newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התנגדות לנאום נתניהו בקונגרס תוכל לעזור לדמוקרטים לקדם את תהליך השלום

ככל שמצטברים קולות נגד הנאום הצפוי והחריג של ראש הממשלה בארה"ב, כך יהיה קל יותר לאובמה ולדמוקרטים לקדם פשרה עם איראן מבלי לחטוף אש מהלובי הישראלי. זה יכול להשפיע גם על הפלסטינים

מאת:

כותבת אורחת: מרב זונשיין

התגובות נגד נאומו המתוכנן של בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי ממשיכות להצטבר בקצב מסחרר. סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, אישר ביום שישי שאין בכוונתו להשתתף בדיון. מדובר בהצהרה משמעותית אם נביא בחשבון הן את תמיכתו רבת השנים של ביידן בישראל והן את העובדה שמאז 2009 הוא פספס רק ישיבה משותפת אחת של שני בתי הקונגרס.

בנוסף, שלושה חברי קונגרס דמוקרטים בכירים הודיעו שיחרימו את הדיון, וראשת המיעוט המיעוט הדמוקרטי, ננסי פלוסי, רמזה שיתכן וגם אחרים לא יגיעו. פלוסי עצמה צוטטה כמי שאמרה שהיא "מקווה שהאירוע לא יתקיים".

בתוך הקהילה היהודית בארה"ב אייב פוקסמן, ראש הליגה נגד השמצה, קרא גם הוא ביום שישי לנתניהו לבטל את הנאום המתוכנן. פוקסמן הרחיק לכת ונקט עמדה בוטה אף יותר מזו של ארגון ג'י סטריט המתקדם, שהסתפק בקריאה לנתניהו לדחות את הנאום עד אחרי הבחירות. איפא"ק, כצפוי, דווקא מעודדת חברי קונגרס להשתתף בדיון המיוחד.

התגובות הקשות, שמגיעות גם מהצד השמרני של המפה הפוליטית האמריקאית, הובילו כמה פרשנים לתהות אם נתניהו ינסה עכשיו למצוא תירוץ לבטל את ביקורו בוושינגטון. ראש הממשלה והשגריר בארה"ב, רון דרמר, לא מגלים שום סימן לכוונת ביטול, אם כי סגן שר החוץ, צחי הנגבי, אמר לתקשורת שלשום שיתכן ונתניהו הולך שולל על ידי ג'ון ביינר, וחשב שההזמנה שקיבל מגיעה משתי מפלגות הבית.

> נאום נתניהו בקונגרס הוא לא פחות ממהלך פוליטי גאוני

בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי, 2011 (לעמ)

בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי, 2011 (לעמ)

כך או כך, לא שאלת שינוי התוכניות של נתניהו היא שמעניינת כרגע. אם הדמוקרטים לא יצליחו לגייס את כל כוחם כדי לבטל את הנאום, או לכל הפחות לדחות אותו, האירוע הזה יירשם כנקודת ציון משמעותית בהיסטוריה של יחסי ישראל-ארה"ב, וייזכר כדוגמה בולטת לבעייתיות הטמונה במעורבות הישראלית במדיניות החוץ האמריקאית.

מה שייחודי בתקרית הזאת הוא הקלות שבה הדמוקרטים מצליחים הפעם לצאת נגד הנאום, מבלי להיות מתויגים מיידית כשונאי ישראל. הסיבה לכך היא שהמהלך של נתניהו הוא פשט חסר תקדים. ג'יימס פאלו מה"אטלנטיק", כותב כך:

אף מנהיג זר, מעולם, לא עשה את מה שנתניהו עומד לעשות: להעביר ביקורת על מדיניות החוץ של ממשלת ארצות הברית בפני שני בתי הקונגרס. מעולם לא נקבע כלל שאוסר על מנהיגים זרים לפעול כך. פשוט לא היה אחד שהעלה על דעתו לנסות בכלל.

יתכן שרבים לא יתפלאו מהחוצפה של נתניהו בהקשר הזה, כי כבר התרגלנו ליהירות שלו, אבל ההרגל לא מפחית ממשקלו החריג והבעייתי במיוחד של האירוע במונחים של פוליטיקה אמריקאית.

זאת ועוד, העובדה שהנאום אורגן תוך הפרה של הפרוטוקול הדיפלומטי תוך שיתוף פעולה עם יו"ר בית הנבחרים מטעם הרפובליקנים, ג'ון ביינר, מאפשרת לדמוקרטים למקד את הביקורת שלהם בביינר ולא בנתניהו או בישראל. הדמוקרטים אוספים חתימות על מכתב ליו"ר הבית בקריאה לדחייה, אם כי לא ברור עדיין כמה מהם יצטרפו לקריאה בפועל. כפי שכתב גרג סרג'נט בוושינגטון פוסט, ההתגייסות הזאת מעידה על שינוי כלשהו:

הסקרים מצביעים על תמיכה של רוב הציבור ברעיון הכללי של הסרת הסנקציות בתמורה להחלטה איראנית על הגבלת תוכנית הגרעין. מבחינת הדמוקרטים מדובר בפריצת דרך, שמאפשרת להם, לאט-לאט, ליצור מסגרת פוליטית שבה הם לא חייבים להיות במאת האחוזים מתואמים עם ישראל כל הזמן.

המצב הקיצוני שמחייב את הדמוקרטים לבחור צד בגלוי, בין תמיכה בלתי מותנית בישראל (וספציפית בנתניהו) לבין תמיכה במפלגה שלהם עצמם, בנשיאם ובמדיניות שלהם – לא משאירה להם הרבה ברירות. כמעט אפשר לומר שמעז יצא מתוק. שהרי יש רק שני נושאים שבהם הממשל האמריקאי וישראל חלוקים: איראן, ותהליך השלום וההתנחלויות.

אם הפיאסקו של נאום נתניהו בקונגרס יאפשר לממשל אובמה – באמצעות חברי הקונגרס הדמוקרטים – לצאת חוצץ נגד נתניהו בנושא האיראני מבלי לשלם על זה מחיר בלובי הישראלי, אז אולי, רק אולי, זה יעצים אותו מספיק כדי שירגיש בנוח לפתוח בעימות גם בנושא ההתנחלויות והשלום.

מרב זונשיין היא עיתונאית עצמאית, עורכת וכותבת באתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+, ותורגם על ידי חגי מטר.

> דוברי הרוסית עזבו את ליברמן, אבל עוד לא מצאו לו חלופה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ואנואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

"התחלתי לבנות את הבית ב-2020 וסיימתי השנה בכוונה להתחתן וגור פה". אנוואר סלאודה בביתו שהוצת בכפר דומא, 14 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)

פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"

עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf