המשטרה נחושה להבעיר את ירושלים ואל אקצא
מראשית האירועים בשער שכם ואח"כ בשייח' ג'ראח, מי שהתחיל באלימות היתה המשטרה. זה היה הדפוס גם אתמול באל אקצא, ושל החסימות הערב של המתפללים בדרך ללילת אל קאדר. "הם רוצים להדליק את המצב", העיד פלסטיני שנכח במקום
בשבוע שעבר, במשך ארבעה ימים רצופים, פיזרה המשטרה מדי ערב צעירים פלסטינים שהגיעו לתמוך במשפחות פלסטיניות בשכונת שייח׳ ג'ראח שבמזרח ירושלים. המשטרה דיווחה על ״עימותים״ ו״הפרות סדר״, כאשר במציאות מי שהפעילו אלימות היו השוטרים עצמם. בשלושת הימים האחרונים, הפלסטינים בשכונה התחילו גם הם להתעמת עם השוטרים והמתנחלים, ובין השאר הציתו מכונית של מתנחלים. בדיוק כמו שקרה בחסימת שער שכם בגדרות במחצית הראשונה של חודש הרמדאן, המשטרה הפעילה כוח מיותר, ואז עוד כוח, וכשהאלימות הממוסדת נתקלה בתגובה מהרחוב הפלסטיני, המשטרה יכולה להצדיק שימוש בעוד יותר כוח.
כך, אתמול, בהפגנה השבועית בשייח' ג'ראח, כמו זו שבה הותקף ח״כ עופר כסיף לפני חודש, שוטרים השליכו רימוני הלם לעבר הקהל, רובו פעילי שמאל יהודים. בהמשך הערב, פעילים שהגיעו מאום אל פחם נחסמו בכניסה לשכונה, וקיימו את ארוחת האיפטאר על המדרכה. בתוך השכונה, רחוב עותמאן בן אפן החל להידמות לרחוב השוהדא בחברון, עם רב של מספר חסימות, מאות שוטרים חמושים, פרשים, מפקדים שהסתובבו עם מפות, ומתנחלים שנכנסו באופן חופשי יחסית בעוד פעילי שמאל ופלסטינים נחסמו ללא שום צו חוקי.
בעוד המשפחות הפלסטיניות הנמצאות בסכנת פינוי סעדו איפטאר מול הבית של משפחת ראווי שפונה ב-2009, מתנחלים רקדו ושרו שירי שבת תחת אבטחה של עשרות שוטרים חמושים. זה היה כנראה חלק מה"הסכם״ בין ח"כ איתמר בן גביר עם לשכת ראש הממשלה שבמסגרתו הוא פינה את ה"לשכה" שלו מהשכונה תמורת הצבת כוח קבוע בשייח' ג'ראח.
ערב קודם לכן, בחמישי בעבר, מתנחל ריסס גז פלפל עם תחילת סעודת האיפטאר, והאירוע הידרדר לקרב כסאות וחפצים בין המתנחלים לתושבים. לא במפתיע, יממה לאחר מכן נעצר אחד ממובילי המאבק בשכונה, סאלח דיאב, באשמת ״תקיפה על רקע לאומי״ בעוד אף מתנחל לא נעצר. באותו ערב, תיעדנו את סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג אומר לפעיל פלסטיני שחבל שלא נורה בראשו. כפי שכתבה אורלי נוי, מדובר במדיניות ולא בהתבטאות אישית, כפי שטענו בדוברות העירייה.
על הרקע הזה צריך לראות את האירועים אמש (שישי) במתחם אל אקצא שבהם נפצעו למעלה מ-200 פלסטינים, כ-14 מהם נפגעו בפניהם ובראשם. בתקשורת הישראלית הבליטו את השוטרים שנפצעו קל, והפרשן רון בן ישי טען בוויינט כי המשטרה פעלה "באופן שקול ומדוד" וכי ללא היערכות מוקדמת "ייתכן שלא היה מנוס מלפתוח באש חיה על המפגינים". אך מהעדויות, מהסרטונים וממה שראיתי בעצמי אתמול בעיר העתיקה, עולה תמונה שונה לגמרי.
לפני מקור פלסטיני שנכח אתמול באל אקצא, העימותים החלו לאחר ששוטר זרק רימון הלם לעבר מתפללים בשער השלשלת, סמוך לכניסה למתחם אל אקצא. "אחרי זה התחילו לזרוק אבנים על השוטרים", סיפר המקור, "אבל במקום לסיים את האירוע הנקודתי הזה, מאות שוטרים התפרצו לתוך המתחם וככה החלו העימותים שהשתתפו בהם אלפים. היה ממש מסוכן בפנים, המשטרה ירתה ללא אבחנה, היתה הרגשה שהם רוצים להדליק את המצב" .עיתונאי פלסטיני שהיה בתוך המתחם סיפר, כי השוטרים ירו ישירות לעבר העיתונאים, תקפו אחרים והשליכו רימוני הלם גם לתוך המרפאה שטיפלה בפצועים.
ההחלטה של המשטרה להגיב בעוצמה כזו לאירוע הנקודתי מראה שהיא מכוונת להסלמה, במיוחד לפני לילת אל קאדר שחל הלילה, ויום ירושלים והדיון המשפטי בעליון על פינוי המשפחות בשייח' ג'ראח, הצפויים שניהם ביום שני. גם הערב המשטרה הקשתה על מתפללים להגיע לאל אקצא וחסמה את כביש 1 מפני פלסטינים אזרחי ישראל שביקשו להגיע לתפילות. אך אם אפשר ללמוד משהו מההצלחה של הצעירים בשער שכם, כשמדובר במחאה עממית שקשורה למתחם אל אקצא, ישראל מתקשה מאוד לדכא אותה בכוח. ככה קרה גם במאבק נגד המגנומטרים ב-2017.
בשער שכם, שם נכחתי אתמול בערב, המשטרה החלה לפזר את הקהל – כולל משפחות וילדים רבים שיצאו מתפילה הלילית וביקשו ללכת הביתה – בירי בואש לעבר האנשים ולתוך חנויות ודוכנים, ובהשלכת רימוני הלם גם לעבר ילדים. גם מתוך העיר העתיקה הגיעו תיעודים דומים.
כוח מיוחד של שוטרי ימ"מ, חובשי מסכות, הסתובב ברחובות והטיל אימה על הקהל. הם דחפו אנשים, איימו בנשק ובמקרה אחד אף לקחו מפתחות מרכב שנסע בכביש והשליכו אותם, כל זאת ללא כל עימותים שקדמו לכך. בהמשך, מכתזית משטרתית ירתה מי בואש לעבר חנויות במוסררה ודוכנים מול שער שכם.
אך יש עוד רקע לאירועים האחרונים, שאי אפשר להתעלם ממנו. בזמן שהמגעים להקמת ממשלת אחדות בין נפתלי בנט ליאיר לפיד מתקדמים, יש אדם אחד שיש לו אינטרס שהעניינים יתלקחו – בנימין נתניהו. עם האירועים במזרח ירושלים יימשכו, במיוחד במתחם אל אקצא, ובמקרה שגם בעזה יבחרו להגיב לאירועים, הדבר יקשה מאוד על בנט וסער להצטרף לממשלה שנתפסת ״שמאלית״.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן