newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האלימות בלוד: גרסת הצעירים הפלסטינים

הסיפור שמספרים הצעירים הפלסטינים בלוד הפוך למה שמספרים בתקשורת. המשטרה תוקפת ומשפילה אותם, העירייה נגדם, ואנשי הגרעין התורני מסתובבים עם נשק ומאיימים עליהם. על הציבור היהודי הם ויתרו: "הם יודעים ולא רוצים להבין"

מאת:

בצל המצב בעזה ובירושלים, המחאות העממית בלוד וביישובים פלסטיניים נוספים בתוך ישראל נדחקו לשולי החדשות – עד אתמול (שלישי), כשהעימותים בלוד והפגיעה ברכוש הגיעו לשיא.

הערב נמשכו העימותים בלוד. כ-200 מתנחלים מחוץ לעיר הגיעו למקום, והסתובבו ברחובות למרות העוצר שהוטל על העיר מהשעה שמונה בערב, כשהם חמושים בבקבוקי מולוטוב, מקלות ונשק. המתנחלים הסתובבו בלוד במשך כשעה ללא הפרעה, ותקפו את מסגד דהמש.

אך גם מאז שהנושא תפס את מרכז סדר היום, מעטים טרחו לדבר עם אותם צעירים פלסטינים שהובילו את המחאות בלוד. רובם, חייבים לומר, גם לא רוצים לדבר, ובטח שלא להצטלם או להתראיין בשמם.

לוד, ב-12 במאי 2021 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)

כשאנשים תוהים מדוע ה"דו קיום" התפוצץ פתאום, כדאי להקשיב לצעירים הלודאים ולתסכול שלהם. לוד, ב-12 במאי 2021 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)

היום (רביעי) שוחחתי עם שלושה צעירים לודאים בשנות ה-20 לחייהם, שהיו מעורבים בהפגנות האחרונות בעיר. פגשתי אותם מחוץ למסגד המרכזי בעיר, קרוב לשוק העירוני ולמכינה הקדם צבאית שעמדו במרכז האירועים האלימים.

כשאנשים תוהים מדוע ה"דו קיום" התפוצץ פתאום, כדאי להקשיב להם ולתסכול שלהם – לא רק לגבי מה שקורה בירושלים ובאל אקצא, אלא מהחיים שלהם תחת גזענות, אלימות משטרתית ואפליה, בזמן שמתנחלים משתלטים על להם על העיר.

"מי הם שיזרקו גז על מתפללים? אל אקצא זה קו אדום", אומר י', בן 21, שהסכים לדבר בעילום שם. הצעירים בלוד לא ממהרים לדבר עם התקשורת, וגם לא מרגישים שיש מי שרוצה להקשיב להם. הם מוחים על הצגת המתנחלים בעיר כקורבן.

תושבים בלוד מעידים שהעימותים שלשום, ביום שני בערב, החלו לאחר שמפגינים פלסטינים תלו דגל פלסטין ברחבת השוק. לדברי תושבים, המשטרה החלה לתקוף את המפגינים ברימוני הלם, אף שהם – לטענתם – לא השליכו אבנים.

הדגל הזה, דרך אגב, נשאר תלוי עד למחרת בבוקר, כלומר אתמול, ואז עובדי העירייה הורידו אותו. לדברי הצעירים מלוד, סיפור הדגל היה הטריגר לשרשרת האירועים הקשה. בדיוק כמו בשער שכם, החלטה מקומית הפכה לסיפור ארצי ובינלאומי.

ק', גם הוא בן 21, מוסיף: "יצאנו עכשיו (למחות; א"ז) על אל אקצא ועל אלימות המשטרה, ועל הדתיים שרצחו את הערבי (מוסא חסונה, שנורה למוות בשני בערב על ידי שלושה יהודים בזמן המחאה בעיר; א"ז). למה רצחו אותו? אנחנו עם אבנים, והם יורים עלינו? לא המשטרה רצחה אותו, אלא הדתיים. תראה לי ערבי הולך בכביש עם נשק. כל הדתיים פה הולכים עם נשק".

"עשו את הבן אדם שרצח אותו גיבור אצל היהודים", ממשיך י'. "יש לו שני ילדים. אם אנחנו הורגים בן אדם, אנחנו נחשבים מחבלים בעין שלהם. הבנת את הקטע?"

הצעירים שדיברתי אתם מבדילים בין תושבים יהודים ותיקים לבין "מתנחלים", שבאו לדבריהם להשתלט על העיר.

ק' מספר על החיכוך היומי עם ה"מתנחלים". "כשאני הולך עם אמא שלי, ודתי עושה לי ככה (מסמן אצבע משולשת; א"ז), אני לא אשתוק", הוא אומר. לטענתו, המהומה בהלוויה של חסונה, שנערכה אתמול (שלישי) בצהריים, החלה לאחר התגרות מצד אנשי המכינה הדתית הקדם צבאית בעיר. "דתי עושה ככה לבן אדם שנפטר?" הוא שואל. לדבריו, רק לאחר ההתגרות החלה זריקת אבנים לעבר המכינה.

ק' ממשיך להסביר את הרקע לאירועים: "נמאס לאנשים מהגזענות של ראש העיר. אין לאנשים איפה לגור, אז בונים בתים. למה הורסים להם? על מה? הם רוצים שזו תהיה מדינה רק של יהודים. בחיים לא. יש לנו זכויות. בלוד בדיוק כמוהם".

בעוד התקשורת התמקדה באלימות כלפי התושבים היהודים, הצעירים הפלסטינים בלוד מדגישים את האלימות כלפיהם: שריפת מכוניות, זריקת אבנים ואת ניסיון הצתת המסגד על ידי יהודים.

הם מדברים גם על אלימות המשטרה, ומציגים פציעות מכדורי ספוג ואת רימוני ההלם בפתח המסגד. "תראה וידאו של המתנחלים זורקים אבנים, והמשטרה לא עשתה כלום", אומר י' ומציג סרטון בטלפון הנייד. "אבל אם אנחנו היינו זורקים אבנים, באים עלינו עם גז מדמיע".

ק' מוסיף: "אתמול ילדים נחנקו בגז מדמיע, אבל בחדשות מדברים רק על מה שהערבים עשו, גם את הדוכנים פה (בשוק) שרפו יהודים".

"את האמת? יצאנו על מה שקרה בהלוויה", אומר י'. "בנות ערביות נוסעות ברכב וזורקים עליהן אבנים, זה קו אדום. זה לא ייגמר".

כוח משטרה עובר מולנו ברחבה מול המסגד המרכזי, היכן שהוצתו מכוניות של תושבים ערבים, וי' מוסיף: "אם הבילוש רואים אותנו יושבים ברכב, כמו עכשיו, ישר חיפוש. על מה? מורידים לך את הבגדים באמצע הרחוב, משפילים אותך".

לדברי י', השינוי לרעה התחיל לפני חמש שנים, כשיאיר רביבו נכנס לתפקיד ראש העיר. "לפני זה לא היתה גזענות כזו", הוא אומר. "אנחנו והאתיופים אותו דבר, גם הרוסים, כולנו אחים, אבל לא המתנחלים". ק' מחזק את דבריו. "אף פעם לא היתה בעיה עם היהודים, אבל הם (המתנחלים; א"ז) גזענים, הם באים אלינו, זורקים אבנים".

חברם ד', גם הוא בשנות העשרים לחייו, מצטרף לשיחה. "הם באים וקונים פה בתים במיליונים. מאיפה הכסף? כל השכונה שלנו דתיים. אין בעיה שנחיה ביחד, אבל לא גזענות. אנחנו משלמים לעמידר כל חודש 2,000 או 3,000 שקל, וחשמל ומים, והיהודים באים ככה ומסדרים להם את הבית.

"עכשיו, כשקרה כל הבלגן, הם יוצאים ויושבים בבית אחר. להם יש בתים, לנו אין כלום. אין לנו גב. אבל כל הערבים יד אחת, הכל אנחנו יכולים לעשות, לא כמוהם שיושבים מאחורי המשטרה. כשערבים נפצעו במסגד, אף אמבולנס לא הגיע, כלום. אתמול התפללנו וזרקו עלינו גז. זה כבוד? כל הגב שלי אדום (מכדור ספוג; א"ז). אין למשטרה כבוד, לא להם ולא למדינה. הם כבר לא מפחידים אותנו".

"לצעירים נמאס מהגזענות, מהיחס של השוטרים", ממשיך ק'. "להגיד לך משהו? גם הערבים חיים פה, זו לא הארץ של היהודים לבד. תחזור ל-1948, זה היה פלסטיני, ואל אקצא היה פלסטיני. הם לא יכולים להגיד משהו אחר. באתם בכוח ולקחתם את המדינה, אין בעיה. אבל אתם לא יכולים להוציא אותנו מהעיר. זאת העיר שלנו גם. אתה לא יכולים להנמיך את הרמקולים של המסגד".

ק' מכחיש את הטענות שנפוצו בתקשורת הישראלית כאילו ארגוני פשע היו מעורבים במהומות. לגבי הטענות שמדובר בגל מחאה חדש ושונה, ק' אומר: "אנחנו רוצים בעזרת השם שיהיה רגוע ובסדר, אבל אצלם יש משחק חדש. הם רוצים לעשות דברים שייזינו אותנו, שנצא מפה".

י' מוסיף: "אנחנו לא מפחדים. אם הם (המשטרה; א"ז) גברים, שיבואו בלי נשק. אבל האמת שאנחנו לא רוצים זה יהיה ככה". ק' מציין שאף אחד מהם לא יוצא לרחובות עם נשק. "אמרו שהדתיים יוצאים עם נשק, עם סכינים, אבל אף אחד מאתנו לא יצא עם סכין".

"יש לי גז מדמיע, אני מגן על עצמי", מוסיף י'. "אגיד לך את האמת, אם הם (המתנחלים; א"ז) פה בתוך לוד, לא יהיה שלום בחיים. הם בנו גזענות ולא יקרה שלום. זה נגמר. זה יימשך הרבה זמן. זה לא רק לוד, מכל הארץ באים".

שאלתי את הצעירים לגבי המסר שלהם לציבור יהודי שיושב בבית ורואה בכלי התקשורת את העימותים שלהם עם המשטרה ואת שריפת כלי רכב של יהודים ובתי כנסת. "הם יודעים, ולא רוצים להבין", אומר י'. וק' מוסיף: "האמת שלא נשאר לי מסר בשבילם. מה שאנחנו עושים, הם רואים לבד".

לוד, 12 במאי 2021 (צילום: אורן זיו)

מתנחלים בלוד, 12 במאי 2021 (צילום: אורן זיו)

לוד, 12 במאי 2021 (צילום: אורן זיו)

לוד, 12 במאי 2021 (צילום: אורן זיו)

לוד, מכוניות שנשרפו על ידי יהודים, 12 במאי 2021 (צילום: אורן זיו)

לוד, 12 במאי 2021 (צילום: אורן זיו)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חייבים להבחין בין ויתורים שאינם בלב הערכי לאלו שמהווים התקפה על עיקר העיקרים. תמר זנדברג ונפתלי בנט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

חייבים להבחין בין ויתורים שאינם בלב הערכי לאלו שמהווים התקפה על עיקר העיקרים. תמר זנדברג ונפתלי בנט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

חוק האזרחות: הצפרדע שעלולה לחנוק את השמאל הציוני

כניסתן של מפלגות שמאל לממשלה החדשה מחייבת ויתורים ופשרות, אבל תמיכה בחוק האזרחות תבהיר שאין לשמאל הזה קווים אדומים והכל נתון לסחר-מכר פוליטי. את החוק הזה אי אפשר לתקן או למתן. הוא רקוב מוסרית מהשורש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf