newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הימין מצא אויב חדש: "הרוסים האנטישמים שרוצים להשמיד אותנו"

המתקפה הבוטה של הרב יצחק יוסף מצטרפת לקמפיין מאורגן של הליכוד והחרדים נגד דוברי הרוסית, עד כדי קריאות לגרש את מי שמצביע "ישראל ביתנו". "אחרי חוק הלאום, ידענו שאנחנו הבאים בתור", אומרים בקהילת דוברי הרוסית

מאת:

30 שנה אחרי ששר הקליטה דאז, הרב יצחק פרץ מש"ס, יצא למוסקבה וזעק משם לא להעלות את הרוסים כי רובם גויים, בא הרב הראשי יצחק יוסף ופוסק כי  מדינת ישראל העלתה ארצה מרוסיה "מסות של גויים גמורים, חלק מהם קומוניסטים, גויים שאחר כך מצביעים למפלגות שמסיתות נגד החרדים". אם לא די בכך, הוא תיאר גם את אורחות חייהם: "בחלק מהמשפחות רוב העולים מבריה"מ לשעבר הם גויים שונאי דת, פוקדי כנסיות ומנזרים".

"עלילת דם והצאת דיבה על כל הציבור הרוסי". משתתפת בכנס לרגל 25 שנה לתחילת גל העלייה מברית המועצות (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

במלים אחרות, במקום לתאר את הרוסים כ"זונות ומאפיונרים" כמו בשיא גל ההגירה בשנות ה-90', עכשיו מתארים את המהגרים מבריה"מ לשעבר כנשמות גויות, אך לפחות יראות שמיים, שהחליפו את פעילותן החוטאת בביקורים תכופים בכנסייה ובמנזר.

לא היה זה החץ המורעל היחיד שננעץ השבוע בגופם הקולקטיבי של יוצאי בריה"מ לשעבר. הרקול פוארו, הבלש המפורסם של אגתה כריסטי, היה נוהג לומר: "יש כאן יותר מדי צירופי מקרים בשביל שזה יהיה צירוף מקרים". קביעה זו בהחלט תקפה לעלילת השבוע החולף.

לאחר שבסיבוב בחירות בספטמבר נכשל נתניהו במאמץ לקחת קולות של דוברי רוסית ממפלגתו של ליברמן בקמפיין אגרסיבי אך כושל, נפתחה מלחמה על הקול הרוסי בכלים לא קונבנציונליים, במה שנראה כקמפיין פוליטי מתוזמר היטב שבא לשמר ולהגדיל את כוחו של הליכוד ו"שותפיו הטבעיים" ולחבל אלקטורלית ב"ישראל ביתנו".

חשבתם שהאנטישמיות מתעוררת רק בעולם? טעיתם בגדול. אנטישמיות ישראלית, כך מסתבר, הופכת לנושא מרכזי בסבב הבחירות השלישי. את מקום הביטויים – "בוגד", "פשיסט", "אוהב ערבים" – תפסה ההאשמה נגד "הרוסי האנטישמי", המאיים על צביונה וקיומה של מדינת היהודים, כשמולו עומד היהודי הגאה שיוצא למלחמת קודש.

"נהייה פה כמו בדרום אפריקה של פעם: יהיו כאן לבנים ושחורים, ואנחנו – הרוסים הלא-יהודים על פי ההלכה - נהיה 'הצבעונים'"

באתר הרשמי של הליכוד מוגדר הקמפיין של ליברמן כ"קמפיין אנטישמי", בדיוק הטיעון של "השותפים הטבעיים" במפלגות החרדיות.  ברשתות החברתיות ברוסית מכונה "ישראל ביתנו" מפלגה אנטישמית, שדאגה להביא לכאן גויים שישמשו לה כמאגר מצביעים. גם ליברמן  עצמו מוצג כאנטישמי. באתר ברוסית המזוהה עם הליכוד, מציע חבר בקבוצה לקיים בחירות גלויות ולגרש מישראל כל מי שיצביע ל"ישראל ביתנו". לא פחות.

לא שלא מגיע לליברמן לטעום את טעם תעמולת הרעל שבה השקה את הציבור הישראלי נגד הציבור הערבי  ונבחריו. אבל אין בכך כדי להצדיק מהלך ציני והרסני שפוגע בציבור גדול שגם כך סובל מנחת זרועו של הממסד הרבני. בסרטון משלו, תרם ח"כ אלכס קושניר מישראל ביתנו לליבוי היצרים. הציר המרכזי של הסרטון היה הטענה כי קופות החולים עורכות בדיקות נידה לנשים חרדיות על חשבון תקציב הבריאות, על חשבון מי שמחכים בתורים לבדיקות רפואיות ועל חשבון חיסונים לשפעת.

נזכר פתאום שרבין אמר לו שהוא מביא עולים לא יהודים לאיזון דמוגרפי מול החרדים והמזרחים. אריה דרעי (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

קושניר הסביר כי רק רצה להעלות בעיה והתנצל, ליברמן הסתייג מהסגנון. הסרטון אכן היה מרושע ופוגעני, אבל הוא לא מסביר את עוצמת המתקפה נגד ציבור דוברי הרוסית. "זאת עלילת דם והוצאת דיבה על כל הציבור הרוסי", אומרת קסניה סבטלובה, בעבר חברת כנסת מ"התנועה" ודמות בולטת בקהילת דוברי הרוסית.

השיח הזה חרג מהעולם הרבנים או אפילו מעולם הרשתות החברתיות. הוא הגיע גם לתקשורת ה"ממוסדת". פתאום מופיע אריה דרעי בערוץ 13 ומספר על מפגש בו התריע בפני יצחק רבין ב-1992 על כי מביאים יותר מדי עולים לא יהודים. לדבריו, רבין ענה לו: "צריך לאזן דמוגרפית ותרבותית מול החרדים והספרדים". איכשהו לא מתאים לרבין לומר את זה בכלל, ובטח לא ישר בפרצופו של שר חרדי וספרדי שלו. למרבה הצער, אי אפשר לבקש את תגובתו של רבין.  אם כבר – וזו האמת – ויזות עלייה חולקו בלי הבחנה לצורך איזון דמוגרפי מול הערבים.

לפני כמה ימים, ראיינו העיתונאים החרדים יוסי אליטוב ואריה ארליך בתוכניתם ב"כאן" שתי דוברות רוסית, נטליה רוטנברג וטטיאנה לוינזון. בפתיח העמידו השניים את התשתית לשיחה. "שמענו קולות אנטישמיים, שבמקומות אחרים היו נעצרים. לא כאן, בישראל", אמרו המראיינים. רוטנברג הרחיבה: "התעמולה של ליברמן מכוונת לאנטישמים שבאו לכאן עם חוק השבות", היא אמרה. "אנחנו מכירים את המנטליות הזאת, יותר חזקה מגרמניה הנאצית. הוא יודע לאן הוא זורק את הגפרור".

"האם את מזהה ניסיון של ליברמן לעורר תאים אנטישמים רדומים?", תהו העיתונאים. לוינזון השיבה: "באו לכאן יותר מ-500 אלף אנשים, שאין להם קשר ליהדות ומי שמייצג אותם זה ליברמן. הוא מצא את הנישה שלו. שומעת שזה קשור לפוטין, לא יודעת". בהמשך השיחה הארוכה גם טענו המרואיינות שכל שליחי העלייה נשלטים על ידי "ישראל ביתנו" ובמקום להעלות עולים, הם מעלים מצביעים ל"ישראל ביתנו". "זו הונאה", פסקו  המרואיינות, "הם רוצים להשמיד אותנו".

והעיתונאים הטובים של התאגיד  רק יושבים ומצקצקים בלשונם. לא שואלים, לא תוהים. כלום. הם יודעים שעכשיו זה מותר. אין בעיה. השיח שהתנהל עד עכשיו בחצר האחורית של הרשתות החברתיות והאתרים ברוסית, נכנס למרכז הבמה.  שיח השנאה בכל השפות פרץ את כל הגבולות. ביום רביעי פסק קלמן ליבסקינד בתוכניתו כי אין די בתחושתו של עולה כי הוא שייך לעם היהודי. ברשת ב ביום חמישי רואיין בנושא הרב שלמה אבינר. "רובם לא רוצים להתגייר", אמר, "אלה שמתגיירים – משטים ברבנים".

עיתונאים חרדים טוענים ש"ליברמן מנסה לעודד תאים אנטישמיים רדומים". הרב הראשי יצחק יוסף עם הרב של צפת שמואל אליהו (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

באחד מקטעי הראיון ההזוי אצל  אליטוב וארליך ציטטו המרואיינות תגובה בקבוצת פייסבוק בשם "שיח חילוני" בשפה הרוסית. הכותב הציע "לשרוף את כל בני ברק ולפזר את האפר מעל אירופה". במילים אלה.  פנינו לאחד ממנהלי הקבוצה, איליה צ'רניאקוב. הוא אישר כי תגובה כזאת אכן עלתה בקבוצה זמן קצר לפני השידור. לדבריו, היא פשוט חמקה מעינם של מי שמופקדים על סינון הפוסטים והוסרה מייד כשהתגלתה. מוזר בעיניו איך הופיעה שם זמן קצר לפני שדווח עליה בתוכנית הזאת ברדיו, אך אין לו הוכחה שנשתלה שם במכוון.

סיפורה של קבוצת "שיח חילוני" מעניין בפני עצמו. כשמה – כן היא. היא קמה להילחם בכפייה דתית ולהגן על האינטרסים של החילונים. הכוונה המקורית הייתה להקים קבוצה בשתי שפות, גם בעברית. זה לא עבד. נשארה קבוצה ברוסית בלבד. כמעט 11 אלף חברים בקבוצה שנועדה לתת ביטוי  לחילונים או למפלגות שהמאבק בכפייה דתית מעוגן במצע שלהן. דתיים אינם מתקבלים (בודקים את הפרופיל קודם לאישור  המועמד) ולליכוד לא יינתן שם ביטוי.

"זה משגע את הליכודניקים", מספר צ'רניאקוב ל"שיחה מקומית". "הם כל הזמן מנסים להעלות פוסטים, מתלבשים על קומנטים ועושים 'טרולינג' במטרה להרגיז חבר בקבוצה, לגרור אותו לתגובה  אגרסיבית ואז להתלונן לפייסבוק. זה קורה כל הזמן". לדבריו, המלחמה האלימה התחילה אחרי הכישלון להרכיב ממשלה בבחירות באפריל, ומאז היא רק הולכת ומקצינה. כבר נשמעו בקבוצות סגורות ברוסית יוזמות לפסילת "ישראל ביתנו" מהתמודדות לכנסת. "יש פה שיח שמאפיין  רק משטרים טוטליטריים", אומר דוד אידלמן, פרשן פוליטי ברחוב הרוסי. "הוא אפשרי בצורה זו רק בשני מגזרים בישראל – החרדים והרוסים".

על אף שמדובר עתה בסיפור פוליטי מובהק, שכולו  תלוי -בחירות, ברקע מהדהד חוק הלאום. כבר עם חקיקתו, היו בקהילת דוברי הרוסית מי שצפו את הבאות. "נהייה פה כמו בדרום אפריקה של פעם: יהיו כאן לבנים ושחורים, ואנחנו – הרוסים הלא-יהודים על פי ההלכה – נהיה 'הצבעונים'", אמרה לי אז פעילת השמאל, ורה ריידר.

"ברוכים הבאים לחברתם של הערבים והדרוזים", כתב אתמול בשיחת פייסבוק רבת משתתפים ברוסית ארקדי מזין, בן העלייה הזאת, "על פי איך שהמדינה מגדירה את עצמה, היחס הזה כלפי לא-יהודים הוא אולי לא ממש לגיטימי, אבל לגמרי צפוי". צ'רניאקוב רואה זיקה ברורה בין הידרדרות היחס לעולים הלא-יהודים ולעולים החילונים מאז החלת חוק הלאום. "אין לי ספק שמאז חוק הלאום, הכפייה הדתית וההדרה של הלא-יהודים ואפילו של החילונים הגיעו לשיאים חדשים", הוא אומר. "בעיני מי שתוקף אותנו, גם סתם חילוני הוא לא ממש יהודי".ועדיין נותרו יותר מ-50 ימים לבחירות, ולא נראה שהם מבשרים טובות.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

מחאת סטודנטים בבריטניה, ב-17 במאי 2024 (צילום: Alisdare Hickson, CC BY-NC-SA 2.0)

הביקור המוזר במאהל המחאה באוקספורד שאמור לייצג אותי

הזדמן לי לבקר בזירת מלחמת החורמה הסימבולית שמתנהלת באוניברסיטה הבריטית, ולנהל שיחה עם סטודנטים שהחליטו לדבר בשמי כפלסטיני – ונחרדתי לגלות גישה שטחית, שאינה מנסה אפילו להתמודד עם המציאות היומיומית שבה אני חי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf