newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הניצחון המוחלט" עלול להפוך לתבוסה מוחלטת

הביטוי שעליו חוזר נתניהו ללא הרף משחזר את דבריו של נשיא ארה"ב מיד אחרי ההתקפה היפנית על פרל הרבור. אלא ש"הניצחון המוחלט" האמריקאי קירב אז השמדה הדדית של מדינות כאופציה אפשרית, וגם כאן המודל הזה לא מבשר טובות

מאת:
נזקי פצצת האטום בהירושימה, ב-27 בנובמבר 1945 (צילום: משרד האנרגיה האמריקאי)

"אימצנו סטנדרטים אתיים אופייניים לברברים בימי הביניים". נזקי פצצת האטום בהירושימה, ב-27 בנובמבר 1945 (צילום: משרד האנרגיה האמריקאי)

המטרה העיקרית של המלחמה בעזה, על פי ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא "הניצחון המוחלט". לכאורה עוד סלוגן מבית היוצר של הספינולוגים הסובבים אותו, כנראה מוצלח במיוחד, לפי אמות המידה שלהם: קליט, מתאים לרוח העם שחווה זה לא מכבר תבוסה נוראה, ואינו דורש פירוט או הסבר. אך הפעם כנראה הגה את הסיסמה אדם שבקיא בהיסטוריה (אולי אפילו ראש הממשלה עצמו, השוקד, על פי מקורביו, על קריאת ביוגרפיות של מנהיגים דגולים).

יממה לאחר התקפת הפתע של חיל האוויר היפני על הצי האמריקאי בפרל הרבור, נשא נשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו רוזוולט (FDR) נאום בפני הקונגרס, שבו ביקש לאשר הכרזת מלחמה בין ארה"ב ליפן.

"אתמול, ב-7 בדצמבר 1941, תאריך אשר ייזכר כקלון, ארצות הברית של אמריקה הותקפה באופן פתאומי ומתוכנן מראש על ידי כוחות הצי וחיל האוויר של האימפריה של יפן", פתח הנשיא את נאומו, שנמשך שש וחצי דקות. "יחסים של שלום שררו בין ארה"ב ליפן, וביוזמת היפנים התנהלו שיחות בין שתי המדינות במטרה לייצב את השלום בכל האזור הפסיפי. כשעה לאחר שהטייסות היפניות החלו בהפצצה על הצי האמריקאי, העביר שגריר יפן לשר החוץ של ארה"ב תשובה רשמית למסר האחרון ששיגר לו. בתגובה כתבו היפנים כי הם לא רואים תועלת בהמשך המשא ומתן הדיפלומטי, אך לא היתה בה ולו איום מרומז לפתיחת מעשי איבה".

לאחר תיאור קצר של המתקפה היפנית, קבע רוזוולט: "לא חשוב כמה זמן יידרש כדי להתגבר על הפלישה היפנית שתוכננה מראש, העם האמריקאי יעשה שימוש מוצדק בכוח העומד לרשותו עד ל'ניצחון המוחלט' (Absolute Victory)".

נתניהו נוהג לעתים קרובות להציב את עצמו בשורה אחת עם המנהיגים החשובים בעולם. לצורך כך, הוא מרבה להשתמש באנלוגיות, לעתים קרובות מופרכות. ואכן, ההשוואה בין 7 בדצמבר (פרל הרבור) ו-7 באוקטובר (מתקפת חמאס) היא מופרכת. יפן היתה מעצמה צבאית בסדר גודל דומה לזה של ארה"ב, בעוד שישראל היא מעצמה אזורית חמושה ומצוידת במיטב אמצעי המודיעין והנשק המודרני, וחמאס הוא ארגון גרילה קטן יחסית, ללא חיל אוויר, ללא טנקים וללא חימוש מתקדם. יפן ניהלה שיחות שלום עם ארה"ב עוד ביום ההתקפה על פרל הרבור, ואילו תוכניות ההתקפה של חמאס היו ידועות למודיעין הישראלי שנה לפני הפלישה.

למרות זאת, סיסמת ה"ניצחון המוחלט" של נתניהו מטרידה במיוחד, נוכח השיעור שלמדנו מהאירועים שקדמו לסיום המלחמה בין ארה"ב ויפן.

רוזוולט נפטר ב-12 באפריל 1945, כאשר המלחמה בין ארה"ב ליפן היתה עדיין בעיצומה. זמן קצר לאחר שהתמנה לנשיא, ולאחר שורה של דיונים, החליט הנשיא החדש הארי טרומן לממש את הבטחתו של קודמו, ולהשיג "ניצחון מוחלט" – שאותו תירגם ל"כניעה ללא תנאי" של הממשלה היפנית ושל הקיסר.

בחודשים שקדמו להחלטה התנהל ויכוח נוקב, שבו השתתפו מלבד הנשיא גם יועציו הבכירים וראשי הצבא. בצד הצורך להגיע להכרעה מהירה של היפנים באמצעות פצצות אטום, כדי למנוע את הצורך בפלישה ולהקטין את מספר האבדות בקרב בנות הברית, עלו כמה השגות מהותיות כנגד תוכנית ההפצצה.

ליאו סילארד, פיזיקאי הונגרי-אמריקאי, שלח לנשיא טרומן ב-17 ליולי 1945 עצומה שעליה היו חתומים 70 מדענים ידועי שם, ובה נכתב: "העוצמה והכוח המרוכזים בארה"ב (והנורא שבהם פצצות האטום) באים יחד עם מחויבות של הנשיא והקונגרס לריסונם. אם אנו נפר את המחויבות הזו", כתבו המדענים, "העמדה המוסרית שלנו תיחלש במידה ניכרת בעיני העולם ובעיני עצמנו. לאור זאת, ייקשה עלינו לממש את האחריות שלנו לשלוט ולפקח על כוחות ההרס והחורבן ההולכים ונצברים בידי מדינות אחרות".

ג'וזף גרו, שהיה שגריר ארה"ב ביפן בין 1931 ל-1941 ונחשב לגדול המומחים לתרבות ולפוליטיקה של יפן, פנה לנשיא טרומן ב-28 במאי 1945, והציע לשנות את ההצעה ליפן מכניעה ללא תנאי ("הניצחון המוחלט") להפסקת הלחימה והגנה מפורשת על מעמדו של הקיסר ביפן שלאחר המלחמה. הוא טען כי הצעה כזו עלולה לשנות את דעתם של המיליטנטים במועצה העליונה של יפן, ואלה יסכימו להניח את הנשק. הוא הוסיף וכתב כי חשוב לשמר את הקיסר בתקופה שלאחר המלחמה, כדי לשמור על הסדר.

טרומן דחה את ההצעות, והורה על הפצצת שתי ערים יפניות מאוכלסות בצפיפות – הירושימה (6 באוגוסט) ונגסאקי (9 באוגוסט), ללא התראה מוקדמת. הפצצות, כצפוי, הביאו למוות בייסורים של עשרות אלפי אזרחים, הרס רב ונזקים לטווח ארוך (קרינה). טרומן אימץ את דוקטרינת "הניצחון המוחלט" באופן מלא. הוא בחר בדרך המהירה ביותר – אך ההרסנית ביותר – כדי להשיג כניעה ללא תנאי. ב-15 באוגוסט הודיעו היפנים על כניעה ללא תנאי, וב-2 בספטמבר חתמו על כתב הכניעה. למרות הכניעה, הסכימה ארה"ב לשמר את מעמדו של הקיסר, כדי לשמר את הסדר במדינה.

סטנדרט חדש ביחסים בין אומות

להצדקת ההחלטה להפציץ את הירושימה ונגסאקי נטען כי ללא הפצצה, היתה מתחייבת פלישה סובייטית שתקנה להם מעמד באזור הפסיפי; ומאוחר יותר פלישה של צבא ארה"ב, שהיתה גובה קורבנות רבים. אך אין להמעיט בהשפעתה של דעת הקהל על ההחלטה. לפי משאל גאלופ שנערך באוגוסט 1945, כ-85% מהאמריקאים תמכו בהטלת הפצצה. הם לא היו מוכנים להסתפק בפחות מניצחון מוחלט – כניעה ללא תנאי. הסלוגן שטבע רוזוולט צרב את התודעה של העם האמריקאי במשך שנות המלחמה העקובה מדם.

בממוארים שכתבו לאחר המלחמה, כמה מפקדים בכירים בצבא האמריקאי, כולל שלושה מיושבי ראש המטות המשולבים, ביניהם הגנרל דווייט אייזנהאואר, לימים נשיא ארה"ב, קבעו כי הטלת פצצות האטום על יפן לא היתה הכרחית. אדמירל ויליאם לייהי, יו"ר המטות המשולבים, היה מזועזע במיוחד מהשפעת הקרינה, וקבע כי "השימוש בפצצה אטומית במלחמה יחזיר אותנו לימים של אכזריות כנגד אזרחים, כפי שהיה נהוג בימיו של ג'ינגיס חאן… בהיותנו הראשונים להשתמש בפצצה אימצנו סטנדרטים אתיים אופייניים לברברים בימי הביניים".

ואכן, השימוש בפצצה קבע סטנדרט חדש ביחסים בין אומות, והשמדה הדדית הפכה אופציה אפשרית.

כ-80 שנה לאחר הטלת הפצצה, בעקבות המלחמה הקרה והמלחמות הרבות שבהן ארה"ב היתה מעורבת, נרשם שינוי בדעת הקהל. במשאל גאלופ שנערך ב-1945 סברו 69% מהאמריקאים כי פיתוח הפצצה האטומית היה דבר חיובי, וב-1998 רק 36% סברו כך. במשאל שנערך ב-2005 ירד שיעור התומכים בהטלת הפצצה האטומית על יפן ל-57%, לעומת 85% שתמכו ב-1945.

פלסטינים חוזרים לח'אן יונס אחרי נסיגת הצבא הישראלי, ב-8 באפריל 2024 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

נותר עוד זמן קצר להתעשת, ולהניח לנוסחת "הניצחון המוחלט". פלסטינים חוזרים לח'אן יונס אחרי נסיגת הצבא, 8 באפריל 2024 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

הפרק האחרון במלחמת 7 באוקטובר טרם נכתב. למרות הזוועות וההרס הרב שחוללה ישראל בעזה עד עתה, נתניהו לא ויתר על השאיפה ל"ניצחון מוחלט", וחמאס עדיין רחוק מהגשת כתב כניעה. הניצחון המוחלט בגירסה העדכנית של נתניהו יושג רק לאחר כיבוש רפיח, ואף שידוע מראש שצפויה פגיעה קשה נוספת באוכלוסייה של לא מעורבים, נראה שהוא מסרב להתגמש.

נותר עוד זמן קצר להתעשת, להניח לנוסחת "הניצחון המוחלט", להפסיק את האש, להחזיר את כל החטופים ולמנוע את התבוסה המוסרית הסופית, הכרוכה בזריעת הרג וסבל וויתור על הרגשות האנושיים הבסיסיים של חמלה ואמפתיה לסבלו של האחר. לרוע המזל, גם ארה"ב, הממשיכה לחמש את ישראל, לא למדה דבר מגירסת "הניצחון המוחלט" שהגה רוזוולט ומימש טרומן.

ד"ר בנימין מוזס הוא רופא פנימי ואפידמיולוג קליני, החוקר את יחסי הגומלין בין רפואה, מדע וחברה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ציורים מעזה ב"זו אינה תערוכה" במוזיאון פלסטין בביר זית (צילום: פאטמה עבד אלכרים)

ציורים מעזה ב"זו אינה תערוכה" במוזיאון פלסטין בביר זית (צילום: פאטמה עבד אלכרים)

"ייתכן שרואים כאן את היצירות האחרונות שנותרו מאמנים עזתים"

תערוכה במוזיאון פלסטין בביר זית מנסה לשקף את מחיקת החיים והתרבות בעזה, ובו זמנית להתנגד לה. חלק מהאמנים שיצירותיהם מוצגות בתערוכה נהרגו במלחמה. עבור מי ששרדו, ניתן לראות בה תקווה לעתיד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf