היהודים בארה"ב שמשווים בין מחנות המהגרים של טראמפ לשואה
הפיצול בקרב יהודי ארה"ב מחריף מול התנאים הקשים במחנות המהגרים בגבול עם מקסיקו. מצד אחד - מי שקשרו את גורלם בגורלו של הנשיא טראמפ, ומצד שני - מי שמנסים ללמוד לקח אוניברסלי מהשואה
שבועות אחרי ההתבטאות של חברת הקונגרס מניו יורק אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, שהשוותה בין מחנות המעצר למהגרים לאורך הגבול בין מקסיקו לארצות הברית למחנות הריכוז, ממשיכים לזרום הדיווחים על התנאים הקשים השוררים במתקנים של משמר הגבול האמריקאי.
גברים, נשים וילדים, לפעמים פעוטות ותינוקות בני יומם, נדחקים לתוך תאים מזוהמים, מתפוררים וצפופים להחריד ובמקרים אחרים מוחזקים בין גדרות תחת כיפת השמיים בחום הקיץ. לכל הפחות 24 מהגרים מתו כשהיו בחזקת משטרת ההגירה והמכס (ICE) מאז שהנשיא טראמפ נכנס לתפקידו.
למרות זאת, גופים יהודים רבים – מארגון הימין "הקואליציה האורתודוכסית לערכים יהודיים", "הקואליציה היהודית הרפובליקאית" ועד הליגה נגד השמצה – התעקשו לומר שכל השוואה בין מה שמתרחש בארצות הברית ובין מה שקרה באירופה תחת השלטון הנאצי היא לא רק פוגענית אלא גם בלתי אפשרית. השואה, הם טוענים, היתה נוראה מכדי שנשווה אותה לכל אירוע נוכחי ועצם ההשוואה פוגעת בזיכרונם של אלה שסבלו במחנות הריכוז הנאציים.
אולם נראה שיהודים אמריקאים לא מעטים, כולל צאצאים של ניצולי שואה, חולקים על כך. בתחילת החודש, אלפי יהודים יצאו לרחובות בערים גדולות באמריקה במחאה על המדיניות של ממשל טראמפ להפריד בין משפחות ולעצור מהגרים בגבול הדרומי של אמריקה, כמו גם נגד אמצעי המעצר האגרסיביים שמפעילים כוחות משטרת ההגירה והמכס ומשמר הגבול.
מאות הפגינו מול מתקן מעצר של משטרת ההגירה והמכס בניו ג'רזי ו-36 מהם נעצרו, בעוד קרוב לאלף מפגינים חסמו את התנועה בבוסטון, שם נעצרו 18 איש. מאות הצטרפו להפגנות בפילדלפיה, פרובידנס, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, שיקגו והבירה וושינגטון.
בשעה שבה ארגונים יהודיים רבים נמנעו מלבקר בחריפות את ממשל טראמפ בגלל תמיכתו החזקה בממשלת הימין בישראל, המפגינים היהודים האלה, שהתעמתו עם שוטרים וגם הסתכנו במעצר, דחו במו גופם את ההשקפה המוסרית הצרה של הארגונים הקהילתיים שאמורים לייצג אותם. המחאות, שהובילה קבוצה יהודית חדשה הקוראת לעצמה "פעולת לעולם לא עוד", (Never Again Action) התעקשו לעשות הקבלה ברורה בין היחס של השלטונות האמריקאים כלפי מהגרים ומבקשי מקלט ובין השואה.
"המחנות הצבאיים שעמי מוחזק בהם היום הם מחנות ריכוז, בדיוק כמו המחנות שעמי הוחזק בהם לפני 75 שנה היו מחנות ריכוז", אמרה תאי פניקס, פעילה ואמנית יהודיה ממוצא לטיני בהצהרה שפרסמה קבוצת "פעולת לעולם לא עוד".
גל המחאות של "פעולת לעולם לא עוד" באה בשעה שהוויכוח עדיין לוהט סביב אמירתה של אוקסיו-קורטז ולפיה ממשל טראמפ הקים "מחנות ריכוז למהגרים על הגבול הדרומי, שם הם סובלים מהתאכזרות ותנאים לא-אנושיים ומתים". דמויות בימין כמו ליז צ'ייני, יחד עם ארגונים כמו "המועצה היהודית לקשרים קהילתיים", נחפזו לתקוף את חברת הקונגרס הטרייה המייצגת את אזור הברונקס. צ'ייני צייצה שאוקסיו-קורטז "ביזתה את זכרם" של קורבנות השואה.
בה בעת, ארגון JCRC, קבוצת גג של ארגונים יהודיים מרכזים, פרסם הודעה המגנה את ההשוואה שעשתה אוקסיו-קורטז בין מחנות המעצר של משטרת ההגירה והמכס ובין מחנות הריכוז בתקופה הנאצית. מאות אקדמאים מרחבי העולם, לעומת זאת, לא רק הגנו על ההתבטאות שלה בנושא מחנות הריכוז אלא הדגישו את החשיבות של עריכת אנלוגיות בין השואה ובין מאורעות אחרים.
רפובליקאים, גם בדרגים הבכירים ביותר, אימצו אסטרטגיה גלויה של הרחקת מצביעים יהודים מהמפלגה הדמוקרטית באמצעות העצמה של האשמות באנטישמיות כלפי פוליטיקאים פרוגרסיבים בולטים כמו אוקסיו-קורטז. בנאום בפני כנס של הארגון האוונגליסטי הציוני "נוצרים מאוחדים למען ישראל" (CUFI) בוושינגטון, חזר סגן הנשיא מייק פנס על ההאשמה שאוקסיו-קורטז "הוזילה" את זכר קורבנות השואה. "ההשמצה הזו כלפי מערכת אכיפת החוק", הוא הוסיף, "היתה עלבון לששת המיליונים שמתו".
במציאות המעוותת והמהופכת של עידן טראמפ, הימין – בעזרת הממסד של הארגונים היהודיים – תקף את אוקסיו-קורטז בגין עצם ההשוואה, שאלפי יהודים ירדו לרחוב בשמה. שלא במפתיע, המחאות של "לעולם לא עוד" עוררו תגובת נגד אצל "החשודים המוכרים" בימין ובעולם המקצועי של ה"הסברה", וגם אצל כמה ציונים ליברלים. בעקבות ההפגנה בניו ג'רזי, בתיה אונגר-סרגון, עורכת מדור הדעות בעיתון "פורוורד", עיתון ליברלי יהודי, לעגה לשימוש בהשוואה למחנות הריכוז וכתבה: "אני מחכה בקוצר רוח לשמוע שהמשמעות של 'לעולם לא עוד' היא 'בטלו את חובות ההלוואות של הסטודנטים'".
התגובות העוינות להתבטאות של אוקסיו-קורטז ולמחאות של "לעולם לא עוד" משקפות את השינוי ואת הפיצול הגובר במערך של הפוליטיקה הקהילתית של היהודים באמריקה. מצד אחד, עומדים יהודים ליברלים מבחינה דתית ופוליטית, המהווים, על פי כל ההערכות, רוב בקרב היהודים באמריקה ומתעבים את טראמפ ואת המדיניות של הממשל שלו. הדימויים והשפה שהשתמשו בה בהפגנות של "לעולם לא עוד" הם דוגמה לנכונות של היהודים הליברלים האלה לשאוב לקח אוניברסלי ממאורעות שונים בהיסטוריה היהודית, ובראש ובראשונה מהשואה. בעיניהם אין שום סתירה בין ערכים יהודיים וליברליים. למעשה, בעיני כמה מהם להיות יהודי טוב פירושו להיות ליברל טוב.
מצד שני, פועלת קבוצה של יהודים מהימין שהולכת ונעשית פנטית וצעקנית, שקשרו את גורלם בגורלו של הנשיא טראמפ וגם בגורלם של תומכי הנשיא שונאי-הזרים, הגזענים והאנטישמים לעתים. טראמפ זכה לתמיכה חזקה מצד הימין היהודי הודות לכך שקידם יהודים אורתודוכסים ושומרי מצוות לתפקידי מפתח בממשל שלו כמו ג'ייסון גרינבלט, השליח של טראמפ למזרח התיכון, ודיוויד פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל, והודות לכך שאימץ מדיניות של התרחבות טריטוריאלית בנוגע ישראל. "עסקת המאה" של טראמפ אינה כוללת מדינה פלסטינית ועשויה לסלול את הדרך לסיפוח של הגדה המערבית.
התמיכה האגרסיבית החדשה של הימין היהודי בטראמפ היא לא רק תועלתנית. היא גם אידיאולוגית. הימין היהודי שונא ליברלים יותר מאשר הוא אוהב את חבריו היהודים והוא בוחר למצוא עמדה משותפת עם נוצרים אוונגליסטים ואנטישמים כמו "נוצרים מאוחדים למען ישראל" או עם תומכי עליונות לבנה כמו סבסטיאן גורקה, חבר בארגון גזעני ולאומני הונגרי. הטראמפיזציה של הימין היהודי סיפקה לא מעט מחזות גרוטסקיים: ממרים אדלסון ששקלה להוסיף את 'ספר טראמפ' לתנ"ך, ועד נורם קולמן, לוביסט של ממשלת סעודיה ויו"ר "הקואליציה היהודית הרפובליקאית", שהחליף את אלוהים בטראמפ במזמור "דיינו" ששרים בסדר פסח.
אבל בעוד השוליים התומכים בטראמפ הם קטנים מבחינה מספרית, הם כוללים בעלי הון שלכספם יש משקל משמעותי בקהילה היהודית. בתוספת לתרומה של מאות מיליוני דולרים לקמפיין של טראמפ ושל מועמדים רפובליקאים אחרים, בני הזוג אדלסון הם תורמים מרכזיים לשורה של ארגונים ותוכניות חינוך יהודיים, מ"תגלית" עד "הילל" ועוד.
צריך לומר: הסירוב של ארגוני ממסד יהודים רבים לגנות באופן חד את מחנות המעצר למהגרים לאורך הגבול הדרומי של ארצות הברית והנכונות שלהם להצטרף לימין בשימוש שהוא עושה בהאשמות שווא נגד פוליטיקאים פרוגרסיבים כמו אוקסיו-קורטז – אינו נובע אך ורק מההשפעה המזיקה של תורמים מהימין. מנהיגי הארגונים האלה מאמינים באמת ובתמים שאי אפשר להשוות את הסבל של היהודים בעבר לסבל של מהגרים ממרכז אמריקה – שלא לדבר על פלסטינים – בהווה.
ואף על פי כן, היהודים האמריקאים הרבים שהצטרפו למחאות של "פעולת לעולם לא עוד" דחו באופן ברור את הפוליטיקה האנוכית הזו. במקומה הם אימצו פוליטיקה רחבה של סולידריות עם החלשים והמדוכאים והביאו לידי מימוש את התפיסה, שמהרגעים האיומים ביותר בהיסטוריה היהודית נובעת החובה להיאבק למען עתיד טוב יותר לא רק בשביל היהודים אלא בשביל כולם.
יהושע (ג'וש) לייפר הוא עורך ב-Dissent. בעבר הוא היה עורך שותף במגזין 972+. מאמריו מופיעים גם בגרדיאן, The Nation ובמגזין n+1. המאמר הופיע לראשונה באנגלית ב-972+. תרגום: מירון רפופורט.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן