newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לישראל ולאמירויות יש אויב משותף - טורקיה של ארדואן

באיחוד האמירויות, כמו גם במדינות ערביות נוספות, מציירים את טורקיה כאויב הראשי שלהן. גם ראש המוסד הישראלי אמר לאחרונה שטורקיה מסוכנת לישראל יותר מאיראן. האם זה מה שעומד בעצם מאחורי ההסכם שטראמפ וג'ראד קושנר יצרו?

מאת:

חודשים אחדים לפני ההכרזה שאיחוד האמירויות עומדת להכיר בישראל, ולשבור בכך את הסטטוס קוו שעל פיו נורמליזציה תושג רק אחרי שהפלסטינים יקבלו מדינה, פרשנים תהו לגבי "עסקת המאה" של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.

מדוע, הם שאלו את עצמם, הנשיא האמריקאי משקיע כל כך הרבה אנרגיה בעסקה שההנהגה הפלסטינית מחרימה, שמדינות ערב דוחות ושלעולם לא תצא לפועל? ההודעה שיצאה מאבו דאבי לא סיפקה להם תשובה.

טראמפ והחתן שלו ג'ארד קושנר עשו מאמצים להביא מדינות אחרות באזור לנרמל את יחסיהן עם ישראל. עד כה, רק בחריין, סרביה וקוסובו הודיעו שיילכו בעקבות האמירויות. המדינות הגדולות או המאוכלסות יותר סירבו, וסעודיה, עומאן וכוויית לא קנו את העסקה.

שום ספין שיעשה הבית הלבן לא יסתיר את העובדה שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לחץ ידיים עם מנהיגים משתי מדינות ערביות קטנות בטקס שטראמפ הגדיר אותו כהיסטורי.

פלסטינים בחברון מחזיקים תמונות של נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, אחרי ניסיון ההפיכה נגדו ב-2016 (צילום: ווישאם השלמון / פלאש90)

פלסטינים בחברון מחזיקים תמונות של נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, אחרי ניסיון ההפיכה נגדו ב-2016 (צילום: ווישאם השלמון / פלאש90)

אם הפלסטינים אינם היעד שאליו מכוונת העסקה, מי כן? המטרה של קושנר היא יהודית דתית-לאומנית: לכונן את ארץ ישראל השלמה כעובדה בשטח.

אבל מפני מי הברית האמיראתית-ישראלית אמורה להתגונן? ישראל אומרת מזה זמן מה לדיפלומטים ערבים שהיא כבר לא רואה באיראן איום צבאי. ראש המוסד יוסי כהן אמר לנציגים ערבים שאיראן "ניתנת להכלה".

טראמפ הגיע קרוב מאוד לעימות צבאי עם איראן, אבל הוא מיצמץ ראשון. איראן ירתה באופן גלוי מטח של טילים על כוחות אמריקאיים בעיראק כתגובה על המתקפה ממזל"ט שהרגה את הגנרל האיראני קאסם סוליימאני בבגדד בינואר.

מטוסים ישראליים בחנו שוב ושוב את התיאוריה הזו כשהפציצו מטרות איראניות ולוחמים הנתמכים על ידי איראן ללא תגובה מצד טהרן ועם תגובה קלושה מכיוון חיזבאללה.

התגובה של טראמפ היתה לפזר את כוח התקיפה שהוא קיבץ במפרץ הפרסי. אם איראן איננה המטרה של הברית המתגבשת הזו, אז מה כן?

האויב הצפוני

התשובה באה בצורת סדרה של הצהרות מתואמות היטב של מנהיגים ערבים בפגישה של הליגה הערבית בתחילת החודש. התברר שהאויב האמיתי היא מדינה החברה בנאט"ו, שבמשך עשורים רבים שימשה בסיס למטוסים אמריקאים נושאי פצצות גרעין. הפולש הזה החדש המאיים על העולם הערבי אינו פרסי ואפילו לא רוסי. הוא טורקי.

כאילו הדליקו אותו במתג חשמלי קבוצתי, כל החוף של מזרח הים התיכון, מלבנון עד מצרים, קם על האויב הצפוני שלו, שלכאורה יש לו יומרות להשיב את השלטון העות'מני.

את המתקפה הוביל שר החוץ של האמירויות, אנוואר גרגאש. בדבריו בליגה הערבית אמר גרגאש: "ההתערבות הטורקית בעניינים הפנימיים של מדינות ערב היא דוגמה מובהקת של התערבות שלילית באזור".

זו הצהרה נועזת מצדו של שר במדינה שהפילה נשיא במצרים ושמטוסיה הפציצו את טריפולי שבלוב בניסיון להדיח ממשלה נוספת שנהנית מהכרה בינלאומית.

גרגאש האשים את טורקיה בכך שהיא מאיימת על הביטחון והבטיחות של הסחר הימי במימי הים התיכון, תוך הפרה ברורה של החוקים והאמנות הבינלאומיות לגבי ריבונות של מדינות.

שר החוץ המצרי סאמח שוקרי הלך בעקבותיו של גרגאש ואמר כי ההתערבויות הטורקיות במדינות ערביות שונות הן האיום הגדול ביותר לביטחון הלאומי הערבי.

"מצרים לא תעמוד בחיבוק ידיים אל מול השאיפות הטורקיות, הבאות לידי ביטוי במיוחד בצפון עיראק, בסוריה ובלוב", אמר שוקרי.

בראש הישיבה ישבה המשלחת הפלסטינית, שבאה מוכנה עם טיוטת החלטה נזעמת המגדירה את ההסכם האמיראתי-ישראלי כבגידה. אולם מועצת הליגה הערבית השמיטה את הדברים האלה והחליטה להקים תת-ועדה מתמדת כדי לעקוב אחרי התוקפנות הטורקיות ולדווח עליה בכל פגישה קרובה של המועצה.

מקהלת ההצהרות נגד טורקיה לא חמקה מעיניה של אנקרה. מקור טורקי בכיר אפילו ייחס אותה לברית האוונגליסטית הנוצרית-ציונית בארה"ב.

"איחוד האמירויות לקחה על עצמה את המשימה של בידודה של טורקיה ברמה המעשית", אמר המקור, שביקש להישאר בעילום שם. "הם מממנים אותה. אבל מי שמגבשים את האסטרטגיה הזו הם ישראל וכמה פוליטיקאים אמריקאים הקרובים ללובי הפרו-ישראלי.

"הם היו חלק מכל המאמצים לכונן ברית נגד טורקיה. הם תומכים באמירויות בשם האינטרס של הברית הציונית-אוונגליסטית, שתוכל להעניק להם תמיכה פוליטית, במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר".

האירוניה היא שבמקביל עדיין פועלת בליגה הערבית תת ועדה נוספת נגד נורמליזציה עם ישראל במטרה לחזק את עקרון השטחים תמורת שלום שנקבע ביוזמת השלום הערבית שהשיקה סעודיה ב-2002. מהוועדה הזו התעלמו. ישראל איננה האויב של הליגה הערבית. טורקיה היא האויב.

העיתון "ג'ורדן טיימס", הביטאון הרשמי של הממלכה, פרסם מאמר ובו נאמר כי "כוחות טורקיים ומיליציות הנתמכות על ידי אנקרה פועלות בשלוש מדינות ערביות: לוב, סוריה ועיראק. זו מציאות גיאופוליטית שהעולם הערבי, כמו גם הקהילה הבינלאומית, חייבים להכיר בה ולהגיב לה.

"למעשה, מנהיגים טורקים בכירים, כולל הנשיא רג'יפ טאיפ ארדואן, מכריזים בגלוי על השאיפות הטריטוריאליות, הפוליטיות והכלכליות של טורקיה במדינות אלה ומעבר להן. טורקיה מחזיקה היום בסיסים בקטאר, לוב, סומליה, צפון קפריסין, סוריה ועיראק. ולא בכל מקום זה נעשה בהסכמה הממשלות הלגיטימיות".

מסע הצלב של מקרון

יש שחקנים זרים נוספים ששותפים למהלך הזה של הכרזה על טורקיה כפורעת החוק החדשה במזרח הים התיכון.

המעורבות הצבאית הצרפתית התומכת בח'ליפה חפטאר, גנרל לובי מימיו של קדאפי, במאמציו הכרוכים בפשעי מלחמה לכבוש את הבירה הלובית מתועדים היטב, כמו גם השימוש במטוסים של האמירויות ובצלפים רוסים.

אולם לאחרונה, במהלך הגיחות שלו לביירות, הנשיא הצרפתי עמונאל מקרון פרס עוד יותר את הכנפיים הרטוריות של צרפת.

ראש הממשלה נתניהו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון (צילום: מרק ישראל סלם)

בראשון משני המסעות שלו לבירה הלבנונית המוכה, אמר מקרון: "אם צרפת לא תמלא את תפקידה, איראנים, טורקים וסעודים, שהאינטרסים הכלכליים והגיאופוליטיים שלהם יפעלו כנראה נגד הלבנונים, יתערבו בענייני הפנים של לבנון".

מקרון טס מביירות לבגדד ושם השיק את "יוזמת הריבונות" שלו, שלפי מקור עיראקי מכוונת כלפי טורקיה. אנקרה פתחה במתקפה אווירית וקרקעית מעבר לגבול נגד מורדים כורדים בצפון עיראק ביוני, ועוררה בכך את זעמה של בגדד שהגדירה זאת כפגיעה בטריטוריה העיראקית.

בה בעת, ספינות מלחמה צרפתיות עורכות תרגילים משותפים עם ספינות יווניות על רקע מחלוקת לגבי קידוחי נפט ליד קפריסין, שלטענת טורקיה פוגעים בגבולות הימיים שלה.

"טורקיה היא כבר לא פרטנר באזור", אמר מקרון לכתבים לפני פסגה בקורסיקה בתחילת החודש, וציין שהאירופאים צריכים להיות "ברורים ונוקשים" ביחס ל"התנהגות הבלתי נסבלת" של ממשלתו של ארדואן. מדינות אירופה צריכות לשרטט לטורקיה "קווים אדומים", הוסיף מקרון.

אחדות טורקית

מקרון טוען שהמחלוקת שלו היא לא עם הטורקים אלא עם ארדואן. הטקטיקה הזו נוסתה בעבר, ונכשלה.

הבעיה היא שבשעה שהוא מתעמת עם כוחות הנתמכים על ידי האמירויות בלוב או תומך בזכויות הפלסטינים בירושלים או מפציץ את מפלגת הפועלים הכורדית בעיראק או שם על הכוונת את כוחותיו של בשאר אלאסד בסוריה – ארדואן נהנה מתמיכה מלאה של הצבא הטורקי ושל המפלגות הפוליטיות המרכזיות במדינה.

התמיכה הזו אינה צבועה בצבע אחד ואינה מתמדת. כבר הושמעו ספקות בחזית הפנימית לגבי התבונה שבשליחת כוחות טורקיים ללוב ולסוריה, אבל הם שככו לאור הפעולה הטובה של הצבא הטורקי והמזל"טים שלו.

תהיה אשר תהיה הביקורת מצד יריביו הפנימיים הרבים של ארודאן לגבי החוקיות של הטיהורים המתמשכים של פקידי ממשלה וחיילים, מעצרים חוזרים ונשנים של עיתונאים, סגירת עיתונים ואוניברסיטאות והאופן שבו הנשיאוּת הכפיפה אליה את הפרלמנט – הם תומכים בארדואן כמנהיג לאומי בענייני חוץ, במיוחד בכל הנוגע למזרח הים התיכון.

לאַהְמֶט דאבוטולו, האדם שמפלגתו פועלת יותר מכל גורם אחר כדי לפורר את התמיכה בארדואן בבסיס האיסלמי-שמרני שלו, יש ניסיון בפוליטיקה בינלאומית והוא ראש ממשלה לשעבר. דאבוטולו אמר לאחרונה: "מקרון לא צריך לחרוג מהגבולות שלו ועליו להפסיק להעליב את טורקיה ואת הנשיא שלה. אני מגנה בתוקף את ההצהרות היהירות של מקרון, המוכיח את המנטליות הקולוניאלית שלו ומתעלם מהדמוקרטיה הטורקית ומרצונו החופשי של עמה".

מקרון ניצב בפני כמה בעיות אם הוא רוצה להכריז מסע צלב חדש. הראשונה שבהן היא שעליו להתנער מההיסטוריה של הקולוניאליזם הצרפתי בצפון אפריקה ובלבנון.

דבר שני, המאמץ שלו להשוות את ארדואן ל"איסלמופאשיזם" חוזר אליו כבומרנג, שכן "המדינה העמוקה" החילונית בטורקיה שילבה ידיים עם הפרויקט של הנשיא. הרי הצבא הטורקי הוא שהכתיב לממשלה שלו לפלוש לצפון קפריסין ב-1974, אחרי הפיכה בתמיכה יוונית.

הרפתקנות מסוכנת

מה הסיבה לעימות עכשיו עם טורקיה? עם כל ההסתייגויות מבית לגבי תפקודו כנשיא, ארדואן הפך את טורקיה למדינה עצמאית שכוחות הצבא שלה מסוגלים להתעמת עם כוחות רוסיים בסוריה ובלבנון, ובה בעת לשבת לשולחן המשא ומתן עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין.

הכלכלה הטורקית היא בגודלה של הכלכלה הסעודית, והצבא שלה מספק את צורכי עצמו. טורקיה התחילה לייצר מזל"טים ברמה טכנולוגית גבוהה לאחר שישראל וארה"ב סירבו לספק לה אותם.

הדבר אולי נשכח, אבל מטוסים ישראליים התאמנו בעבר בבסיסי חיל האוויר הטורקי בגלל מחסור במרחב אווירי בישראל, כך לפי מקורות טורקיים.

כאשר טורקיה גילתה גז בים השחור, לרשות חברות טורקיות עמדה הטכנולוגיה לפתח את השדות ולספק את הצריכה בשוק המקומי. זאת, בניגוד למצרים, שהתלות שלה בחברות בריטיות, איטלקיות ואמריקאיות משאירות לה רק נתח קטן מהרווחים משדות הגז שלה.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, חונכים את צינור תורכסטרים (צילום: הקרמלין)

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, חונכים את צינור תורכסטרים (צילום: הקרמלין)

כאשר הם עמדו מול חיילים חמושים, כפי שקרה בניסיון ההפיכה ב-2016 (שמומן על ידי האמירויות) – הטורקים נלחמו, והם גאים מאוד בכך.

כל הדברים האלה אמורים לגרום לפוליטיקאים מערביים להסס לפני שהם יוצרים אויב נוסף ומתחילים סכסוך חדש באזור. ברור כשמש מאיפה נולד סדר היום הזה: הוא בא מישראל וממדינות המפרץ, ואין לו שום קשר או עניין לקפריסין.

ישראל אינה סובלת שום התנגדות למטרה המרכזית שלה – כינון הגבולות שלה בטריטוריה שהיא כובשת באופן לא חוקי. בהערכה המודיעינית ל-2020, אמ"ן מחקר כלל את טורקיה ברשימה של ארגונים ומדינות המאיימים על הביטחון הלאומי של ישראל. אולם ההערכות שוללות אפשרות של עימות צבאי בין שתי המדינות.

למשטרים הטוטליטריים והרצחניים באמירויות ובסעודיה אין שום עכבות כאלה. הן חוששות מכוח המשיכה של טורקיה על האזרחים שלהם, בהיותה מנהיגה מוסלמית שיעית. המאבק הוא על ההנהגה של העולם הסוני הערבי. היומרה הסעודית להנהגה הזו הולכת ונמוגה, במיוחד אם תכונן נורמליזציה עם ישראל.

לצרפת אין רצון או אנרגיה לסכסוך נוסף במזרח התיכון. בחזית הביתית, ילד הפלא של הפוליטיקה הצרפתית הפך לנשיא הכי פחות פופולרי בתולדות צרפת.

צרפת של מקרון מפולגת כמו כל מדינה מערבית אחרת. היא נפגעה מהקורונה ומהעלייה הבלתי ניתנת לעצירה של הימין הקיצוני, כפי שהברקזיט מפלג את בריטניה. מקרון צריך ללמוד מהניסיון הקולקטיבי של טוני בלייר, ג'ורג' וו. בוש, דיוויד קמרון וניקולה סרקוזי ולהתרחק מהרפתקאות בחו"ל. אם  יתעקש, זה לא ייגמר טוב.

המאמר המקורי התפרסם באתר middle east eye. תרגום: מירון רפופורט

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"מדוע החיילים מרשים לעצמם לתפוס את הניידים ללא כל סמכות, ועוד לחדור אליהם ולצלם אותם כפותים?" שני הפעילים כפי שצולמו בזמן שהיו מעוכבים

"מדוע החיילים מרשים לעצמם לתפוס את הניידים ללא כל סמכות, ועוד לחדור אליהם ולצלם אותם כפותים?" שני הפעילים כפי שצולמו בזמן שהיו מעוכבים

חיילים לקחו ניידים של פעילים כפותים וצילמו אותם ללא ידיעתם

במהלך פעולת מחאה נגד התרגיל הצבאי שנערך במסאפר יטא, עוכבו שני פעילים ישראלים. לאחר שחרורם הם גילו כי הם צולמו במצלמות שלהם עצמם, בעודם אזוקים. עו"ד: "לא בלתי סביר שאותן תמונות משפילות נמצאות גם בניידים הפרטיים של החיילים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf