newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האזרחים הפלסטינים נדרשים להשתתף במשחק פוליטי שבו ידוע שיפסידו

השיח הציבורי בישראל מקבע את אזרחותם של הפלסטינים כבעלת ממד תועלתני בלבד, וכל סטייה מהמסגור הזה מובילה לאיומים על עצם קיומה של אותה אזרחות. אך אזרחות תועלתנית שבנויה על פחד היא סכנה קיומית – לפלסטינים עצמם ולדמוקרטיה בכלל

מאת:
ח"כ בצלאל סמוטריץ' וח"כ מנסור עבאס במליאת הכנסת, ב-27 באוקטובר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

אזרחות תלושה, מאוימת ומפוחדת בצורה כרונית. ח"כ בצלאל סמוטריץ' וח"כ מנסור עבאס במליאת הכנסת, ב-27 באוקטובר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

השיח הציבורי בישראל, בפוליטיקה כמו גם בתקשורת, מקבע את אזרחותם של הפלסטינים אזרחי המדינה בממדיה התועלתניים בלבד, תוך הפצת מסך עשן של איומים, סמויים וגלויים, על עצם קיומה של אזרחותם. מסגור זה של האזרחות הוא סכנה ממשית, לא רק לדמוקרטיה במובנה המהותי, אלא סכנה קיומית לפלסטינים עצמם.

כמעט כל דיון ציבורי במעמדם של הפלסטינים מוסלל לשתי סוגיות: האחת היא התועלת הישירה לאזרח הערבי מאזרחותו בעיקר בשני ממדים: הדיווידנד הכלכלי האישי, והפחד מדגם "היעדר האזרחות" של הפלסטינים בשטחים הכבושים. הסוגיה השנייה היא התרומה שיכולה לצמוח מהתנהגותם הפוליטית של נציגיהם הפוליטיים לחיזוקה של קואליציה כזו או אחרת.

כך התקבעה תבנית קונספטואלית של האזרחות הזאת, התפורה למידותיה ולתכליותיה של המדינה היהודית. כל טענה שסותרת את שתי הסוגיות האלה נהדפת בכוח ובאיומים על עצם אזרחותם. תבנית זו קיימת מאז קום המדינה, אך בתקופה האחרונה קיבהת תפנית עוצמתית ומסוכנת לאור שתי התפתחויות: חקיקת חוק הלאום, וכניסת מפלגת רע"מ לקואליציה.

מתברר שלחוק הלאום אין משמעות דקלרטיבית בלבד; הוא יצר הכרעה תודעתית במעמדם של הערבים בתוך הציבור היהודי. הוא מקבע זן מיוחד של אזרחות – תלושה, מאוימת ומפוחדת בצורה כרונית.

תלושה כי היא עומדת בין אזרחותם המלאה של היהודים לבין היעדר האזרחות של הפלסטינים בשטחים הכבושים; מפוחדת ומאוימת, כי השיח הפוליטי היהודי רווי מסרים, סמויים וגלויים, שאת אזרחותם התלושה אפשר לבטל אם יהיה ניסיון לסטות מהתבנית שקבע חוק הלאום בתודעה הקולקטיבית. שימוש מניפולטיבי בפחדים כמוסים של האזרחים הפלסטינים, ששורשיו טריים מהנכבה, הוא עמוד תווך בפוליטיקה עכשיו.

נוצר מצב בלתי אפשרי, שככל שהפלסטינים מנסים לצאת מהתיחום הזה ולאתגרו, לקראת בניית אזרחות של משמעות, מלאה ככל האפשר –חלומה של כל דמוקרטיה שיש בתוכה קבוצות קוטביות – הם נהדפים בכוח, ומאוימים.

תפיסה של אזרחות של משמעות מאפשרת לקבוצת המיעוט השתתפות בקביעת הטוב המשותף, וגם בעיצובה של המידה הטובה האזרחית (civic virtue). לעומתה, תפיסה של אזרחות תועלתנית חוסמת גישה להשתתפות בשני ממדים אלה, המעצבים את האזרחות במובנה העמוק.

התמכרות של קבוצת מיעוט לממד תועלתני בלבד פוגעת בלכידותה של הקבוצה עצמה, שכן התפיסה התועלתנית תיספג כדרך חיים גם בתוך הקבוצה עצמה. כמו כן, היא מנציחה פערים בינה לבין קבוצת הרוב, ונותנת לרוב לגיטימציה לאורך זמן.

אזרחות הבנויה על פחד, ואיום מביטולה תוך השרשת ממדים תועלתניים בלבד – שמשמעותה ויתור על השתתפות בקביעת הטוב המשותף וקביעתה של המידה הטובה האזרחית – היא איום על הדמוקרטיה במובנה המהותי. היא גם מתכון להעמקת השסעים בין יהודים לערבים במדינה, לכדי התנגשות אלימה בנוסח מועצם יותר מאירועי מאי בשנה שעברה. גם לפחד יש גבולות, וההיסטוריה מלמדת שהוא יכול באחת להתהפך לתעוזה מתפרצת.

רע"מ בקואליציה רק מחזקת את קירות הבטון

כניסת מפלגת רע"מ לקואליציה מוסברת על ידי הפוליטיקה ההגמונית בשלושה הסברים, המחזקים את הבעיות שהצגתי. מצד אחד, מוסבר שהערבים סוף סוף הבינו את יכולתם להשתמש באזרחותם בתוך הפוליטיקה התועלתנית היהודית, וקיבלו והפנימו את מיקומם זה בפוליטיקה. ראש הממשלה, נפתלי בנט, לא מחמיץ הזדמנות לשבח את ההכרה של רע"מ בישראל כמדינה יהודית.

הסבר נוסף טוען שהמהלך הפוליטי של רע"ם אינו מוכיח "נאמנות" למדינה, דווקא בגלל ממדי התועלתנות שלו. ושלישי מסביר שזהו ניסיון מתוחכם, עוקף התנגדויות, דווקא לקראת אזרחות של משמעות, ולכן ההתנגדות העזה והלא מתפשרת. נראה כי אף אחד, לא מימין ולא משמאל, אינו מעוניין באזרחות של משמעות. וכך יוצא, שלא ככוונת ראשי מפלגת רע"מ, שכניסתם לקואליציה מחזקת את קירות הבטון שנבנו סביב לאזרחותם של הערבים.

למציאות פוליטית זו יש השלכות קרדינליות על התנהגותם הפוליטית של נבחרי הציבור הפלסטיני, והיא מתאפיינת במצב של מצור – לא רק פוליטי אלא גם נפשי. גם אם התחושה הכללית היא שהפלסטינים יסתפקו באזרחות תועלתנית, צורכי העתיד מסמנים דווקא את האזרחות של משמעות כדבר מהותי, ואף קיומי. זה טבעו של האדם, שממדי המשמעות יותר חשובים מבחינתו, והפלסטיני אינו חריג.

בפוליטיקה הישראלית אין אופק כזה. יש כללי משחק, שקובעים את התוצאה הסופית מבחינת השחקנים הפלסטינים. הם נדרשים לשחק משחק, שכל תוצאה בו היא הפסד מבחינתם. השאלה היא רק שאלה של מזעור הפסדים.

הפוליטיקה הערבית נדונה לחיות במתח בין הצורך בממדי התועלתנות לצורך בממדי המשמעות, הכל בהתאם לאתגרי התקופה הנתונה. פוליטיקה הבנויה על המתח הזה היא קשה, מעייפת, ולרוב מחזיקה הרבה סתירות. אך תקופת ההקצנה הזו בציבור היהודי, מחייבת התעקשות גדולה יותר על ממדי המשמעות.

עו"ד רדא ג'אבר הוא מנהל מרכז אמאן – המרכז הערבי לחברה בטוחה

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פגיעה בכבוד המת. הפטריארך הלטיני של ירושלים, פיירבטיסטה פיצבאלה, במסיבת עיתונאים בבית החולים הצרפתי בירושלים (צילום: אורן זיו)

פגיעה בכבוד המת. הפטריארך הלטיני של ירושלים, פיירבטיסטה פיצבאלה, במסיבת עיתונאים בבית החולים הצרפתי בירושלים (צילום: אורן זיו)

הכנסיות הנוצריות: "אלימות המשטרה בהלווית אבו עאקלה - פגיעה בחופש הדת"

"לא היתה שום הצדקה לפיזור האבלים במכות ובאלות", אמרו ראשי הכנסיות הקתוליות במסיבת עיתונאים בירושלים. מנהל ביה"ח הצרפתי סיפר שהמשטרה הודיעה שאם יונפו דגלים, היא תפזר את הלוויה בכוח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf