הימין מקדם חוק להכשרת התנחלות בלב גן לאומי
התיקון לחוק אמור לאפשר בנייה לכל מי שגר בתחומי הגן הלאומי בסילואן/עיר דוד, אבל יוזמיו לא מסתירים את כוונתו: אין פה דיון על גנים לאומיים אלא על הזכות על ארץ ישראל
בפתח הדברים אני מבקש להודות לחברת הכנסת שולי מועלם (הבית היהודי) שהסבירה מעל במת הכנסת בצורה בהירה ועניינית את מהות התיקון לחוק גנים לאומיים, שהגישה יחד עם חברי הכנסת נורית קורן (ליכוד), רועי פולקמן (כולנו) ואורי מקלב (יהדות התורה). וכך היא אמרה: "אין פה דיון לא על גנים לאומיים ולא על הסדרה של המצב הקיים, יש פה שאלה של אידיאולוגיה, אין שאלה למי שייכת ארץ ישראל, וגם החוק הזה, בסיס הדיון הזה, הוא תפיסת עולם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל".
רגע לפני שהכנסת ה-20 מתפזרת, עמותת אלע"ד רשמה עוד הצלחה. התיקון לחוק גנים לאומיים, שיאפשר בנייה למגורים בסילואן/עיר דוד עבר בוועדת הפנים ביום חמישי בערב. נראה שבשבוע הבא, בעוד כולם כבר יהיו עסוקים בפריימריס ובבחירות לכנסת ה-21, החוק עתיד לעבור בקריאה שנייה ושלישית.
כיום, שטחים המוכרזים גנים לאומיים או שמורות טבע נמצאים באחריות רשות שמורות הטבע (רט"ג) והבנייה בהם היא כמעט תמיד ביוזמת רט"ג ולצרכיה. תושבים החיים בשטח גן לאומי או שמורת טבע מנועים מלבנות, למעט במקרים מאוד חריגים.
שכונת סילוואן על רקע מסגד אל-אקצא. הגן הלאומי היחיד בארץ שחיים בו אנשים (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)
בחוק המקורי יש הגיון רב. ההכרזה על גן לאומי או שמורת טבע נועדה לשמור על ערכי הנוף וההיסטוריה ולהגן מפני בנייה ופיתוח. החוק גם מניח, ובצדק, שבגן לאומי לא חיים אנשים. ואכן, בישראל אין גנים לאומיים שבשטחם יש שכונות מגורים, למעט גן לאומי סובב חומות ירושלים הכולל את הכפר סילואן ואת אתר עיר דוד.
לכאורה, התיקון לחוק נותן מענה ראוי לתושבי סילוואן, שהבנייה נמנעה מהם במשך עשרות שנים. אולם כאשר בוחנים את החוק לעומק בתוך ההקשר, המציאות נראית קצת שונה. בעשרים השנים האחרונות נכנסה לשכונה עמותת אלע"ד, שרכשה מבנים ושטחים בשכונה. הרצון שלה להתפשט ולהרחיב את האחיזה שלה בשכונה נמנע בשל העובדה שמדובר בגן לאומי.
התיקון לחוק נועד מצד אחד לאפשר למתנחלים לבנות ומצד שני להמשיך את האכיפה הדרקונית של רשות הטבע והגנים (רט"ג) נגד הפלסטינים בסילואן. במצב הקיים, בכל פעם שתושבים פלסטינים בסילואן בונים גדר, מרחיבים פתח או נוטעים עץ, אנשי רט"ג יכולים, על פי חוק, להרוס בנייה, להטיל קנסות ועוד. החוק החדש יאפשר בנייה, אבל רק באישור השר להגנת הסביבה, רשות העתיקות, הרשויות העירוניות וכד'. מיותר לציין עד כמה רשויות אלו קידמו עד היום בניה לפלסטינים במזרח ירושלים.
ח"כ מועלם אומרת את המובן מאליו: החוק נועד בשביל בעלי הבית. לא צריך להסתבך בתירוצים והסברים כאילו זהו חוק לטובת הכלל. שינוי החוק מאפשר לאלו שיש להם את הכסף, הקשרים והיכולת לפרוץ את המצור של רט"ג ולבנות מבנים למגורים. בסילואן. לגורמים האלה קוראים עמותת אלע"ד. התושבים הפלסטינים, שכבר כיום לא מצליחים לממש את זכויותיהם השונות, יתקשו לממש אפשרויות בנייה בעקבות החוק.
החוק יאפשר לחזק את אחיזתה של אלע"ד בסילואן באותם אמצעים שהיא השתמשה בהם בעשרים השנים האחרונות: המשך השימוש בארכיאולוגיה ובגן הלאומי כדי להמשיך להביא תיירים, ומבקרים, ולהסביר עד כמה המקום שייך לעם ישראל עוד מימי דוד המלך. ולצד השימוש בעתיקות, עכשיו גם אפשר יהיה לבנות ליהודים בלב השכונה הפלסטינית.
בהנחה שהכנסת העשרים תתפזר בקרוב, יתכן שחוק אלע"ד יחתום את עבודתה. לכאורה חוק מקומי ונקודתי, אולם בעצם מסכם את מה שחווינו בארבע השנים האחרונות: חקיקה מפלה לטובת המתנחלים, הפוגעת במעמדם של הגופים המקצועיים ויוצרת עיוותים חוקיים שעוד ישפיעו על כולנו.
יונתן מזרחי הוא מנכ"ל ארגון עמק שווה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
