newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הדרת נשים יש. חינוך מגדרי – ממש לא

היחידה לשוויון בין המינים שפועלת במשרד החינוך כבר שני עשורים מציעה שפע של תוכניות, אך בפועל אין להן תקציב, ורק כחצי אחוז מתלמידות ותלמידי ישראל השתתפו בהן. ספר חדש של עמותת קדמה מנסה להציע פתרון חלקי

מאת:
תלמידות ביום הראשון ללימודים, ב-2016 (צילום: הדס פרוש / פלאש90)

לנוכח הזנחת החינוך המגדרי, אין להתפלא על האפליה והפגיעה המתמשכת בנערות ובנשים. תלמידות ביום הראשון ללימודים, ב-2016 (צילום: הדס פרוש / פלאש90)

החינוך המגדרי שמציעה מערכת החינוך דל ביותר. היחידה לשוויון בין המינים, הפועלת במשרד מזה שני עשורים, מציעה אמנם שפע של תוכניות, עקרונות ודרכי פעולה, אולם בפועל אין תקציב להפעלתן.

ב-2020 השתתפו בתוכניות היחידה רק חצי אחוז מתלמידות ותלמידי ישראל. רק חמישית האחוז מכלל המורות והמורים השתתפו בהשתלמויות ובימי עיון בנושאי מגדר.

ספר חדש בהוצאת עמותת קדמה, "מגדר בדיאלוג: מדריך לפעילויות בכיתה", מנסה לתקוף את הנושא מכיוון חדש. מוצעות בו דרכים לקיום שיחה בכיתות החטיבה העליונה בנושאים שממילא על סדר יומם של התלמידות והתלמידים, תחת משקפיים מגדריות. הנושאים כוללים, למשל, בחירת מגמה להתמחות, התנהגות בנים ובנות בשגרת בית הספר, כסף, אהבה, זוגיות ומיניות.

אין כאן תחליף לחינוך המגדרי החסר, אלא שאיפה להעלות את המודעות המגדרית של תלמידות ותלמידים, מתוך בחינת ההבדלים בין המגדרים בהתייחסותם לסוגיות יומיום.

בדו"ח "עשור של מאבק" שפרסמה שדולת הנשים בישראל, מוצעת אבחנה בין ארבע קטגוריות של אפליית נשים: אפליה בייצוג, הדרה מוחלטת, הפרדה מגדרית, ודרישות צניעות. שורשיה של האפליה בייצוג עתיקים, ונובעים מכך שבעבר כל המשאבים ומוקדי הכוח הוחזקו בידי גברים. לעומת זאת, הדרה, הפרדה וצניעות במרחבים הציבוריים, הן תופעות חדשות יחסית, שהולכות ומחריפות בעשרות השנים האחרונות.

בדו"ח העשור מומלץ להרחיב את פרסום ההנחיות האוסרות על אפליית נשים, לאמץ מדיניות ברורה נגד אפליית נשים בגופי השלטון המקומי, להגביר את האכיפה המשטרתית, ולבסוף – לקדם שיח חברתי וחינוך לשוויון מגדרי.

כוונות טובות

ב-2001 הקימה שרת החינוך דאז, לימור לבנת, את היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך. משימתה הראשונה היתה לתקן את הייצוגיים המגדריים הסטריאוטיפיים הקיימים בספרי הלימוד. ב-2002 אף פורסם חוזר מנכ"ל בנושא "חינוך לשוויון מגדרי במוסדות חינוך", (ובנוסח מעודכן ל-2022: "שוויון בין המינים בחינוך"), שבו נקבעו מטרות ועקרונות ביצוע לשלבי החינוך השונים, מגן הילדים ועד התיכון.

עם השנים הורחבו תפקידי היחידה, והיא עוסקת כיום בהכנסת תכנים מגדריים בתוכניות הלימודים השונות; בהפעלת תוכניות מיוחדות לחינוך מגדרי כגון "שווה דיבור" (שיח כיתתי בסוגיות מגדר) או "אור ממזרח" (על נשים מעוררות השראה, יהודיות מארצות האסלאם); בקידום תלמידות תיכון לבחור במגמות מתמטיקה, מדעים, טכנולוגיה והנדסה (מקצועות STEM); ובהכשרה ופיתוח מקצועי של צוותי החינוך בכל דרגות הגיל.

באתר היחידה ניתן למצוא שפע של תוכניות להוראה, מידע ומאמרים, ואף עקרונות והמלצות לטיפוח הוראה רגישת מגדר בכיתות. לרגע, החינוך המגדרי שמוביל משרד החינוך נראה נפלא וראוי לכל שבח. אלא שכאן בדיוק הבעיה: אין הלימה בין ההלכה לבין המעשה, כלומר בין הכוונות הטובות לבין היקף יישומן במערכת החינוך.

ביצוע מביך

בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ב-2016, נטען בין השאר: "אם ללמוד מהתקציב הזעום של היחידה לקידום שוויון מגדרי, ניתן לומר בבטחה כי הנושא נמצא נמוך מאוד בסולם העדיפויות של המשרד".

אלא ש-2016 היתה דווקא משנות השיא של פעילות היחידה, כפי שעולה ממידע שפרסמה התנועה לחופש המידע. באותה שנה, תקציב יחידת המטה היה 1.4 מיליון שקל, ועוד 1.1 מיליון שקל כשכר למדריכות חינוך מגדרי במחוזות. עד 2020 תקציב היחידה ירד ל-1.1 מיליון שקל, ותקציב ימי ההדרכה ירד ל-700 אלף שקל.

רק בסעיף אחד נרשמה עלייה עם השנים: תקציב שעות ההוראה (שעות תקן), שהיחידה יכולה לספק לבתי הספר עבור הפעלת תוכניות לחינוך מגדרי. ב-2020 היה תקציב זה 2.8 מיליון שקל, שהם 377 שעות הוראה.

ומה אפשר לעשות עם 377 שעות בשנה? מסתבר שמעט מאוד: תוכניות היחידה הופעלו אז ב-48 בתי ספר יסודיים (מתוך כ-3,000 מוסדות) וב-38 בתי ספר על-יסודיים (מתוך כ-2,000 מוסדות). רק 10,140 תלמידות ותלמידים למדו את תוכניות היחידה, מתוך 2.3 מיליון תלמידים מגן ועד י"ב. מדובר בפחות מחצי אחוז מתלמידות ותלמידי ישראל. רק 400 מורות ומורים השתתפו בהשתלמויות ובימי עיון בנושאי מגדר, מתוך כ-180 אלף. חמישית האחוז!

סטראוטיפים מגדריים בספרי הלימוד

גם בתחום הייצוג המגדרי בספרי הלימוד, המצב רחוק משלמות. על פי הנחיות משרד החינוך כל חומרי הלמידה חייבים לעבור בדיקה, על מנת לוודא שיש בהם "ייצוג נאות ונטול סטריאוטיפים של שני המינים". אלא שבדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת מ-2019, נמצא כי הקריטריונים לייצוג מגדרי שוויוני, שנקבעו על ידי המשרד, "אינם באים לידי ביטוי במלואם במחוון למעריכים", כלומר לאלה שבודקים את ספרי הלימוד.

ב-2002 (עם הקמת היחידה, כפי שהוזכר לעיל) נערכה בדיקה שיטתית רחבת היקף של הייצוג המגדרי בספרי הלימוד. נמצא אז ש-96% מהספרים "מכילים שימוש רב בסטריאוטיפים מגדריים". מאז לא נעשתה בדיקה חוזרת מטעם משרד החינוך, ולכן אין ברשותנו מידע מסודר.

עם זאת, במספר מועט של מחקרים שבחנו את הנושא בקנה מידה מקומי, נמצא כי עדיין יש פער כמותי: תת ייצוג של נשים ביחס לגברים, ויש גם פער איכותי: הגברים מוצגים יותר בתפקידי ההנהגה והשפעה, בעוד הנשים מוצגות יותר בתפקידי משפחה וטיפול. כך נמצא למשל, במחקר מ-2021 אודות עשרה ספרי לימוד בשפה ובחשבון בחינוך הערבי.

נערות חוות ירידה דרמטית בהערכתן העצמית

לנוכח הזנחת החינוך המגדרי, אין להתפלא על האפליה והפגיעה המתמשכת בנערות ובנשים. עמותת שוות פרסמה ב-2021 את דו"ח הנערה הישראלית, שבו מוצגים ממצאי מחקר על עמדותיהם של נערות ונערים בגיל 11 עד 15.

במחקר נמצא כי במעבר מכיתה ו' לכיתה ח' חלה ירידה דרמטית במדדי הערכה העצמית של נערות, יותר מאשר הירידה המתונה אצל נערים. ממצא זה תואם מחקרים שנעשו בעולם, שמצביעים על תופעה דומה: 30% בירידת הערך העצמי של נערות בשלבי גיל ההתבגרות.

מתוך דו"ח רשות החדשנות, "נשים בהייטק 2022"

מתוך דו"ח רשות החדשנות, "נשים בהייטק 2022"

למשל, 25% מתלמידות כיתה ו' הסכימו עם ההיגד: "אני חושבת שאני נראית מצוין", לעומת 14% מתלמידות כיתה ח'. 18% מתלמידות כיתה ו' העידו שהן מרגישות בנוח לדבר מול קבוצה של אנשים, לעומת 11% מתלמידות כיתה ח'.

מחקר נוסף שנערך לאחרונה על ידי רשות החדשנות (משרד הכלכלה) מציג תמונת מצב של נשים בהייטק 2022. המחקר חשף את הנסיגה הדרמטית בייצוגן של נשים לאורך מסלול הלימודים והקריירה.

מתברר כי במהלך הלימודים בתיכון, נשים הן 50% מהלומדים במגמת 5 יחידות במתמטיקה ו-35% מהלומדים מדעי המחשב בהיקף מורחב. בשלב הבא במסלול הלימודים, שיעור הנשים מבין הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות הייטק הוא 31% בלבד. שיעור הנשים מקרב חברות הסגל האקדמי בפקולטות של מדעי המחשב ומתמטיקה הוא 20.4%.

בכלל תעשיית ההייטק, רק שליש מהעובדים הן נשים. ייצוגן בתפקידים טכנולוגיים הוא 28%, וייצוגן בהנהלות חברות הטכנולוגיה הוא 22%. ולבסוף: רק 9.4% מהמנהלים היוזמים חברות סטארט-אפ הן נשים, ורק 4% מההון המושקע בחברות סטארט-אפ, מושקע בחברות שבראשן נשים.

מגדר בדיאלוג: מדריך פעילויות בכיתה

בדיוק בנקודה הזאת נכנס הספר החדש בהוצאת עמותת קדמה: "מגדר בדיאלוג": הנקודה שבה ברור כי משרד החינוך אינו מצליח להפעיל חינוך מגדרי איכותי וזמין, והדבר פוגע, בין היתר, בהערכתן העצמית של הנערות. המשרד אמנם מציע תוכניות, עקרונות והמלצות פעולה, אבל אין תקציב להכשרת המורות והמורים, ואין שעות הוראה להפעלת התוכניות בבתי הספר.

במענה לכך, המדריך החדש נשען על שתי הנחות יסוד, כפי שהסבירה אילנה יונה, מנהלת עמותת קדמה: ראשית, לא מדובר בספר לימודי מגדר, ולא בתחליף לחינוך מגדרי. במקום זאת, המדריך מציע כלים לשיחה בכיתות החטיבה העליונה, דרך משקפיים מגדריות, על מצבים ואירועים המתרחשים בבית הספר. כלומר, נקודת המוצא הן סוגיות העולות בשגרת הלימודים, שמוכרות ורלוונטיות לצוות החינוכי ולבנות ובני הנוער.

שנית, הדיאלוג מתנהל במליאת הכיתה, בנות ובנים יחד, תחת הנחיית כל מורה ומורה, המוכשרים לניהול שיחה, ולאו דווקא מומחים ללימודי מגדר. ההנחה היא שמעבר לליבון הסוגיות עצמן, יש חשיבות לכך שתלמידים יביעו את עמדותיהם, וייחשפו לעמדות האחרים, בתוך קבוצת המגדר ובין שני המינים.

במדריך מוצעות דרכים לניהול דיאלוג בתשע סוגיות, לבחירת המורה בהתאם לרלוונטיות שלהן לכל כיתה: הבדלים בהתנהגות בנות ובנים בשגרת בית הספר; היבטים מגדריים בבחירת מגמות הלימוד; היבטים מגדריים בבחירה ובמיון למסלולי שירות בצבא; רשתות חברתיות ודימויי גוף; מהי אהבה, התאהבות, זוגיות ודחייה; זהות מינית ומגדרית; מיניות, יחסי מין ופורנוגרפיה; יחסים של בני ובנות נוער לכסף ולהתנהלות פיננסית; ואקטיביזם חברתי: להפוך מצופה לשחקן על המגרש.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf