין ישנם מתחים רבים מול הצבא סביב סוגיית הדגל במספר אזורים בגדה, במיוחד בשטחי C.

מבקרים ישראלים באתר בסבסטיה תחת ליווי צבאי. רשות החדשות "אלקודס"

תושב סבסטיה, שהעדיף להישאר בעילום שם, מספר כי מאז 2014 תושבים מהכפר נוהגים לתלות את הדגל הפלסטיני במיקום אחר, בלב האתר הארכיאולוגי של הכפר, המוגדר כשטח C, קרי תחת שליטה ישראלית מלאה. התושב מציין כי הדגל הוסר "עשרות פעמים" על ידי החיילים, שפעם אף פוצצו את תורן העץ שהקימו תושבים במו ידיהם. בהזדמנויות רבות, הצבא פשט על הכפר כדי לעצור תושבים שהיו מעורבים בהנפתו מחדש של הדגל.

התיירות הגוססת של סבסטיה

חוסר היציבות כתוצאה מהכיבוש בגדה המערבית פוגע תדיר בענף התיירות הפלסטיני. זאיד אזהרי, מדריך תיירים מסבסטיה, מזכיר כי האתר הארכיאולוגי של סבסטיה הוכרז כגן לאומי ישראלי בשנת 1978. "הדבר מונע מהכפר לנצל את הפוטנציאל התיירותי של האתר", הוא מוסיף.

באתר רשות הטבע והגנים בעברית ישנה מפה הכוללת את כל שטחי ישראל-פלסטין, כולל רמת הגולן הכבושה, תחת הכותרת "גנים לאומיים ושמורות טבע בישראל". המפה כוללת שני אתרים באזור שכם, אחד מהם הוא סבסטיה – או "תל שומרון" – המוצגת כבירת ממלכת ישראל. האתר מזהיר מבקרים ישראלים שלא להגיע לאתר ללא תיאום עם הצבא.

לדברי אזהרי, חברות תיירות בינלאומיות מתכננות את הטיולים שלהם תוך תיאום עם הרשויות הישראליות, שממליצות להם לבקר אתרים אחרים במדינה. "התייר הזר לא יודע את פרטי הסוגיה הישראלית-פלסטינית, אז כמובן שהם יסתמכו על המידע שמספקת להם ישראל".

הכתבה פורסמה במקור באתר 972+. תרגמה: יונית מוזס