newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התוכנית למחנות קרוואנים לבדואים צפויה להתבטל, אך האיום לא הוסר

התוכנית, שאמורה לפנות עד 36 אלף בדואים, אושרה להפקדה לפני שנתיים - ונעצרה. היא היתה אמורה לעלות היום לדיון בוועדה המחוזית, אך רשות הבדואים ביקשה למשוך אותה ומסרה כי לא תוגש תוכנית חדשה. עדאלה: "מרכיבים של מגורים זמניים התחילו להופיע בתוכניות מתאר מקומיות"

מאת:
שכונות הקראוונים החדשות רק יחריפו את המצב בישובים הבדואים הקיימים. הכפר הבדואי קסר-א-סיר (צילום: אקטיבסטילס)

שכונות הקרוואנים החדשות רק יחריפו את המצב ביישובים הבדואים הקיימים. הכפר הבדואי קסר-א-סיר (צילום: אקטיבסטילס)

רשות הבדואים ביקשה היום (שני) לבטל את התוכנית שבמסגרתה אלפי בדואים היו אמורים להיות מפונים למתחמי קרוואנים זמניים בנגב. זאת, לאחר שאתמול דווח כי היא צפויה לעלות לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום, אחרי שנתיים של עיכובים, והדיון בה הופיע בסדר היום של הישיבה.

אף שהתבקש להגיב בנושא הדיון בתוכנית כבר בשעות הצהרים אתמול, רק היום, כמה שעות לפני הדיון בוועדה, מסר יאיר מעיין, יו"ר הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, כי התוכנית מובאת לדיון במטרה לבטל אותה.

לדבריו, "מטרת התוכנית היתה כדי לאפשר להוציא היתר בנייה במקומות שבהם עדיין אין תשתיות ובמקרים דחופים בלבד של מעבר בגלל תשתיות לאומיות. בחלק גדול מהמקרים, מדובר על תושבים שגרים כבר בכפר ושרוצים להוציא היתר בנייה בהליך של הסדרה במקום, ואין עדיין תשתיות התוכנית היתה אמורה לתת מענה גם להם".

מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום נמסר כי "הרשות להסדרת התיישבות הבדואים שיזמה את התוכניות שמאפשרות פתרונות זמניים למגורים במרחב היישובים הבדואים, ביקשה מהוועדה המחוזית למשוך את התוכניות ולהפסיק את קידומן. בקשה זו תובא לדיון היום".

בסדר היום של הישיבה שהופץ לפני הדיון היום, כאמור, לא צויין דבר על ביטול, ונרשם רק כי יתקיים דיון בתוכנית. על פי ארגון עדאלה, בדיון היום אכן ביקשה רשות הבדואים מהוועדה למשוך את התוכניות שהופקדו ב-2019, בשל הקשיים שנמצאו בתנאים שהוועדה קבעה בהן כשהופקדו. לפי עדאלה, נציגי הרשות טענו בדיון כי יש בידיהם תוכנית חלופית שתמלא את אותה תכלית, אך טרם הסתיימה הכנתה כדי להציגה בפני הוועדה.

בתום הדיון התכנסה הוועדה לדיון פנימי וטרם פירסמה את החלטתה. הפרוטוקול של הדיון צפוי להתפרסם בימים הקרובים.

מעיין אמר הערב בתגובה לפניית "שיחה מקומית" כי הרשות החליטה למשוך את התוכנית, ולא תציג תוכנית אחרת בפני הוועדה. אך בעדאלה טוענים כי האופציה של מחנות הקרוואנים כבר מופיעה בתוכניות אחרות. בפנייה שהעבירה עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה אל יו"ר הוועדה המחוזית נטען כי מאז שיזמה רשות הבדואים את התוכניות המקוריות, החלו להופיע מרכיבים של מגורים זמניים בתוכניות מתאר מקומיות שהגישה הרשות.

לפני שנתיים פירסמנו ב"שיחה מקומית" כי המדינה מקדמת תוכניות לפינוי אזרחים בדואים מאזורים שבהם אמורים לקום מתקני תשתית לאומיים, כמו כבישים או אזורי אש, ולהעביר אותם למתחמים זמניים בנגב.

הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב הגישה את התוכניות ב-2019 לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז דרום, כאמור. התוכנית אושרה אז להפקדה בתנאים, אבל מאז האישור לא נעשה דבר שטח, ופעילים בנגב סברו שהתוכנית הוקפאה.

"פגיעה קשה בתושבים הבדואים"

שתי התוכניות, נגב מערבי ואבו בסמה, הוגשו בספטמבר 2019. בנוסח הרשמי של התוכניות נאמר כי המטרה היא "לאפשר פתרונות זמניים למגורים עבור האוכלוסייה הבדואית היושבת באופן לא מוסדר, במקרים שבהם מתחייבת העברת אוכלוסייה באופן דחוף ממקום מושבה טרם הקמת מבני קבע".

על פי התוכניות, יהיה ניתן להקים מחנות של מבנים יבילים, בתנאי צפיפות וללא תשתיות נאותות. המתחמים היו אמורים לקום לתקופה של עד שש שנים בתוך תחומי היישובים הבדואיים המוכרים.

התכניות הוגשו על רקע הכרזה של רשות הבדואים מינואר 2019 על תוכנית להעברתם הכפויה של 36 אלף בדואים לצורך "פרויקטים כלכליים" והרחבת שטחי אש. מפקידי התוכניות, כמו התוכנית לאזור תעשייה מיוחד רמת בקע, לא נדרשו להציג בפני רשויות התכנון פתרונות מגורים חלופיים לתושבים שאמורים להיות מפונים בגללן. מתחמי המגורים הזמניים היו אמורים לאפשר למדינה לטעון כי הוכנו פתרונות מגורים למפונים.

התוכניות הללו היו אמורות לחול בעיקר על שטחי שיפוט של הרשויות המקומיות הבדואיות – מועצה אזורית אלקסום, מועצה אזורית נווה מדבר, ערערה בנגב, חורה, כסייפה, לקיה, שגב שלום ותל שבע – ובסמיכות להם. ברשות הבדואים טענו בזמנו כי המספר של 36 אלף בדואים המיועדים לפינוי "מנופח", אך מבדיקת "שיחה מקומית" עלה כי מספר המפונים הגבוה נכלל בהודעה שהוציאה הרשות בעצמה, ופורסמה ב"ישראל היום".

בארגונים המתנגדים לתוכנית אמרו כי מטרת התוכניות היא "לפנות כפרים בלתי מוכרים באופן מהיר וללא מתן משקל לפגיעה בזכויות יסוד של התושבים". לטענתם, המהלך יפגע קשות בתושבים הבדואים.

ביום חמישי פנו הארגונים עדאלה, המועצה האזורית לכפרים בלתי מוכרים בנגב, שתיל, פורום דו קיום בנגב, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, שכנות טובה ערד וסביבותיה והאגודה לזכויות האזרח בישראל, אל יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרישה לפסול את התוכניות.

עטיה אל עאסם, יו"ר המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, אמר ל"שיחה מקומית" כי "הנזק בהעברה לקרוואנים הוא שיוציאו אנשים מהבית ללא הסכמתם להתיישבות זמנית, אבל הבעיה תישאר אותה בעיה. צריך לתת לאנשים פתרונות קבע".

בפנייה של הארגונים נאמר כי העובדה שאזרחים יועברו ליישובים במדד סוציו-אקונומי נמוך רק יחריף את מצבם של היישובים האלה. "היחס אל התושבים כאל חפץ שאפשר בקלות להעבירו ממקום למקום במטרה לפתור 'בעיה' במהירות הוא משפיל ופוגע בליבת הזכות לכבוד", נאמר בפנייה.

"כל אחד מבין שהקמה מתוכננת של שכונות עוני צפופות בתנאים בלתי אנושיים ובהיעדר תשתיות ראויות צפויה להביא לאסון חברתי", אמרה עו"ד בשארה מעדאלה. "כל מטרתן של התוכניות הללו היא לייעל את תוכניות המדינה לעקור בכפייה עשרות אלפי אזרחים בדואים מבתיהם, ולצמצם את מרחבי המחיה שלהם".

בשבוע שעבר אישרה הממשלה את ההצעה להסדיר את מעמדם של שלושה כפרים בדואים והקמת יישוב בדואי עירוני. מדובר בכפרים עבדה, רח'מה, וח'שם זאנה, שההכרה בהם נקבעה במסגרת ההסכם הקואליציוני שנחתם עם מפלגת רע"מ.

על פי ארגונים ופעילים בנגב, הדרישה של שרת הפנים איילת שקד להתנות את ההכרה בכך שלפחות 70% מהתושבים יסכימו לגור בתוך הגבולות שיוגדרו לכל יישוב מוסדר עלולה להקשות על המהלך.

הידיעה תוקנה ב-8 בנובמבר 2021 בשעה 19:30. בידיעה המקורית נכתב כי התוכנית אמורה לעלות לדיון היום, אך בסופו של דבר הסתבר כי רשות הבדואים ביקשה לבטלה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf