בישראל ובתוניסיה הבחירות הבהירו למנהיגים שהאזרחים רוצים שינוי
בשתי המדינות, תוצאות הבחירות שהתקיימו באותו היום עצמו מצביעות על היחלשות שלטונם של הכוחות המוכרים והתחזקותם של כוחות חדשים. שתיהן שלחו מסר ברור: שלטון המבוסס על מונופול לא יוכל לנוח על זרי הדפנה לאורך זמן
ככל הנראה, יהיה צורך לחכות לסבב שני של בחירות כדי לראות מי יהיה נשיא תוניסיה. יהא עלינו לחכות גם כדי לראות איזה ביטוי יקבלו תוצאות הבחירות לכנסת בישראל וכיצד תיראה הממשלה הישראלית. לפי האינדיקציות הראשוניות, בישראל תורכב ממשלת אחדות שתכלול את שני היריבים – כחול־לבן מכאן והליכוד מכאן – ואליהם יצטרף ליברמן.
הבחירות בתוניסיה וישראל, שבמקרה התקיימו באותו היום, הולידו דבר משותף שכדאי להתייחס אליו בעיקר מפני שמדובר בתופעה חדשה בזירה הפוליטית במזרח התיכון: היחלשות שלטונם של הכוחות המסורתיים והמוכרים והתחזקותם של כוחות חדשים, שגובשו רק כמה חודשים לפני הבחירות – כוחות שהצטרפו למרוץ בעיקר כדי להיכנס לזירה ולהשלים את מניין המתחרים בזירה הפוליטית, אבל בסופו של דבר הם הצליחו לנצח.
אפשר להסתדר גם בלי הכוחות המסורתיים
בתוניסיה, היכן שהשלטון נע במטוטלת בין הקוטב החילוני של "אבי האומה" חביב בורגיבה ובין הקוטב הדתי, איש לא שיער ששני הכוחות האלה יצאו מהמרוץ בגלל משפטן מהאקדמיה (קייס סעיד), שנחשב כמעט אנונימי מחוץ לתוניסיה, ובגלל איש עסקים חילוני (נביל אל־קרוי) המואשם בכמה עבירות שבית המשפט טרם הכריע לגביהן. האפשרות הזאת כלל לא עלתה בדמיון, בהינתן השליטה המוחלטת של שני הקטבים המסורתיים והתפיסה המניחה שהשלטון הפוליטי התוניסאי לא יוכל להתקיים בלי אחד מהם.
תושבי תוניסיה למדו כיצד לתגמל וכיצד להעניש. מאז הופל באירועי מחאות האביב הערבי זיין אל־עאבדין בן עלי, שכיהן כנשיא תוניסיה בשנים 1987–2011, התושבים לא חשו בהתקדמות כלשהי בשום תחום מתחומי החיים; הכול חשו כי המצב יחזור לקדמותו – דהיינו, המאבק בין שני הכוחות המסורתיים שצוינו כאן. הפוליטיקאים עסקו במאבקי כוח ושליטה, ההתפתחות הכלכלית נעצרה ותושבי תוניסיה לא ראו את התגשמותן של ההבטחות שהומטרו עליהם כמו גשמים עזים בתחילת האביב הערבי. המציאות טפחה על פניהם: התחוור כי הוצאתו של בן עלי מהארמון בקרתגו אין בה די כדי לפתוח את דלתות הצדק החברתי, הקידמה והפיתוח.
בקלפיות, הכלי היחיד שבאמצעותו ניתן לתגמל או להעניש, הייתה טמונה הזדמנות פז למפלגת א-נהדה האסלאמית; אבל אזרחי המדינה בחרו להשתמש בהן כדי להעניש. גם למפלגה החילונית המסורתית חיכתה בקלפיות הזדמנות שנשמטה מידיה. הסיבה לכך לא הייתה תקווה גדולה שנתלתה בזהות המנצח, אלא ההפך: התושבים התוניסאים למודי האכזבות יצאו להצביע בבקשם לקבוע מי יספוג מפלה גדולה יותר, והדבר עניין אותם יותר מאשר זהות המנצח. זה מה שקרה בתוניסיה, וזה לדעתי גם מה שקרה בישראל.
מיאוס מהכוחות שנהנו ממונופול על השלטון
בשעת כתיבת שורות אלו כבר הוכרזו תוצאות הבחירות בישראל, אך כלל לא ברור מי ירכיב את הקואליציה ומי יעמוד בראשות הממשלה. ישראל ראתה התרופפות, גם אם לא גדולה, בשליטתה של מפלגת הליכוד, שהחזיקה כמעט במונופול על השלטון בעשורים האחרונים. התוצאות הראו הישג אדיר של המתחרה החדשה – מפלגת כחול־לבן – שנוסדה אך זמן קצר לפני בחירות 2019. חלוקת המנדטים אינה משקפת שינוי מכריע בחברה בישראל ובהרכב הפוליטי והאידאולוגי שלה, אולם בכל זאת יש בה בשורה שאולי תאפשר שינוי.
המסר החשוב העולה מהמתרחש בתוניסיה ובישראל מופנה, אם כן, לבעלי הכוח המסורתיים בכל מקום, במיוחד במדינות העולם השלישי: שלטון המבוסס על מונופול לא יוכל לנמנם בנוחות על סדיני המשי שלו לאורך זמן. התושבים בתוניסיה מאסו בקיטוב, שהנחיל טרגדיות ואכזבות, ועוררו את האביב הערבי הצבוע כולו בדם, בכאב ובעצב. דרך הקלפי קיבלו התושבים את ההזדמנות להעניש לפני שיחשבו על סליחה. מאפיין זה חשוב ביותר, כי מי שנחל בקלפיות הצלחה ועלה לשלטון צריך לזכור את מה שקרה לקודמיו: אם לא ישיג ניצחון נוסף – הניצחון האמיתי, זה שנמדד בביצועים ובהישגים – הקלפיות ישליכו אותו לצד הכביש, הלאה מארמון הנשיאות.
נביל עמרו הוא פוליטיקאי פלסטיני וחבר תנועת פתח. המאמר המלא התפרסם בעיתון א־שרק אל־אווסט, היוצא לאור בלונדון. גרסה זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. מערבית: דימה דראושה
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן