newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דחיקת הפלסטינים משטח סי: הזכות לקורת גג הפכה לקלף פוליטי

המדיניות של דחיקת פלסטינים משטח סי וחסימת הפיתוח עבורם פוגעת בזכות הבסיסית לדיור. הפלסטינים לא ייעלמו אם יצופפו אותם במובלעות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: הרב אריק אשרמן

לאחרונה מצטברות עדויות על מניעה שיטתית של פיתוח פלסטיני בשטח C של הגדה ואף על מגמות של דחיקת פלסטינים ממנו. עם המשבר במשא ומתן והקמת ממשלת האחדות הפלסטינית צפות שוב גם תוכניות "פוליטיות" לנתק את שטח C מהמובלעות שבשליטת הרשות הפלסטינית ואפילו לספח אותו או חלקים ממנו לישראל. אבל ישראל בעצם כבר מספחת דה-פאקטו את מרבית השטח של הגדה, מבלי לתת זכויות אזרחיות למי שחיים בו או תלויים בו. שטח C הוא השטח הרציף והיותר פנוי וזמין לפיתוח פלסטיני –לבנייה, לתעשייה ולחקלאות. ככזה הוא קריטי לכלל הפלסטינים תושבי הגדה, לא רק לתושביו.

לרוב נטען כי החלטות לגבי עתיד שטח C נוגעות לשדה הפוליטי – כאלו שצריכות להיות מוכרעות בכנסת, בממשלה או במשא ומתן מדיני. אבל עבור פלסטינים רבים מדובר בסוגיה של זכויות בסיסיות שאין לגיטימיות ליטול אותן גם מתוקף החלטה פוליטית. אם הרוב יכול להחליט גם על שלילת זכויות בסיסיות של מיעוט (ועוד כזה שלא מיוצג), הדמוקרטיה יכולה להיעשות דומה מאוד לדיקטטורה.

שטח C מפוצל ל-165 מובלעות צפופות ומקוטעות (מפה מתוך: התחום האסור הוצאת עמותת "במקום", יוני 2008).

שטח C מפוצל ל-165 מובלעות צפופות ומקוטעות (מפה מתוך: התחום האסור הוצאת עמותת "במקום", יוני 2008).

מדיניות שמנסה לצמצם את הפיתוח במרחב של קבוצה אחת – הפלסטינים – אינה נמצאת בתוך גבולות הפוליטיקה הדמוקרטית והלגיטימית. והעתיד אכן מסתמן כשחור: כלל השטח שמיועד לפיתוח פלסטיני יגיע במקרה הטוב ל-1%מתוך שטח C, המהווה 60% מכלל הגדה. כלומר רוב שטח הגדה – כ-59% ממנה – מנועים מפיתוח עבור הפלסטינים, המהווים את רוב תושבי הגדה.

החלק הנותר מהגדה, זה של שטחי A ו-B, מפוצל ל-165 מובלעות צפופות ומקוטעות בניהול פלסטיני, חלקן קטנטנות. הגבולות של השטחים הללו, שנקבעו כחלוקה זמנית, משוללי היגיון תכנוני: לפעמים חלקים מכפר שנמצא באזור B, או שטחי פיתוח עתידי שלו או אדמותיו החקלאיות (מקור הפרנסה של תושביו) נמצאים בשטח C וניצבים תחת מגבלות בנייה קשות. לכן הפיתוח והחקלאות נתקעים והצפיפות ולעיתים גם העוני במובלעות הפלסטיניות הולכים וגדלים.לפי דוח של הבנק העולמי, לאחר הקמתה של העיר רוואבי עתודות הפיתוח במובלעות הפלסטיניות (שטחי A ו-B) כמעט נגמרו, ובשטח הזמין לפיתוח, שטח C, אסורה כמעט כל בנייה פלסטינית חדשה. על פי הבנק העולמי מצב זה מביא למשבר קשה במחירי הדיור, בפיתוח ובכלכלה הפלסטיניים, ודוחק את מרבית הפלסטינים למצוקה הולכת וגוברת.

בטווח של עשור מהיום, נוכל לצפות שהצפיפות והעוני במובלעות יביאו פלסטינים לנסות לצאת מהן. ואז מה? ישראל תגדר 165 אזורים נפרדים, בגדר ארוכה בהרבה מגדר ההפרדה, בעלות אסטרונומית לישראלים ותוך כדי שלילת חירותם הבסיסית של הפלסטינים וזכותם לפיתוח, ובלי שיהיו שותפים בקבלת ההחלטות? לאן זה יוביל אותנו?

בניגוד לטענה כאילו קמפיינים למען זכויות אדם הם פוליטיים במובן הצר, הפוליטיקה היא זו שזולגת לתחום הזכויות הבסיסיות ורומסת אותן. ניקח את ההחלטה להקפיא את מעט תוכניות המיתאר עבור כפרים פלסטינים בשטח C, שהיו בהליכי אישור. זו החלטה נגד כפרים בשטח שבשליטה ישראלית, שבאה כעונש לרשות הפלסטינית על פנייתה לאו"ם. גם ככה למרבית הכפרים הפלסטינים בשטח C אין תוכנית מיתאר, כלומר כל בנייה שם אינה חוקית וצפויה להריסה. עם הקפאת הליכי האישור לתוכניות הללו הופשרו גם צווי הריסה ומספר פחונים של אוכלוסיית רועים ענייה מרודה נהרסו בחרבת א טווייל והם נשארו ללא קורת גג. זה עניין פוליטי לגיטימי? בעצם הפכנו זכות בסיסית שאמורה להיות מעל הפוליטיקה לקלף פוליטי.

הריסות בתים בשטח C (צילום: אקטיבסטילס)

הריסות בתים בשטח C (צילום: אקטיבסטילס)

אם כן לא מדובר פה בשאלות פוליטיות "קלאסיות" כמו זכותנו להתיישב בגדה אלא בזכות של פלסטינים לבנות ולהתפתח (דבר שבשטח C נמנע גם על אדמות בחזקה פלסטינית). ללא קשר לשאלת הריבונות העתידית וגבולותיה, צריך לשמור כאן ועכשיו על הזכות לקורת גג ופיתוח. הפלסטינים לא ייעלמו אם יצופפו אותם במובלעות, הם רק ייתקעו מבחינת יכולת פיתוח ומצבם יילך ויתדרדר. לכן זו סוגיה של הפרת זכויות אדם בהיבטים בסיסיים, שאמורה להיות מעבר לכל ויכוח הגון.

כמו מערכת התכנון הצבאית שאחראית על שטח C, כלל התוכניות לגבי שטח זה נעשות ללא כל שיתוף של הפלסטינים, ועוד מתעקשים שזה נעשה לטובתם. על מערכות מסוג זה אמר הרש"ר הירש, מאבות האורתודוקסיה המודרנית, שכאשר החזקים לוקחים על עצמם את ה"עול" לעשות צדק לאלו שאין להם קול ולא יושבים בשולחן הדיונים, זה "גובל בפשע", אפילו עם כוונותיהם טובות.

הרב אריק אשרמן הוא נשיא רבנים למען זכויות האדם שהם בין העותרים לבג"צ להשיב סמכויות תכנון לפלסטינים בכפריהם בשטח C. הוא מתגורר בירושלים ומשתתף במשך שנים בפעילויות לא אלימות בשטחים הכבושים.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
לפי ההערכות, 70 אחוז ממבקשי המקלט פוטרו או הוצאו לחל"ת. מבקש מקלט בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו)

לפי ההערכות, 70 אחוז ממבקשי המקלט פוטרו או הוצאו לחל"ת. מבקש מקלט בדרום תל אביב (צילום: אורן זיו)

"צריך לסייע להם". פסיקה של רב לטובת מבקשי המקלט

הרב גולן אלוף, שהיה ממקורביו של הרב יוסף, נשאל האם ראוי לשחרר את כספי הפיקדון של מבקשי המקלט על רקע משבר הקורונה.  "אסור לאפשר מצב נורא כזה מבני אדם", הוא ענה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf