בתמונות: לחגוג יום הולדת על חורבות הבית בעזה
שבוע אחרי שביתו הופצץ חגג וליד א-שאווה, תושב עזה, את יום הולדתו ה-27. "אני רוצה שהעולם יידע שאנחנו נאחזים באדמתנו, ושאנחנו חזקים"
דיווח וצילומים: מוחמד זאנון / אקטיבסילס, עזה
בשיח הישראלי, סבבי האלימות מול עזה נמדדים תמיד על פי מידת הנזק שהסבו לאזרחים ישראלים: שיגור טיל ליישוב ישראלי, גם ללא נפגעים בנפש, הוא בבחינת "הסלמה", ואילו הפסקת האיום על ישובים ישראלים מסמנת את הרגיעה שמאותתת לאזרחי ישראל להמשיך בשגרת יומם. אלא שבעזה, החורבן הוא השגרה עצמה. ובין החורבות, ממשיכים החיים.
מסיבת יום הולדת לא שגרתית נערכה ביום שני האחרון בעיר עזה: וליד א-שאווה וארוסתו נאילה אל-ג'ליס חגגו את יום הולדתו ה-27 בחברת חברים ובני משפחה, על הריסות ביתם שהופצץ על ידי ישראל ביום שלישי שעבר. עוגה קנה, שני נרות, כובעי יום הולדת, כמה בלונים, וכמה ילדות וילדים עם דגל פלסטין, שאיחלו לוליד ברכות ליום חגו. "שיתגשמו כל חלומותיך", מאחלת לו אחת הצעירות.
"אנחנו אוכלים ושותים ביחד ומנסים להיות שמחים", אומרת אמו של וליד, "למרות ההרס, למרות המצור, למרות כל הקשיים – העם הפלסטיני ממשיך להיאחז באדמתו". והוא, שההפגזות הישראליות גרמו לביטול חתונתו, מוסיף: "נולדתי כאן וגדלתי כאן. כל הזיכרונות שלי הם כאן. אני רוצה שכל העולם יידע שאנחנו 'צאמדין', נאחזים באדמתנו, ושאנחנו חזקים".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן