newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ברהט מקווים שהירי ברחובות קשור "רק" לדמי חסות, לא להעסקת נשים

בתחילה כולם ברהט היו משוכנעים שהתנגדות להעסקת נשים בבית קפה היא שהציתה את הירי ברחובות העיר. עכשיו עולה סברה שהסיבה היתה סתם דמי חסות "רגילים". כך או כך, המחזות הזכירו עיר במלחמה, בלי חוק ומשטרה

מאת:
לפי התושבים, המשטרה הגיעה אחרי שהאירועים הסתיימו. שוטרים ברהט לאחר שתושב העיר נורה בידי שוטרים (צילום: פלאש 90)

לפי התושבים, המשטרה הגיעה אחרי שהאירועים הסתיימו. שוטרים ברהט לאחר שתושב העיר נורה בידי שוטרים (צילום: פלאש 90)

"הכאוס שהיה בשבועיים האחרונים, הירי ברחובות והזוועה שחוו אנשים בעיר – לא היה להם תקדים ברהט, כמותם לא ראינו בעבר", כך אומר איבראהים אל-עוברה, הבעלים של סניף "קפה קפה" ברהט, שהירי עליו סימן את תחילת ההסלמה בעיר. מאז הושגה הפסקת אש, שנשמרת בינתיים, אבל האירועים עוד לא נשכחו, מה עוד שנוסף אליהם אלמנט חדש: חשד שהסיבה לירי היתה העסקת נשים בבית הקפה.

השיח על הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בכלל, ובנגב בפרט, אינו חדש, והוא בוודאי התגבר בשנים האחרונות. אבל הסרטונים שהגיעו מרהט, שתיעדו רק חלק קטן ממה שקרה שם, היו חריגים ביחס לכל מה שראינו עד היום בחברה הערבית: רעולי פנים מחליפים אש ברחובות, יורים באור יום לעבר חנויות, בזמן שאנשים עוברים ברחוב, ילדה שנפצעת בעת שהיתה בביתה, וכל זה בלי נוכחות של משטרה. סצינות שמזכירות מלחמת אזרחים.

הסיפור התחיל בשעות הערב של יום רביעי לפני קצת פחות מחודש, כאשר אלמונים ירו לעבר סניף של בית הקפה, שנפתח רק בתחילת הרמדאן ברהט. הירי אירע בזמן שהלקוחות ישבו ושתו קפה. למרבה המזל, לא היו נפגעים בנפש, אבל נגרם נזק גדול לרכוש.

מאוחר יותר התפרסם סרטון טיקטוק שם נשמע קולו של גבר, תמונתו לא הופיעה, מדבר בגנות בית הקפה משום שהוא מעסיק נשים ומאפשר לנשים לבלות בו, זאת בניגוד לרוב בתי הקפה בעיר, המשמשים מעשני נרגילות ושכמעט כל לקוחותיהם גברים צעירים.

אולם אחרי הירי על בית הקפה, העימות ברהט התפתח לסכסוך בין שתי משפחות, אל בוחיירי ואל עוברה, תוך ירי כמעט יומיומי על בתי קפה וחנויות. העימותים החריפו ואיימו לצאת מכלל שליטה, עד שמפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ביקר ברהט בתחילת השבוע שעבר והחליט להגביר את נוכחות כוחותיו. בעקבות זאת, הוקמו מחסומים בכניסה לשכונות שונות בעיר.

מתחילת השבוע שעבר, ברהט מתקיימת הודנא, הפסקת אש, שנמשכת עד היום, אבל העניינים מתוחים. מוסיף איבראהים אל עוברה: "יש אי ודאות גם עם הפסקת האש. אני מקווה שזה יצליח ושהשקט יימשך, אבל העניין לא כל כך פשוט, והכל יכול לקרות. צריך להגיד שאחרי ביקור המפכ"ל, התחלנו לראות יותר כוחות ויותר תשומת לב של המשטרה".

לפי אל עוברה, הבעיה היא לא בין שתי המשפחות, אלא בכנופייה שפוגעת בעסקים של משפחת אל עוברה. "המשפחה שלי מחזיקה בכשלושים אחוז מהעסקים ברהט, ואנחנו סופגים פגיעות קשות".

אל עוברה אומר שתחילה גם הוא ייחס את ההתקפה על בית הקפה שלו לעניין העסקת הנשים, במיוחד לאחר הסרטון שהתפרסם בטיקטוק. "יצאתי לשוחח עם צעירים שעשו בעיות מול בית הקפה, והם אמרו לי שהסיבה שהם שם היא העסקת בנות. הירי התרחש אחרי שדיברתי איתם. אבל היום אני חושב שהסיבה לירי הוא פרוטקשן, ולא שום דבר אחר".

משפחת אל בוחיירי, שלפי הפרסומים היא המשפחה השנייה המעורבת בעימותים, הכחישה כי הסכסוך קשור לדמי חסות. לפי ג'יהאד אל בוחיירי, מה שהצית את הסכסוך היה "פרסום ברשתות החברתיות שפגע בנשים ממשפחתנו". אל בוחיירי אמר שמשפחתו מחויבת להפסקת האש לתקופה של 10 ימים, ומוכנה להתקדם לפיוס.

קשה, אם כן, לקבוע בוודאות מה היה הרקע האמיתי לסכסוך. אבל האפשרות שמדובר בירי על רקע העסקת נשים עוררה מחלוקת רחבה ברשתות החברתיות. רבים הביעו חשש שמדובר בהידרדרות חמורה.

מחסומים שמזכירים את הגדה המערבית. מפכ"ל המשטרה בביקור ברהט (צילום: דוברות המשטרה)

מחסומים שמזכירים את הגדה המערבית. מפכ"ל המשטרה בביקור ברהט (צילום: דוברות המשטרה)

פעילה חברתית מרהט, שהעדיפה לדבר בעילום שם, אמרה: "החברה בנגב נחשבת לפטריארכלית מאוד, ולכן לא הופתעתי שהסיבה לירי היא העסקת נשים בבית הקפה. זו לא הפעם הראשונה שיש אנשים שמנסים לכפות את דעתם על אנשים בנגב ובחברה הערבית. היו ניסיונות למנוע פעילות תרבותית בישובים ערביים כמו ג'ת, קלנסווה, עראבה ומקומות אחרים.

"נוכחותם של הקולות הקיצוניים, האפלים, הללו אינה דבר חריג. מה שחריג ומפחיד הוא שכבר לא מדובר באיומים ברשתות החברתיות או בתקשורת, אלא על ירי. פרוטקשן זו תופעה מסוכנת, ומפחידה, אבל אני מקווה שיתברר שזו הסיבה למה שקרה ברהט, ולא העסקת נשים בבית קפה. אם יתברר שזו הסיבה, זו תהיה התפתחות קטסטרופלית. דברים כאלה אז עלולים להתרחש לא רק ברהט, אלא בכל עיר וכפר".

הילדה שנורתה, רימאס אבו מובארק, שהתה בביתה במהלך העימותים, ואין לה או למשפחתה שום קשר לסכסוך. "היה ירי מתמשך באותו הלילה והתקשרנו למשטרה", מספרת אמה, נחמדו אבו מובארק גליון, "הם אמרו שהם מטפלים בזה. לפנות בוקר, כדור חדר לבית ופצע את הבת שלי. אם המשטרה היתה שולחת מסוק, או אפילו מזל"ט, שישוטט בשמי העיר, הירי היה נפסק, אבל זה לא קרה, והבת שלי נפצעה". רימאס נפצעה בינוני מהירי, ומצבה השתפר מאז.

בעוד איברהם אל עוברה הביע שביעות רצון מסוימת מנוכחות המשטרה, אחרים ברהט מתחו ביקורת על המשטרה. "יש בנגב פרוטקשן, זה נכון, אבל המאבק בתופעה זו הוא מחובתה ומאחריותה של המדינה, על כל מוסדותיה", אומר ד"ר עאמר אל הזאיל, תושב העיר. "אבל מה המדינה עושה? נותנת לדברים להידרדר בצורה מפחידה: חילופי אש כאילו אנחנו באזור מלחמה, במקום שאין בו חוק או מדינה".

המשטרה, טוען אל הזאיל, לא הפגינה נוכחות בזמן האירועים עצמם אלא הגיעה אחרי שהעימותים הסתיימו. "המצחיק הוא שהמשטרה באה וסגרה את שתי השכונות במחסומי בטון, כמו אלה שמשתמשים בהם בשטחים הכבושים, בגדה המערבית, וזה קרה כמה ימים לאחר ההכרזה על הפסקת האש. כלומר, כשהמצב היה מסוכן, המשטרה לא התערבה, והיא מתערבת רק אחרי הרגיעה. ואיך? עם ענישה קולקטיבית של כל תושבי השכונה. כן, אנחנו רוצים שהמשטרה תרדוף אחרי העבריינים, אבל לא שתעניש שכונות שלמות".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

"שאלו רק על ישראל". כך פוטרו עיתונאים ערבים מרשת שידור גרמנית

בעקבות דו"ח בנוגע לאנטישמיות, תאגיד השידור הגרמני DW פיטר שבעה עיתונאים ערבים. אבל תחקיר של מגזין 972+ מגלה שמחבר הדו"ח נחשד באסלאמופוביה, שהעיתונאים לא נשאלו על דעותיהם על יהודים, ושההליך כולו היה פגום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf