newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האם פייסבוק עומדת להגביל ביקורת על ישראל ברשת?

פייסבוק מנהלת דיונים לגבי אפשרות שהשימוש הביקורתי במילה "ציוני" ייחשב לאנטישמי ולכן יימחק. פעילים למען זכויות הפלסטינים חוששים שהחלטה כזו רק תקשה עוד יותר למתוח ביקורת על ישראל ברשת החברתית

מאת:

במסגרת מדיניות אפשרית חדשה של פייסבוק, אם משתמש יפרסם צילום של חייל ישראלי חונק ילד פלסטיני ומשתמש אחר יכנה את החייל בתגובה "ציוני מלוכלך", גם התמונה וגם התגובה יימחקו. את הדוגמה הזאת ומדיניות האכיפה שמתלווה אליה הציגו לאחרונה נציגי פייסבוק בפגישה עם פעילים למען זכויות הפלסטינים, לפי מקור שמעורה בפרטי הפגישה.

פעילים למען זכויות הפלסטינים חוששים שמדיניות בדיקת ואישור תכנים שפייסבוק שוקלת לאמץ תשתיק ביקורת על ישראל באמצעות ערבוב בין אנטי-ציונות לאנטישמיות. מקור שמקורב לדיונים בתוך החברה אמר למגזין 972+ כי פייסבוק צפויה לקבל החלטה בנושא בזמן הקרוב.

מחאה במטה פייסבוק בתל אביב, בפברואר 2021 (צילום: היידי מוטולה/ אקטיבסטילס)

מחאה במטה פייסבוק בתל אביב, בפברואר 2021 (צילום: היידי מוטולה/ אקטיבסטילס)

הדיונים בפייסבוק לגבי הצעד האפשרי הם החזית האחרונה במלחמה מתגברת על הגדרתה מחדש של האנטישמיות, והיא מתרחשת בעיצומו של קמפיין שמובילות ממשלת ישראל ובעלות בריתה בחו"ל, שנועד ליצור זהות בין אנטישמיות לבין ביקורת על ישראל. לפי מקורות שמקורבים לדיונים בפייסבוק, ג'ורדנה קטלר, יועצת לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו והאחראית הנוכחית בפייסבוק על מדיניות לגבי ישראל ויהדות התפוצות, היא דמות מפתח שמעורבת בהחלטה הצפויה של החברה.

"המדיניות שפייסבוק שוקלת תהיה עוד כלי להשתקת הפלסטינים ובעלי בריתם, שמנסים לספר לעולם על ההשפעה שיש לציונות על חיי היומיום שלהם", אומרת ליז ג'קסון, עו"ד בכירה בקבוצת "פלסטין ליגל", שפועלת להגנה על חופש הביטוי והחירויות האזרחיות של פעילים למען זכויות הפלסטינים.

"כל שנה פלסטין ליגל מקבלת פניות ממאות אנשים בארה"ב – פלסטינים ובעלי בריתם – שנתונים לצנזורה או ענישה או שמטרידים אותם מכיוון שהם מדברים על חופש לפלסטינים", ממשיכה ג'קסון. "רובם המכריע מואשמים באנטישמיות מכיוון שמתחו ביקורת על עמדות פוליטיות של ציונים, בניסיון להגן על חיים של פלסטינים. פייסבוק חייבת להתנגד לצנזורה מהסוג הזה, לא לחזק אותה".

תכנים אנטישמיים דווקא נפוצים מאוד בפייסבוק כבר זמן רב. הכחשת שואה קיימת בשפע, וארגונים של עליונות לבנה מתארגנים באופן גלוי בפלטפורמה. באוקטובר, בעקבות חרם מפרסמים שהוטל על פייסבוק בדרישה למיגור גילויי שנאה, גזענות ואלימות, שאליו הצטרפו חברת ענק כמו יוניליבר, וריזון וקוקה קולה (אך לא מפרסמים ישראלים), פייסבוק הודיעה כי לא תאפשר הכחשת שואה בפלטפורמה. עם זאת, גוף התקשורת The Markup, שחוקר כיצד מוסדות רבי כוח משתמשים בטכנולוגיה כדי לשנות את החברה, מצא כי עדיין מתפרסמים בפייסבוק תכנים כאלה גם אחרי ההחלטה.

אף שקבוצות הפעילות למען זכויות הפלסטינים ממקדות את הביקורת שלהן בישראל ולא ביהודים כקבוצה, ארגונים פרו ישראליים הפעילו לחצים על פייסבוק לאמץ מדיניות, שתחסום תכנים פרו פלסטיניים בשם המאבק באנטישמיות.

מייל של עובד חשף את המדיניות

באוגוסט 2020, 120 ארגונים יהודיים שלחו מכתב לפייסבוק בדרישה שהחברה תשנה את שיטות המאבק באנטישמיות. באופן ספציפי, הארגונים קידמו את אימוץ הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA) כ"אבן הפינה של מדיניות פייסבוק נגד דברי שטנה" בכל הנוגע לגזענות נגד יהודים.

הארגונים מאחורי המכתב הם בין הארגונים הפרו ישראליים הבולטים ביותר בארה"ב ובעולם, ולחלקן יש קשרים לממשלת ישראל. הן כוללות את מיזם ACT.IL, אפליקציה סלולרית שפותחה על ידי קציני מודיעין ישראלים לשעבר וקודמה על ידי הממשלה ככלי "להגנת ישראל"; את הפורום המשפטי הבינלאומי, קבוצה שקיבלה מימון מממשלת ישראל כדי להיאבק בתנועת ה-BDS; ואת Hasbara Fellowships, ארגון שמכשיר סטודנטים להסברה פרו ישראלית, שהוקם על ידי הארגון היהודי-הדתי "אש התורה" לצד משרד החוץ הישראלי, וקיבל כמעט 2 מיליון דולר מהמשרד לעניינים אסטרטגיים בין 2016 ל-2019.

בנובמבר אשתקד, עובד של פייסבוק שלח מייל ליועץ חיצוני ששמו לא נמסר. המכתב פורסם באתר חדשות הטכנולוגיה The Verge. במייל כתב העובד שפייסבוק "בוחנת את השאלה כיצד לפרש התקפות על 'צִיוֹנים'", כדי לקבוע "אם המונח משמש בעצם להתקפה נגד יהודים או ישראלים".

פייסבוק מסרה ל-The Verge שהיא מאפשרת להשתמש במלה "ציוני" במסגרת דיונים פוליטיים, אך מסירה אותה כשהמלה משמשת "כמסווה להתקפה נגד יהודים או ישראלים באמצעות דה הומניזציה או בצורה אלימה", אולם מעבר לכך היא מסרה כל הודעה פומבית על המדיניות האפשרית החדשה שלה, מה שמדגיש את חוסר השקיפות של ענקית המדיה החברתית. בפייסבוק לא הגיבו לפניית מגזין 972+ לתגובה לסיפור הזה.

הצנזורה מתרחבת

פעילי זכויות הפלסטינים חוששים שבמסגרת המדיניות החדשה, מנהלי התוכן בפייסבוק יפעילו צנזורה על פלסטינים שמשתמשים במילה "ציונים" או "ציונות" כדי לתאר התנהגויות דכאניות שהם חווים תחת הכיבוש הצבאי הישראלי.

"האנשים העיקריים שייפגעו מההחלטה הזאת יהיו פלסטינים, מכיוון שהיא תמנע מהם לקחת חלק גדול בשיח הפוליטי שמתנהל בפייסבוק", אומר נדים נשיף, מנהל ומייסד שותף של 7amleh: המרכז הערבי לקידום ברשתות החברתיות. "ציונות היא תנועה אידיאולוגית-פוליטית, וכמו כל תנועה אחרת, לגיטימי למתוח עליה ביקורת".

מאז שלמדו על כוונתה של פייסבוק לשנות את מדיניות דברי השטנה שלה, פעילי זכויות הפלסטינים, בהובלת הארגון "קול יהודי לשלום", השיקו קמפיין מקוון להפעלת לחצים על פייסבוק שלא תצנזר את השימוש במילה "ציוני". דמויות בולטות, ובהן השחקן ואלאס שון, האקדמאים קורנל ווסט, ג'ודית באטלר ונועם חומסקי, וגם הפוליטיקאית הפלסטינית הבכירה לשעבר חנאן עשראווי, חתמו על עצומה שהיא חלק מהקמפיין.

עבור פעילים פרו פלסטינים, אימוץ המדיניות החדשה הזאת על ידי פייסבוק תקבע, ואולי גם תחמיר, את כללי ניהול התכנים הנוכחיים, שגרמו כבר עכשיו לדיכוי חופש הביטוי בעניינים האלה ברשת החברתית. למשל, פייסבוק כבר חוסמת שוב ושוב עמודים של עיתונאים ופעילים פלסטינים, ובשנה שעברה היא חסמה זמנית עמוד של "קול יהודי לשלום" שנקרא "נאבקים מול הציונות".

"עבור פלסטינים ובעלי בריתם, כבר קיימת צנזורה נרחבת בפייסבוק", אומרת ג'קסון מפלסטין ליגל. "אנחנו מקבלים באופן שגרתי קריאות לעזרה מאנשים שהחשבון שלהם הושעה, שעברו 'חסימת צללים' (כאשר היקף החשיפה של התכנים שלהם נפגע מבלי שהם מקבלים הודעה על כך שהם חסומים), שאינם יכולים לשתף אירועים או שמונעים מהם לקדם תכנים בתשלום. לעתים קרובות, המשתמשים האלה לא מקבלים כל הסבר, או שמאשימים אותם בהפרה של תקני הקהילה מכיוון שהיו מעורבים בדיון פוליטי על ציונות כאידיאולוגיה, או כתבו תגובות לגבי העובדות בשטח בפלסטין. השינוי המוצע במדיניות של פייסבוק בוודאי יגביר את מה שהוא כבר היום צנזורה שיטתית".

לא סתם פרנויה

ממשלת ישראל וארגונים ציוניים קידמו את הגדרת האנטישמיות של ה-IHRA מאז פרסומה ב-2016. רשימת הדוגמאות לאנטישמיות שנכללת בה לא כוללת רק דימויים אנטי-יהודיים קלאסיים, אלא גם ביקורת נגד ישראל, כמו למשל "הטענה שקיומה של מדינת ישראל הוא מפעל גזעני", והאשמת ישראל ב"מוסר כפול" – תנאי מפוקפק מאוד עבור פלסטינים, בהינתן העובדה שישראל היא המדינה העיקרית שמפירה באופן שיטתי את זכויות האדם שלהם.

קנת סטרן, המנסח הראשי של ההגדרה, הסביר שהוא כתב אותה כדי לסייע באיסוף מידע על אירועים אנטישמיים באירופה, אבל מאז מתח ביקורת על הניסיונות להשתמש בה כנשק לדיכוי חופש הביטוי.

ישראל רוצה עכשיו שפייסבוק תאמץ את הגדרת IHRA במלואה כדי לפקח על התכנים באתר. מסמך מדיניות שפירסמה ממשלת ישראל בפברואר 2021 מפרט כמטרה את אימוץ הגדרת ה-IHRA "במסגרת כללי הקהילה ברשתות החברתיות".

מחאה מחוץ למטה פייסבוק בקליפורניה, פברואר 2021 (צילום: Facebook we need to talk campaign)

מחאה מחוץ למטה פייסבוק בקליפורניה, בפברואר 2021 (צילום: Facebook we need to talk campaign)

בתגובה לשאלת מגזין 972+ לגבי מעורבותו בדיונים של פייסבוק בנושא ניהול התכנים, נמסר מהמשרד לעניינים אסטרטגיים: "אנחנו לא עומדים מאחורי הדיונים עם פייסבוק בסוגיה הזאת, בניגוד לארגונים [היהודיים] שפועלים באופן עצמאי ועושים מה שהם רואים לנכון. ככל הידוע לנו, פייסבוק לא יצרה אתנו קשר. אנחנו מקדמים תוכנית לאומית ליישום הגדרת ה-IHRA. אנחנו לא עוסקים בהגדרות הציונות, אבל אנחנו עוסקים בחלק של הגדרת ה-IHRA שקובע כי הכחשת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית הוא צורה של אנטישמיות".

מיכאל ביטון, השר לעניינים אסטרטגיים, אישר למגזין 972+ שהרשתות החברתיות, ובהן פייסבוק, מגלות "סימפתיה ופתיחות" כלפי הממשלה בסוגיה הזאת. בכנס של משרד החוץ על אנטישמיות בשנה שעברה, פיטר סטרן, מנהל קשרים עם בעלי עניין ומדיניות התכנים בפייסבוק, אמר שהגדרת ה-IHRA "מועילה לנו, מכיוון שהיא מאותתת על סוגיות חשובות שאנחנו מתמודדים עמן". הוא הוסיף: "אם מסתכלים על המדיניות שלנו ומסתכלים על הגדרת ה-IHRA, יש די הרבה חפיפה".

במכתב לפילנתרופ הישראלי-אמריקאי הימני אדם מילשטיין, ששריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שיתפה בטוויטר, היא כתבה כי ההגדרה של IHRA "היא רבת ערך", וכי בכמה מקרים, תקני הקהילה של החברה "אפילו יותר מרחיקים לכת מההגדרה של IHRA".

עם זאת, פייסבוק טרם הסכימה לאמץ את הגדרת IHRA. במקום זה, ענקית הרשת החברתית מתמקדת בשאלה אם לצנזר ספציפית את המילה "ציוני" כשהיא משמשת כדי להתייחס ליהודים או לישראלים.

"נראה שהמוקד עבר מלגרום לפייסבוק לאמץ את ה-IHRA, לכך שפייסבוק תבחן את האפשרות להגדיר את המילה 'ציוני' – כשהיא משמשת בכל הקשר ביקורתי – כזהה לאנטישמיות", אומרת לארה פרידמן, נשיאת "הקרן לשלום במזרח התיכון" [גילוי נאות: הקרן תומכת פיננסית במגזין 972+].

"ייתכן שזה מבוסס על חשש אמיתי, מכיוון שיש מקרים של אנטישמים שמשתמשים בביטויים 'יהודי' ו'ציוני' כביטויים חליפיים", ממשיכה פרידמן. "אבל כמובן שהסוגיה כאן אינה המלה, אלא ההקשר. בהינתן הלחצים שמופעלים סביב הגדרת IHRA, זה לא פרנואידי לחשוש שההתמקדות במילה 'ציוני' היא רק דלת אחורית כדי להשיג את אותה השפעה, שפייסבוק היתה משיגה אילו היתה מאמצת את ההגדרה של IHRA, במה שנוגע להשחרה ולהשתקה של ביקורת על ישראל".

הנציגה של ישראל בפייסבוק

ביקורת נוספת, הקשורה למדיניות של פייסבוק בנוגע לציונות, התמקדה במנהלת המדיניות של החברה לענייני ישראל והתפוצות, ג'ורדנה קטלר. קטלר נולדה בעיר וושינגטון והגרה לישראל ב-2007 "מתוך מטרה לתרום לפיתוחה של המדינה", לפי כתבת פרופיל עליה ב"ג'רוזלם פוסט". לפני שהצטרפה לפייסבוק ב-2016, קטלר כיהנה במשרות בכירות במשרד ראש הממשלה והיתה ראש הסגל בשגרירות ישראל בוושינגטון.

"כמובן שהעבודה שלי כאן בישראל ובקהילות יהודיות ברחבי העולם היא להסביר את מדיניות פייסבוק ודברים שפייסבוק עושה", אמרה קטלר בראיון מצולם ל"ג'רוזלם פוסט" בנובמבר. "מצד שני, בתוך החברה חלק מהעבודה שלי היא להיות נציגה של העם כאן בישראל ולתת קול לממשלה, לחששות שלהם".

בראיון אחר שנתנה ל"ג'רוזלם פוסט" בספטמבר, קטלר אמרה על תפקידה הנוכחי בפייסבוק: "אני מייצגת את ישראל בפגישות האלה. חשוב לי לוודא שלישראל ולקהילות היהודיות בתפוצות יש קול בפגישות האלה".

ב-2020, כמה ארגונים השיקו קמפיין שמותח ביקורת על גיוסה של אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, למועצת הפיקוח של פייסבוק, גוף נפרד שיצרה החברה כדי שישמש כ"בית משפט עליון" בסוגיות של ניהול תכנים. לפי מקור, שביקש לשמור על אנונימיות בשל חשש שממשלת ישראל תתנכל לו, קטלר ניסתה "להכפיש את הקבוצות שהשתתפו בקמפיין ולהגביל את הגישה שלהן לפייסבוק".

עבור פעילים למען זכויות הפלסטינים, מעמדה של קטלר בתוך פייסבוק והקשרים ההדוקים שלה עם ממשלת ישראל מייצגים את הבעייתיות הרבה במדיניות של החברה בכל הנוגע לתכנים הקשורים לישראל-פלסטין. פייסבוק ישראל סירבו לאפשר לקטלר להתראיין למגזין 972+.

"ברור שפייסבוק נותנת עדיפות לשיקולי מדיניות התכנים האלה בגלל ממשלת ישראל ותומכיה – כולל אנשים בצוות של פייסבוק עצמה", אומרת הרבנית אליסה וייס, סגנית מנהלת ב"קול יהודי לשלום". "זה מאלף מאוד שאפילו בתואר שהעניקה לג'ורדנה, פייסבוק מסגירה את יישור הקו שלה עם ישראל ומקשרת באופן מכוון בין יהודי לציוני. החלטת המדיניות הזאת היא הרחבה של מה שהוא כבר נוהג מקובל בפייסבוק – צנזורה על חופש הביטוי הפלסטיני והערמת קשיים בפני האפשרות לדרוש דין וחשבון מהממשלה הישראלית ומצה"ל על הפרת זכויות האדם של הפלסטינים ברשת שלה".

מהו דבר שטנה

הדיון על ניהול תכנים שקשורים לציונות ברשת החברתית מדגיש שאלה פילוסופית רחבה יותר, שמטרידה את פייסבוק: מהם בדיוק דברי שטנה? אף שאין קונצנזוס על מה כלול בדברי שטנה או כיצד להתמודד עמם, פייסבוק ניסתה בכמה מקרים לשרטט מתווה של הפרמטרים ולקבוע על מי צריך להגן מפני דברים כאלה.

ב-2017, למשל, פרופובליקה השיגו מסמכים שהראו כי פייסבוק התייחסו אל "גברים לבנים" כאל קטגוריה מוגנת, אבל לא אל "ילדים שחורים". לפי המסמכים, פייסבוק הגדירה דברי שטנה כדברים שמכוונים לאנשים על בסיס גזע, נטייה מינית, דת ועוד. אך במקרה של "ילדים שחורים", פייסבוק לא התייחסה לדברים שמופנים כלפי הקבוצה הזאת כ"שטנה" מכיוון ש"אנשים שחורים" היו קטגוריה מוגנת, אבל "ילדים" לא היו. בשל כך, מדיניות ניהול התכנים של פייסבוק נכנסת לפעולה רק אם שתי הקטגוריות נחשבות מוגנות, כמו במקרה של "גברים לבנים".

פעילים למען זכויות הפלסטינים אינם הקבוצה היחידה שמותחת ביקורת על ההטיה הפוליטית במדיניות ניהול התכנים של פייסבוק. במינאמר קציני צבא השתמשו בפייסבוק כדי להפיץ שיח מלא שנאה נגד המוסלמים בני הרוהינגיה, מה שהוביל למקרי רצח ואונס שפעילי זכויות אדם טוענים כי מגיעים עד כדי רצח עם. אחרי שספגה ביקורת רבה על מתן האפשרות להשתמש כך ברשת החברתית, פייסבוק הודיעה בחודש שעבר כי חסמה חשבונות של ארגונים צבאיים ממינאמר.

גם הודו עמדה במרכזה של ביקורת על אנשי ניהול התכנים של פייסבוק. באוגוסט 2020, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי אנקי דאס, מנהלת בכירה לענייני מדיניות ציבורית בהודו בזמנו, מנעה ממנהלי תכנים אחרים בפייסבוק לחסום את חשבונו של ט. רג'ה סינג, פוליטיקאי הודי שהשתמש בפייסבוק כדי להפיץ רטוריקה אנטי מוסלמית. דאס עצמה כתבה פוסטים שתומכים בראש הממשלה הלאומני הקיצוני נרנדרה מודי, שנמתחה עליו ביקורת כי הסלים את המצב בקשמיר וחיזק כוחות אנטי-מוסלמיים במדינה.

המהלך של פייסבוק לקראת קביעה כי שימוש במילה "ציוני" ייתכן שהוא דבר שטנה מעורר חששות כבדים לגבי ההשפעה הרחבה יותר שלו – לא רק בקביעה מה יכולים פלסטינים ובעלי בריתם לומר ברשת החברתית עצמה, אלא גם בקביעת תקדים לגבי האופן שבו רשת חברתית יכולה לעצב את מה שמקובל או לא מקובל לומר על סוגיה פוליטית שנויה במחלוקת.

"הדיון סביב המושג 'ציוני' מדגים מדוע החלטות לגבי מה שנכלל במסגרת של דבר שטנה הן כל כך קשות", אומרת ג'יליאן סי. יורק, מנהלת חופש הביטוי הבינלאומי בקרן החזית האלקטרונית, קבוצת חירויות אזרחיות דיגיטליות מובילה.

"זה מושג שיש לו משמעות שונה בעיני כל מי שאומר אותו", היא ממשיכה. "מי שמשתמשים בו כדי לתאר את עצמם רואים בו חלק מהזהות הבסיסית שלהם, ואילו פלסטינים – שנמצאים בצד שסובל מהכיבוש הציוני – מרגישים אחרת בצדק… ואחרים, שנמצאים מחוץ לסכסוך, עשויים להשתמש בו כדי לתאר זהות פוליטית או באופנים אנטישמיים. בסופו של דבר, הוא מדגים את הסובייקטיביות של הביטוי, ומדוע צנזורה צריכה להיות, אם בכלל, רק המוצא האחרון".

אלכס קיין הוא עיתונאי הפועל בניו יורק, שכתבותיו בענייני ישראל/פלסטין, זכויות אזרח ומדיניות החוץ האמריקאית התפרסמו ב-Vice News, The intercept, The Nation, In These Times ומקומות אחרים. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. תרגום: יונית מוזס

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

רמדאן 2021: הערבים נוהרים לחנויות, אבל קונים פחות

האווירה בחודש הרמדאן הנוכחי טובה יותר מאשר בשנה שעברה, שבו היה סגר כמעט מוחלט. אבל מצבה של החברה הערבית הורע משמעותית, ומשפחות רבות מוצאות את עצמן קרועות בין רצון למלא את השולחן לבין חשש מפני המשך השקיעה הכלכלית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf