newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

העברית יורה לעצמה ברגל כשהיא תומכת באם תרצו

האוניברסיטה החליטה להעניק נקודות זכות עבור מעורבות חברתית לאם תרצו, אך סירבה להעניק את ההטבה לתאים אחרים, שפועלים למשל להנגשת הקמפוסים לבעלי מוגבלויות. הצעד נותן לגיטימציה לארגון ששם לעצמו למטרה לקעקע את שמו הטוב של המוסד, ופוגע קשות בעקרון השוויון

מאת:

תארו לכם מצב שבו מתקיים שיח בין מרצה לסטודנט בשטח האוניברסיטה. כעת תארו לכם מצב שבו השיח נהפך לוויכוח בין הדוברות, ויכוח שאף עשוי לעלות לטונים חריפים. ומה היה קורה אילו קבוצת סטודנטים היתה מתעדת את האירוע הזה בסתר, וללא התחשבות במרצה או בסטודנטית, היתה מפיצה את התיעוד תוך הוצאה בוטה של הוויכוח מהקשרו.

כעת צריכות המרצה, הסטודנטית והמוסד הלימודי להתמודד עם טענה שהמרצה בחרה לגרש ולצעוק על סטודנטית רק בשל היותה לובשת מדים. זה בדיוק מה שעשו פעילי תא אם תרצו לפני כשנה, כאשר סיבכו את האוניברסיטה העברית בעלילת דם, שבינה לבין המציאות פעורה תהום.

זו רק דוגמה אחת שבה תנועת אם תרצו פגעה באוניברסיטה העברית בשנה האחרונה. אפשר עוד לדבר ארוכות על מערכת סימון המרצים שמנהלת התנועה, כולל הפעלת מלשינון; או על האופן שבו פעילי התא של אם תרצו מפריע למרצים "בעייתיים" לנהל שיעור באופן תקין, ומקיימים מחאות מתוזמנות ומתוזמרות במהלך שיעורים שאינם נראים להם.

פעילי אם תרצו מפגינים מול עצרת לציון הנכבה באוניברסיטת תל אביב (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

פעילי אם תרצו מפגינים מול עצרת סטודנטים לציון הנכבה (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

הפעם נחצה קו אדום חדש, אבל מי שחצתה אותו היתה הנהלת האוניברסיטה. בהחלטה שערורייתית החליטה הנהלת האוניברסיטה העברית להעניק שתי נקודות זכות אקדמיות לפעילי התא הפוליטי של אם תרצו, עבור תרומה ומעורבות חברתית וקהילתית.

מדובר בשתי נקודות שמחויבות להינתן על-פי חוק, כדי לעודד סטודנטים וסטודנטיות לקחת חלק בחברה הישראלית, עם סייג אחד – ללא פעילות מפלגתית או פוליטית. בוועדה סמויה שהפרוטוקולים שלה לא נחשפו, הכירה הנהלת האוניברסיטה בארגון אם תרצו כ"לא פוליטי", שעשוי להיות זכאי לשתי הנקודות האלה. וכשנפלה ההחלטה – הנקודות יינתנו.

כסטודנט באוניברסיטה העברית וכפעיל בתא פוליטי שאינו אם תרצו, אני סבור שהחלטת ההנהלה היא יותר ממקוממת. ההטבה המדוברת היא הטבה שיש בה ערך לכל סטודנט בישראל, ואי אפשר להפחית מערכה. אך בעוד שהאוניברסיטה החליטה להעניק אותה לאם תרצו, כשחברי תא סמ"ן – שדואג להנגשת הקמפוסים לאנשים בעלי נכויות ומוגבלויות – ביקשו להכיר בעשייתם כמזכה בנקודות האלה, הם נענו כי האוניברסיטה אינה מעניקה השנה נקודות לתאים פוליטיים.

כל התאים הפוליטיים באוניברסיטה עוסקים בפעילות קהילתית ומעודדים ומנגישים עשייה חברתית לפעיליהם, כולל פעילי תא מרצ, תא אופק (ברוח מפלגת העבודה), האחווה הגאה והתאים הטבעוניים.

מדוע העשייה במקלטי הנשים ובבית הפתוח אינה נחשבת על ידי האוניברסיטה לפעילות חברתית, וזו של אם תרצו כן? מדוע הם מקבלים את ההטבה הזאת, ולא פעולות שיוצרות גשר ושיח בין יהודים לערבים או בין חרדים לחילונים? מדוע סיוע לחוזרים בשאלה שמבקשים להשלים תעודת בגרות אינו מקבל אותה? איזו עשייה קהילתית מעודד ארגון אם תרצו שהיא כה נשגבת עד שיש לצ'פר אותה ולא את כל השאר?

האבסורד הוא שמוסד האקדמיה בעולם כולו נחשב למעוז של ליברליזם ומאבק בחושך הפוליטי המופץ. בעוד בסין וברוסיה מתקיימות מחאות סטודנטים נגד החלטות גזעניות של הממשלות ומאבקים אלימים עם המשטרה והצבא, בישראל החליטה האקדמיה לאמץ את הרעיונות האלה, להכיר בהם ולתת להם כלים כדי להעמיק ולחזק את שורשיהם בתוך האוניברסיטאות.

ולא רק זאת. ההחלטה של האוניברסיטה נותנת לאם תרצו לגיטימציה במסדרונות האקדמיה, שתאפשר לו למנף את ההכרה הזאת, בצירוף המענק החדש, כדי לגייס פעילים חדשים לתא. יכול מאוד להיות שהפעילים החדשים באמת יעסקו בעשייה חברתית, אבל על הדרך הם יספגו את אידאולוגיית השנאה וההשמצה, השקר והאלימות שמקדם הארגון.

כך, כעת שוב האוניברסיטה העברית נמצאת בכותרות – לא בשל זכייה בפרס יוקרתי, אלא בגלל ארגון אם תרצו, ששם לעצמו למטרה לקעקע את שמה הטוב של האוניברסיטה. אבל הפעם, בניגוד לסיפור החיילת והמרצה מלפני שנה, הנהלת האוניברסיטה יכולה לתקן את הטעות הזאת, ויפה שעה אחת קודם.

קמפוס לכולנו. הפגנת הזדהות עם ד"ר קרולה הילפריך באוניברסיטה העברית (אורן זיו)

הפניית גב למרצים שנפגעו היא החלטת הנהלה. הפגנת הזדהות עם ד"ר קרולה הילפריך באוניברסיטה העברית (צילום: אורן זיו)

חשוב להבהיר, איש לא סבור כי האוניברסיטה עשתה את הדבר הזה בזדון ובמתכוון. אבל הצעד מעיד על עיוורון. הדרישה של התאים הפוליטיים היא פשוטה – העניקו לכולנו את ההטבה הזאת, או שלא תתנו אותו לאף אחד.

אם האוניברסיטה מוכנה להפנות גב למרצים שנפגעו בידי הארגון הזה, זוהי החלטת הנהלה. אבל אם האוניברסיטה מגדירה עצמה כמוסד ליברלי, מתקדם וערכי – זה הזמן להוכיח את זה הלכה למעשה. שוויון הוא הדרישה הכי חברתית שיש. והמאבק הזה לא יגמר עד שיהיה שוויון.

אודי פלג הוא פעיל פוליטי וחברתי, סטודנט ויו"ר תא מרצ באוניברסיטה העברית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"המקצועות ההומניים מפגישים את התלמידים עם עולם הרוח האנושית". ספריית האוניברסיטה העברית (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מי חוסם את לימודי ההומניסטיקה במערכת החינוך בישראל?

רמת העניין של התלמידים הישראליים במדעי הרוח עומד ביחס הפוך למספר שעות הלימוד המוקדשות להם בבתי הספר, ולחשיבותם. המכשול המרכזי הוא התמקדות מוגזמת בידע הדיסציפלינרי, במקום בחוויית הלימודים עצמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf