newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

החורים המתרבים בגרסת המשטרה בפרשת הרג ד"ר אל-עסיבי

המצלמות שלפתע לא פעלו, הפערים בין עדות השוטר היורה לבין תיעוד שמע של האירוע, הסתירות בתוך העדות עצמה – לאור סימני השאלה הרבים סביב גרסת המשטרה באשר לנסיבות הריגתו של הרופא הצעיר, אמנסטי ישראל קוראת לחקירה עצמאית של האירוע, מחוץ למח"ש  

מאת:
אסור לאפשר אופציה לפיה אדם נהרג בידי שוטרים והמקרה מכובס באמצעות הפללת שווא שלו כ"מחבל". הפגנת מחאה באום אל-פחם בעקבות הריגתו של ד"ר מוחמד אל-עסיבי, 2 באפריל 2023 (צילום: פלאש 90)

אסור לאפשר אופציה לפיה אדם נהרג בידי שוטרים והמקרה מכובס באמצעות הפללת שווא שלו כ"מחבל". הפגנת מחאה באום אל-פחם בעקבות הריגתו של ד"ר מוחמד אל-עסיבי, 2 באפריל 2023 (צילום: פלאש 90)

סימני השאלה סביב גרסת דוברות משטרת ישראל, לפיה ד"ר מחמד ח'אלד אל-עסיבי נורה ונהרג על ידי שוטרים לאחר שחטף אקדח משוטר וירה לעבר קבוצת שוטרות, הולכים ומצטברים. ריכזנו כאן כמה מהם, כפי שעלו מבדיקה שערכנו באמנסטי אינטרנשיונל ישראל, החל מהידועים והמוכרים עד לניתוח חדש, המצליב מספר מקורות מידע:

כשל המצלמות באזור מתועד מכל עבר

ראשית, עולה, כמובן, תמיהה איך באזור המרושת במצלמות אבטחה אירע ירי קטלני דווקא בשטח שלטענת המשטרה איננו מכוסה על ידי מצלמות; וכיצד זה מצלמות הגוף של השוטרים לא פעלו, כפי שטוענת המשטרה, דווקא בעת שנורה אל-עסיבי המנוח. תמונות מהזירה מלמדות כי קיימות בתא שטח זה לפחות 4 מצלמות אבטחה, ויש לבחון את טווח הכיסוי המדויק שלהן.

סאונד הירי לא תואם את עדות השוטרים

העדות המצולמת ששחררה המשטרה, ושמביאה את גרסתו של השוטר המעורב בתקרית, לא עומדת, על פניו, בקנה אחד עם הסאונד מהאירוע. לטענת השוטר, לאחר שאל-עסיבי חטף את האקדח שלו, הוא ירה שני כדורים לעבר שתי שוטרות מג"ב, כשבשלב זה השוטר מוסר העדות נאבק בו וצועק לשוטר אחר לירות במנוח, וזה מבצע ירי של ירייה אחת בודדת לעבר אל-עסיבי. לאחר מכן, לפי העדות, השוטר מצליח לקחת את הנשק מאל-עסיבי ומתבצע ירי נוסף. כלומר מדובר, לכאורה, במקטע של שתי יריות, שיהוי קצר, ירייה אחת, שיהוי, ואז מקבץ יריות מרובה. עם זאת, בסרטון שתיעד לכאורה שטח קרוב לזירת האירוע בעת שזה התרחש, אומנם לא ניתן לראות את האירוע, אבל ניתן לשמוע את הירי – ומדובר בצרור של ארבע יריות צמודות למדי, לאחר שיהוי של פחות משנייה עוד ירייה, ולאחר עוד שיהוי של כשנייה עוד ירייה, וכל זה – כלומר 6 יריות – מתרחש תוך כ-4 שניות. לאחר שיהוי ארוך יותר, של כעשר שניות, נשמע צרור יריות נוסף וארוך יותר.

יש פה לכאורה סטייה מהעדות של השוטרים ונדרש עוד ניתוח כדי לקבוע האם חריגה זו יכולה להיות מוסברת בצורה מניחה את הדעת – למשל, בטעות שנוצרה בשל להט האירועים ביחס למספר היריות הראשוני וביחס לירי התגובה הראשוני הבודד; אך לאור דיווחים כי עדויות השוטרים מהתקרית תואמות זו לזו, מוזר ביותר שכולם עשו את אותה הטעות בדיוק. הסבר אפשרי אחר הוא אפקט של הד, היוצר רושם מוטעה. וכמובן, ייתכן שחוסר התאימות הזו מעידה על דיווח כוזב של השוטרים.

גם לפי עדות השוטר המעורב עצמו עולה חשד לירי לא מוצדק

מניתוח העדות מצולמת של השוטר המעורב באירוע, שערך הפעיל אספסקי לוי, עולה חשד לכל הפחות לווידוא הריגה של אדם לאחר שלא היה חמוש. בעדות המצולמת טען השוטר כי "תוך המשך ההיאבקות שלי עם המחבל, השוטר שהיה איתי ממרחב דוד צעקתי לו שיירה במחבל. השוטר ירה כדור אחד במחבל, אני לקחתי את הנשק שלי בחזרה מהמחבל וביצעתי ניטרול של המחבל, מסיבה שהמחבל המשיך לסכן את החיים שלי ושל שאר השוטרים שהיו איתי בעמדה ויכל לרצוח את כל הצוות של השוטרים". כלומר, לפי עדותו של השוטר, לאחר שבוצעה ירייה אחת לעברו של אל-עסיבי, אשר פגעה בו, הוא הצליח להשתלט מחדש על הנשק, שלטענתו נלקח ממנו. לאחר מכן המשיך הירי באל-עסיבי, למרות שהוא היה בלתי חמוש גם לפי גרסת נותן העדות. אל-עסיבי היה ככל הידוע חי, פצוע ירי, וספק אם היווה סכנת חיים בשלב זה. מדוע חוסל בעוד 8-10 יריות? מעבר לכך, בחינת הסאונד מהתקרית מלמדת כי מקבץ הירי המאוחר מורכב מירי צפוף ועוד ירייה בודדת לאחר שיהוי קל, אחרי שמאוד לא סביר כי היה בה צורך.

הימנעות מבחינת סוגייה קריטית לבירור האמת בעת נתיחת הגופה

בנוסף, עיתון "הארץ" מדווח כי "המשפחה מסרה כי הגופה היתה מוחזקת בידי המשטרה יותר מ-12 שעות, וכי בנתיחתה לא נבדק אם היה אבק שריפה על ידו של אל-עסיבי, שיכול להוכיח שהוא אכן ירה". אם טענת המשפחה נכונה (ויש לציין כי דודו של המנוח, רופא בעצמו – ד"ר נואש אל עסיבי – נכח בנתיחה), הרי שהנתיחה נמנעה מלבחון סוגייה קריטית לשם בירור האמת, שכן היעדר אבק שריפה יכול היה להראות כי לא סביר שאל-עסיבי ירה באקדח. נכון שנמצא די-אן-איי של המנוח על האקדח עצמו, אך זו רק עדות למגע בין ידו של אל-עסיבי לאקדח ויכולה להיות תולדה של ניסיון הפללה של השוטרים בשטח ולאו דווקא עדות לחטיפת האקדח וירי בידי המנוח.

התנהלות מרחבית שמערערת את עדות השוטר המעורב

לפי עדותו של השוטר המעורב בירי, הוא ירה באל-עסיבי לאחר שהצליח להשתלט מחדש על הנשק שהמנוח חטף ממנו, לטענתו. עיתון "הארץ" מפרסם כי "לטענת המשפחה, לפי ממצאי הנתיחה, הירי לעבר אל-עסיבי נעשה ממרחק של כמה מטרים ולא מטווח קצר". אם טענת המשטרה נכונה ואלו אכן ממצאי דו"ח הנתיחה (שלא פורסם בציבור), הרי שעולה סימן שאלה נוסף: פחות סביר ששוטר שמצליח לקחת חזרה אקדח מחשוד שתקף אותו ולתחושתו מהווה עדיין סכנת חיים מיידית, לא יירה בו מיד, אלא קודם יתרחק מספר מטרים. אמנם אין בפרט זה כשלעצמו כדי לפסול את גרסת השוטר, אך זה בהחלט עוד סימן שאלה על גרסה שרצופה בהתרחשויות בלתי סבירות.

לאור סימני השאלה הזועקים במקרה הריגתו של מחמד ח'אלד אל-עסיבי, אמנסטי אינטרנשיונל ישראל קוראת לכל הגורמים הרלוונטיים לא לקבל את עמדת המשטרה כפי שהיא. נתונים אלו מצביעים על צורך דחוף בחקירה עצמאית, מחוץ למח"ש, הכוללת שקיפות מרבית לציבור, ושחרור בהקדם האפשרי של הדו"ח המלא של נתיחת גופתו של ד"ר אל-עסיבי כדי לעשות כל מאמץ לשפוך אור על התקרית החמורה. אסור לנו בשום אופן לאפשר אופציה לפיה אדם נהרג בידי שוטרים והמקרה מכובס באמצעות הפללת שווא שלו כ"מחבל". 

ד"ר יריב מוהר הוא מנהל התוכניות באמנסטי אינטרנשיונל ישראל 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השאירה מאחוריה בור גדול. בות'יינה דביט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בות'יינה דביט)

"הסלע שראה את האופק". לזכרה של בות'יינה דביט

שנים רבות של פעילות פוליטית, חברתית ופמיניסטית הפכו את דביט, אדריכלית ובת למשפחה קומוניסטית מרמלה, לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר. מסע הלוויה שלה סימל את המרקם המיוחד של האנשים שראו בה שותפה לדרך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf