דחיית אישור התקציב ל-2020 תוביל לאסון חברתי

רבים עדיין לא מבינים את הזוועה שמתבשלת פה. למדינת ישראל אין תקציב ל-2020. אם לא יאושר תקציב עד 25 באוגוסט, כפי שמסתמן, אז השנה כבר לא יאושר תקציב בכלל.

מה הבעיה עם זה? במצב כזה, התקציב של 2020 הוא צילום של תקציב 2019, כשתקציב 2019 בעצמו אושר ב-2018 והוא כמעט זהה לתקציב של 2018. כלומר מדובר בראש בתקציב שבמקרה הטוב התאים לישראל של לפני שנתיים, כמובן בגרסת מדינת הרווחה המקוצצת של ממשלות ישראל במאה ה-21.

בשנה רגילה זה רע, אבל לא אסון מוחלט. יש אמנם שחיקה בתקציב עקב הגידול באוכלוסייה, אבל עם הרזרבות שיש בתקציב ומשחקים של העברת כספים ממגירה למגירה, אפשר לסחוב איכשהו. אבל השנה, בגלל משבר הקורונה, היו אי אלו הוצאות חריגות, למשל על דמי אבטלה.

הפגנה נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה בתל אביב, ב-18 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

בהיעדר תקציב, יהיה צורך לקצץ בתקציבי המשרדים כדי לממן את ההוצאות האלה בלי לחרוג מצילום תקציב 2019. ומימוש של הסכמים כמו זה שנחתם עם העובדות הסוציאליות בעקבות השביתה שלהן מוטל בספק, ואם ייצא אל הפועל הוא יצטרך לבוא על חשבון תקציבים אחרים.

בשלב הראשון, ההערכה היא שיקוצץ כל תקציב "קניית השירותים", כלומר כל מה שהמדינה אינה מבצעת ישירות באמצעות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, אלא באמצעות קבלני משנה. והדבר הזה כולל שירותים רבים מאוד שהמדינה לא מספקת ישירות, בעיקר במשרדי החינוך, הבריאות והרווחה.

ואכן, משרד החינוך כבר הודיע על קיצוץ של כל התוכניות שמבוצעות באופן קבלני, כולל תוכניות שאי ביצוען מהווה הפרה של חוק חינוך חובה. בין השאר, תקוצץ תוכנית היל"ה, שמעסיקה 1,400 מורות המאוגדות בכוח לעובדים ושתקציבה השנתי הוא כ-150 מיליון שקל. מפעילת התוכנית, החברה למתנ"סים, קיבלה הודעה שלפיה פשוט אין תקציב להפעלת התוכנית בשנה הבאה.

המשמעות של הקיצוץ הזה היא ש-8,000 נערים ונערות בבתי כלא לנוער, מוסדות חסות הנוער או מרכזי השכלה למי שלא הצליחו להישאר במסגרות החינוך הרגילות עקב קשיים שונים, פשוט יישארו ללא לימודים.

משרדי הבריאות והרווחה יצטרכו גם הם להוציא הודעות דומות לאלה של משרד החינוך אם לא ייקבע תקציב בהקדם. עשרות אלפי עובדים יפוטרו, ותושבי ישראל יפסידו כשליש מהשירותים שקיבלו עד כה.

ואם זה לא יספיק, וככל הנראה זה לא יספיק, סביר שיבוטלו גם כל ההקלות בקבלת דמי אבטלה, תוכניות הסיוע לעסקים קטנים ועוד. בקיצור, הכל יירד, ויירד על חשבוננו. ולא מדובר כאן בסכומים סמליים, אלא בעשרות מיליארדי שקלים.

אם אכן היושבים בממשלה ובכנסת כיום מוכנים להניח לכל זה לקרות, זה אומר שהם אויבי הציבור. פשוט כך. זה גם אומר שהמצוקה שרבים חווים עכשיו תיראה כמו טיול באחו לעומת מה שצפוי לקרות. הציבור חייב להיכנס בכל כוחו בכל מי שנושא באחריות לקטסטרופה הצפויה הזאת.

עמי וטורי הוא מזכיר ארגוני כוח לעובדים-ארגון עובדים דמוקרטי וממקימי כוח לעובדים