newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

במקום ליילל, כדאי שמעצבי דעת הקהל החילונים ילמדו את המציאות

"רק לא ש"ס" של אהוד ברק אחרי ניצחונו בבחירות ב-1999 ריסק את תנועת העבודה, אך גם הביא לשיא תהליכים עמוקים שהתחילו עוד בימיו של דוד בן-גוריון. הדרך לעצירת הגל העכור של הלאומנות הניאו-דתית עוברת בשבירת החציצה הממאירה בינינו לבין הציבור המאמין

מאת:

נראה שנרדמנו לכמה חודשים. ארצנו התנכרה לנו, ועתה אנחנו מוצאים את עצמנו לאט לאט. היה גם משהו מענג בסגר הזה. ניתן היה לקרוא בשקט, ולהיווכח לדעת שניתן לגלות את עולמנו, אפילו בצורתו המוקטנת, כאילו מחדש.

הפגישה המוחדשת עם עצמנו היתה קצת מפחידה. אני גיליתי במחיר נפשי גדול שהעולם יכול להתקיים גם בלעדי. כך התכווצה קצת היריעה שחוצצת בינינו לבין העולם החיצוני.

העיתונים האנגליים שאותם אני קורא בכל יום רק חושפים עוד יותר את הדמיון בינינו לבין אירופה. עברו הימים שערים כמו לונדון, פריז או רומא היו עבורנו ערי מקלט מדומיינות, שבהן התמצתה כל היפעה, כל ההיסטוריה ואפילו הטינה נגד האנטישמיות לא שינתה דבר.

פעילי שמאל מוחים נגד מדיניות הממשלה בהתנחלויות, ב-20 בפברואר 2010 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

פעילי שמאל מוחים נגד מדיניות הממשלה בהתנחלויות, ב-20 בפברואר 2010 (צילום: גילי יערי / פלאש90)

אני מרבה לקרוא עכשיו על אודות שליטה הפשיסטי של איטליה בניטו מוסוליני, על ימי השקיעה ועל תלייתו המשפילה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, דווקא בעיר מילאנו האהובה עליו. בעבר היינו שרים בתנועות השמאל "הפשיזם לא יעבור", גם כאשר נוכחנו לדעת שהוא עובר כמעט באין מכלים. קשה לדעת כיצד נעצור את הגל העכור של לאומנות ניאו-דתית מבלי לאבד את צלם האלוהים שלנו. רבים מחבריי הפוליטיים מתעבים לא רק את הדת, אלא גם את נושאי דגלה בארצנו. כך אנחנו מנציחים את החציצה הממאירה בינינו לבין הציבור המאמין.

הקרע שנבע הוא לא רק באשמתנו. בבתי כנסת רבים מסיתים נגדנו, באמצעות שקרים חצופים והטפות נוטפות ארס – אבל גם בורות עצומה. אבל גם הציבור הנאור בעיקר בעיניי עצמו חייב לעשות חשבון נפש נוקב.

אני זוכר היטב את עצרת ההמונים בתל אביב שחגגה את ניצחונו של אהוד ברק. התהלכתי שם כאבל בין חתנים. הקריאות המטומטמות "רק לא ש"ס" גרמו לי לגועל ולצער. ש"ס איכזבה לעתים קרובות אבל אני האמנתי שתלמידיו של הרב עובדיה יוסף מסמלים את דעות רבם שסלד משפיכות דמים.

הזעקות נגד ש"ס שמו לאל את התקוות להעביר ציבור מזרחי גדול אל קדמת מחנה השלום. אני עדיין מאמין שנוכל לשפר את המצב אם נבין שהחולייה החלשה מבחינה מעמדית היא חוסר ההיגיון של התמיכה הענקית בנתניהו דווקא בקרב קורבנותיו.

חילונים רבים מתקשים להתמודד עם התופעה הזו, שהשפיעה מאוד על עליית מנחם בגין לשלטון בשנת 1977. הם פשוט מסרבים להבין, שדווקא האינטליגנציה המזרחית הבינה היטב את האמביוולנטיות ולעתים אפילו התיעוב שהאליטות הצבריות מרגישות כלפי המזרחים. לכן הם מגדירים את הנהייה ההמונית למחנה נתניהו כתופעה הנובעת מ"טיפשותם" ונחשלותם של המזרחים.

ההיסטוריה של חמישים השנים האחרונות מוכיחה שיש למזרחים זיכרון ארוך. בעבר רווחו בקרב הציבור הוותיק סטריאוטיפים על אודות נואלותם של המצביעים המזרחים. סביר להניח שבקרב המנסים להנציח את ההגמוניה של הציבור הוותיק נעלם ההיגיון הפוליטי לטובת דעות קדומות חשוכות.

תהליך הבניית התובנות כלפי המציאות החברתית בישראל יימשך זמן רב. בינתיים חייבים מעצבי דעת הקהל החילונים ללמוד היטב את המציאות, ולא ליילל בכל זמן קצוב על תוצאות הבחירות. הקריאות "רק לא ש"ס" ריסקו את תנועת העבודה, אבל הן גם הביאו לשיא תהליכים עמוקים שהתחילו עוד בימיו של דוד בן-גוריון.

חיים ברעם הוא סופר ופובליציסט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"התואר 'תומכי טרור' נאמר היום כלאחר יד". עימות בין ח"כ אחמד טיבי לשר איתמר בן גביר בכנסת, מרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"התואר 'תומכי טרור' נאמר היום כלאחר יד". עימות בין ח"כ אחמד טיבי לשר איתמר בן גביר בכנסת, מרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

ההסתה עולה, כוח ההשפעה של הח"כים הערבים יורד

המלחמה צמצמה מאוד את מרחב הפעולה של הח"כים הערבים, וברחוב הערבי שוב שואלים האם יש טעם לשלוח נציגים לכנסת. למרות הכל, נראה שהתשובה עדיין חיובית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf