newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הגזענות בישראל תמוגר באמצעות השפעה, לא מחאה

"ישראלים נגד גזענות" הוקמה על ידי אנשים חזקים ומשפיעים, כדי למנף את השפעתם לקידום המאבק בכלל תופעות הגזענות. האמנה הציבורית היא רק קצהו הגלוי של קרחון העשייה שלה, שהתגבש בחודשים ספורים והגיע כבר לרבים מהגופים המשמעותיים בישראל, ובהם הצבא והמשטרה. אל"מ (מיל') עמית לבני, ממייסדי התנועה, עונה לביקורת של אורן זיו

מאת:

במאמרו אודות השקת תנועת "ישראלים נגד גזענות" מבקר אורן זיו את התמקדותה כביכול של התנועה ב"גזענות ציבורית" ולא ב"גזענות ממסדית", וכמו כן תוהה על היעדרה של ביקורת על גזענות כלפי אוכלוסיות אחרות בישראל בנוסף ליוצאי אתיופיה, בראשם הערבים. אני רוצה לנצל את הבמה שניתנה לי כאן על מנת להעמיד דברים על דיוקם.

>>בכירים לשעבר במשטרה ובצבא חושבים שהציבור צריך להיאבק בגזענות

את מסקנתו כי תנועת "ישראלים נגד גזענות" בחרה להטיל את האחריות למיגור הגזענות על "החברה" או על "הישראלים" ולא על הממשלה ורשויותיה מבסס כנראה זיו על אירוע ההשקה המתוקשר של התנועה, שהתקיים השבוע. במרכז האירוע הוקרן קליפ המחדש את השיר "יום יבוא", ובעקבותיו יצאה התנועה למסע החתמה ציבורי רחב על אמנה נגד גזענות. אולם אלה הם רק קצהו הגלוי של קרחון העשייה הענק של התנועה, שהחל להתגבש בחודשים ספורים.

אנשים חותמים על אמנת "ישראלים נגד גזענות" באירוע השקת התנועה בבית הנשיא (צילום: שירה אבולעפיה)

אנשים חותמים על אמנת "ישראלים נגד גזענות" באירוע השקת התנועה בבית הנשיא (צילום: שירה אבולעפיה)

מייסדי תנועת "ישראלים נגד גזענות" הם כולם ישראלים פטריוטים הרואים בעיניים כלות כיצד הגזענות בחברה הישראלית מובילה להתפוררותה ולסכנת קריסתה מבפנים. הם רוצים לשנות את זה. הם לא גורפים כל רווח אישי מהמאבק הזה. הם באים בידיים נקיות, ואינם זקוקים לתעודת יושר מאף אחד.

אכן מדובר בקבוצת אנשים הבאים מלב לבו של הממסד הביטחוני, הציבורי והעסקי בישראל. יש המכנים אנשים שכאלה "ישראלים פריווילגים". בתוך שלושה חודשים בלבד, הספיקו אותם "פריווילגים", גרעין המייסדים של התנועה – על חשבון זמנם וכספם הפרטי וללא כל מימון חיצוני – להקים צוותי עבודה לגיבוש תוכניות למלחמה בגזענות בשורה ארוכה של גופים, שכוללים את צה"ל, משטרת ישראל.

צוותים כאלה הוקמו גם בהסתדרות הכללית; בהתאחדויות ובמנהלות הליגות לכדורגל וכדורסל; באיגוד השיווק הישראלי; באיגוד חברות הפרסום; ברשימה ארוכה של חברות עסקיות מהגדולות במשק; בהתאחדות הסטודנטים הארצית; במועצת התלמידים הארצית; בכל תנועות הנוער מבני עקיבא ועד השומר הצעיר; בשורה ארוכה של רשויות מקומיות ואזוריות בכלל זה ירושלים, תל אביב, נתניה, אשדוד – והיד עוד נטויה.

כל הפעילות הזאת התבצעה בגיבויים ובמעורבותם האישית של העומדים בראש הפירמידה בכל רשימת הגופים האלה. מדובר בהתגייסות הגדולה והמשמעותית שהתקיימה אי פעם במדינת ישראל למיגור תופעות הגזענות הממוסדת והסמויה בגופי ההשפעה החשובים ביותר במדינה.

תנועת "ישראלים נגד גזענות" לא קמה כתנועת מחאה, אלא כתנועת השפעה. יש מקום למחאה במדינת ישראל ונשק ההפגנה הוא נשק חשוב, אולם כדי למנף מחאה לשינוי אמיתי נדרשת התגייסות של אנשים היודעים להגיע ללב לבו של הממסד הישראלי ולהציב את נושא המלחמה בגזענות בראש סדר היום של הגופים החשובים במדינה.

את המהלך העמוק מול גופי ההשפעה השונים משלימה הפעילות הפומבית יותר הנעשית כלפי החברה הישראלית כולה – מסע ההחתמה על האמנה הציבורית. חשיבותו של המהלך הציבורי רבה, מכיוון שכל זמן ששיח גזעני והתנהגות גזענית – לעתים אף כזו שבאה ממניעים חיוביים – ממשיכים ליהנות מלגיטימיות בחברה הישראלית, לא יהיה שינוי אמיתי. על כן פועלת התנועה גם בתווך הפומבי והגלוי, וגם בתווך הנסתר של מהלכים פרטניים מול הגופים הממשלתיים, הציבוריים והפרטיים בישראל. המאמצים נעשים במקביל, במטרה שישלימו זה את זה.

תנועת "ישראלים נגד גזענות" הוקמה על מנת להילחם בכלל תופעות הגזענות בחברה הישראלית על רקע מוצא אתני, עדתי ו/או צבע עור. כך מוגדר בחזון שלה, וכך מפורט באמנה הציבורית. לצד זאת, במפגשים רבים שקיימו מייסדי התנועה עם בני ובנות קהילת יוצאי אתיופיה, בשיחות עם פעילי חברתיים של הקהילה ועם נערים ונערות בריכוזי האוכלוסייה הגדולים, התחדדה תמונת החירום הנוגעת לצורך להוביל לשינוי עומק מיידי בכל הקשור לגזענות כלפי יוצאי אתיופיה ולסכנות הגלומות במציאות של היעדר שינוי.

יוצאי אתיופיה מפגיעים מחוץ לכנסת נגד אלימות משטרתית, ב-15 ביולי 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

יש מקום למחאה, אבל צריך השפעה כדי למנף אותה לשינוי אמיתי. יוצאי אתיופיה מפגיעים מחוץ לכנסת נגד אלימות משטרתית, ב-15 ביולי 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בשל כך, בחרה התנועה להציב את נושא המאבק בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בראש סדר העדיפויות שלה בטווח הקצר. אולם כבר כעת, וביתר שאת בהמשך, התנועה מתכוונת לפעול במלוא עוצמתה למיגור תופעות הגזענות גם כלפי אוכלוסיות אחרות – בראשן אוכלוסיית הישראלים הערבים, וכן ישראלים חסרי דת ואחרים.

תנועת "ישראלים נגד גזענות" בחרה להתמקד בתופעות הגזענות המתקיימת בתוך החברה הישראלית, כלפי אזרחים ישראלים, ואינה עוסקת בסוגיה הפלסטינית או בסוגיית העובדים הזרים. אלה נושאים חשובים לכשעצמם, אולם האתגרים שהתנועה לקחה על עצמה גדולים גם כך ומחייבים התמקדות.

תנועת "ישראלים נגד גזענות" מזמינה את כל מי שהמאבק בגזענות בחברה הישראלית קרוב ללבו להיכנס לאתר התנועה ולחתום על האמנה נגד גזענות.

אל"מ (במיל') עמית לבני הוא ממייסדי תנועת "ישראלים נגד גזענות", יועץ אסטרטגי, לשעבר ראש המחלקה האסטרטגית בדובר צה"ל ומנכ"ל משרד הפרסום גיתם BBDO

אנשי "ישראלים נגד גזענות" באירוע השקת התנועה בבית הנשיא (צילום: שירה אבולעפיה)

אנשי "ישראלים נגד גזענות" באירוע השקת התנועה בבית הנשיא (צילום: שירה אבולעפיה)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים בורחים מח'אן יונס לרפיח, ב-26 בינואר 2024 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

פלסטינים בורחים מח'אן יונס לרפיח, ב-26 בינואר 2024 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)

עזבתי את עזה, אבל המלחמה עדיין לא עוזבת אותי

יצאתי משג'אעייה, עברתי מחסום של הצבא הישראלי, וביליתי כמה שבועות באוהל ברפיח בדרך לעזוב את הרצועה. אני חושש שההחלטה הזאת תעיק על נשמתי לתמיד, אם יקרה משהו למשפחתי בזמן שאיני שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf