בחסות הקורונה, האוצר מנסה לחסל את הביטוח הלאומי

במהלך ציני ניסה משרד האוצר להעביר חקיקה שתפגע בעצמאות הביטוח הלאומי ותהפוך אותו למעין מחלקת רווחה מורחבת, שכפופה כמעט לחלוטין לשיקולים תקציביים קצרי טווח. הפתרון שמציע האוצר נראה כמו איום גדול בהרבה על הביטחון הסוציאלי של הישראלים מבעיית היציבות הפיננסית שהוא אמור לפתור

מאת:
השאירו תגובה
א א א

באופן לא ממש מפתיע, משרד האוצר מנסה לנצל את משבר הקורונה כדי להחליש את הביטוח הלאומי, להשתלט על כספי המבוטחים ולעשות בהם כראות עיניו.

טיוטה להצעת חוק שהפיץ האוצר היא מופת של ציניות ואחיזת עיניים, במיטב המסורת של אנשי המשרד. לפי דיווח בעיתון "הארץ", הצעה זו נבלמה בינתיים "עקב שיקולים משפטיים ואחרים", אך נוסח החוק מבהיר היטב את תוכניות משרד האוצר למערכת הביטוח הסוציאלי בישראל.

שר האוצר ישראל כ"ץ במסיבת עיתונאים, ב-1 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

חוסר האיזון הוא תוצאה של החלטות שהאוצר עצמו קידם. שר האוצר ישראל כ"ץ במסיבת עיתונאים, ב-1 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

תחת הכותרת האורווליאנית "חיזוק היציבות הפיננסית של הביטוח הלאומי והגברת הוודאות בנוגע לתשלום קצבאותיו", ההצעה מפרטת שורה של סעיפים שפוגעים בעצמאות המוסד, מערערים את היציבות הפיננסית שלו, ומגדילים את חוסר הוודאות בנוגע לתשלום הקצבאות בעתיד.

כפי שטוען בצדק מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, משמעות ההחלטה היא "לתת לאגף התקציבים לשלוט בצורה מלאה בהתנהלות הביטוח הלאומי והחלטותיו", מהלך שצפוי "להרוס את הבסיס של הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל".

ההצעה מתארת בצבעים קודרים את עתיד הביטוח הלאומי, שלפי הערכות צפוי לעמוד בפני פער שוטף בין מקורות המימון לקצבאות שהוא נדרש לשלם בסביבות 2050. "על אף שקצבאות המוסד מוגנות בחוק", מסבירים באוצר, "חוסר האיזון השוטף בתקציבו של המוסד מעלה חשש בקרב הציבור לכך שאכן יוכל לעמוד בתשלום הקצבאות".

אלא שחוסר האיזון הזה הוא תוצאה של שורת החלטות שקידם משרד האוצר עצמו, ובראשן הפחתת דמי הביטוח הלאומי שמשלמים המעסיקים בישראל. בניגוד לרוב מדינות OECD, בישראל העובדים הם אלה שמשלמים את חלק הארי של דמי הביטוח הלאומי – 12%, לעומת 7.6% שמשלמים המעסיקים (עבור הכנסה של יותר מ-60% מהשכר הממוצע במשק).

סך תשלומי הביטוח הלאומי של מעסיקים בישראל ב-2018 הסתכמו ב-1.6% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 5.4% במדינות OECD, בעוד שתשלומי העובדים לביטוח הלאומי בישראל הסתכמו ב-3.6% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 3.9% במדינות OECD.

גרף תשלומי מעסיקים. מקור: OECD

מקור: OECD

כפי שמסבירה ד"ר מיכל קורא מאוניברסיטת חיפה במחקר שפירסמה בעניין, המשבר בביטוח הלאומי "הוא תוצר של מדיניות ממשלתית שצימצמה את מקורות המימון של תוכניות הביטוח הסוציאלי, ולא אימצה כללי איזון מחייבים של קרן הביטוח".

בלוף יחס החוב-תוצר

לפי ההצעה שקידם האוצר, במטרה "לחזק" את היציבות הפיננסית של המוסד, המדינה תפסיק להעביר למוסד את התשלומים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי (1995), שב-2018 היוו כ-38% מתקבולי המוסד. במקום זאת, באוצר מבקשים לשפות את הביטוח הלאומי רק עבור הפער בין כלל הכנסותיו להוצאות השנתיות.

בנוסף, באוצר מבקשים לבטל את השיפוי המגיע לביטוח הלאומי בגין גבייה מעצמאיים ומשכירים ובגין השינויים הדמוגרפיים המגדילים את ההוצאות על קצבאות הזקנה והסיעוד.

בשנים האחרונות מתנהל מאבק בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר על עודפי הגבייה של המוסד. כמעט מאז הקמתו, הביטוח הלאומי מעביר לאוצר את עודפי הגבייה שלו, שאמורים לשמש עבור "השקעות קונסטרוקטיביות". לפי הסכם שנחתם ב-1980 בין המדינה לביטוח הלאומי, תמורת הכספים מקבל המוסד אג"ח ייעודיות שמונפקות עבורו.

ב-2018 היקף התחייבויות אלה הסתכם בכ-247 מיליארד שקל, ולא ברור איך ואם בכלל במשרד האוצר מתכננים להחזיר את הכסף, על אף שעוד לפני משבר הקורונה הביטוח הלאומי היה צפוי לסיים את 2020 בגירעון תפעולי, לראשונה בתולדותיו.

על אף שחוק הביטוח הלאומי קובע כי עודפי הגבייה ישמשו רק עבור "השקעות קונסטרוקטיביות", כלומר כאלה המקדמות צמיחה כלכלית, דו"ח מבקר המדינה מ-2015 מצא כי לפחות מאז שנות ה-70 משרד האוצר אינו עומד בהוראות החוק, ומשתמש בעודפי הגבייה לפי ראות עיניו מבלי לתת על כך דין וחשבון.

donate

אלא שבמקום להתחיל לקיים את החוק, ההצעה של משרד האוצר מבקשת לשנות את הסעיף הרלוונטי על ידי מחיקת הדרישה כי העודפים ישמשו להשקעות קונסטרוקטיביות.

העימות עם הביטוח הלאומי מסייע לחשוף בלוף נוסף של משרד האוצר, הנוגע לירידה המתמשכת ביחס החוב-תוצר של ישראל, שהיה בסוף 2019 כ-60%.

למעשה, ירידת יחס החוב של ישראל לא נובעת מהמדיניות הכלכלית המוצלחת של האוצר או מהאחריות הפיסקלית שהוא מטיף לה, אלא מהעובדה שעודפי הגבייה שנלקחים מהביטוח הלאומי נרשמים כהכנסות מדינה, ולפי כללי החשבונאות הלאומיים המקובלים, החוב לביטוח הלאומי (שנחשב חלק מהממשלה הרחבה) לא נכלל בתחשיב של יחס החוב-תוצר.

כלומר, במקום לצמצם את היקף החוב של מדינת ישראל, מה שמשרד האוצר עשה בעיקר זה להחליף את החוב למשקיעים חיצוניים בחוב לביטוח הלאומי. למעשה, אם החוב לביטוח הלאומי היה נכלל בחוב הלאומי של ישראל, יחס החוב-תוצר בסוף 2019 היה גבוה בהרבה.

כפי שמוסבר בהצעה של משרד האוצר, "ביטול ההסכם והפסקת השקעת עודפי המוסד בתקציב המדינה יגרור רישום של חוב המדינה למוסד כחוב חיצוני לעומת חוב פנימי כיום. המשמעות של עובדה זו היא גידול של 17% ביחס החוב-תוצר של המדינה".

משרדי ביטוח לאומי הסגורים בירושלים, ב-23 במרץ 2020 (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

עצמאות תקציבית היא יסוד מרכזי בביטוחים הסוציאליים. משרדי ביטוח לאומי הסגורים בירושלים, ב-23 במרץ 2020 (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

בדומה, נציג אגף התקציבים הסביר השבוע לחברי הוועדה לביקורת המדינה כי ביטול ההסכם עם הביטוח הלאומי "היה גורם לכך שעודפי התקציב לא היו נכנסים לחשבון של המדינה. זה היה מגדיל את גירעון המדינה בכ-20 מיליארד שקל בשנה, ומגדיל את יחס החוב לתמ"ג… ולזה יש משמעות דרמטית למדינה".

בפועל, ההצעה שניסה משרד האוצר לקדם מבטלת את המעמד הסטטוטורי העצמאי של הביטוח הלאומי והופכת אותו למעין מחלקת רווחה מורחבת, שכפופה כמעט לחלוטין לשיקולים התקציביים של משרד האוצר. אלא שעצמאות תקציבית היא יסוד מרכזי בביטוחים הסוציאליים הנהוגים במדינות המפותחות, והיא קיימת בדיוק כיוון שהכפפת תוכניות הביטוח לשיקולי תקציביים לטווח קצר פוגעת במבוטחים עצמם, כלומר באזרחי המדינה.

מדובר בשינוי דרמטי באופיו של המוסד לביטוח לאומי, מה שמסביר את ההתנגדות המשפטית שבלמה את ההצעה, לפחות נכון לעכשיו. עם זאת, עצם הניסיון לקדם כאלה צעדים מרחיקי בחסות משבר הקורונה נותנים מושג לגבי האופן שבו האוצר מתכוון להתמודד עם משבר הגירעון בביטוח הלאומי. אך הפתרון שמציע האוצר נראה כמו איום גדול בהרבה על הביטוח הלאומי מהבעיה שהוא אמור לפתור.

ד"ר יאיר קלדור הוא סוציולוג וכלכלן פוליטי, ולשעבר עיתונאי כלכלי

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
דגלי ארה"ב, איחוד האמירויות, ישראל ובחריין על חומות העיר העתיקה בירושלים, ב-15 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

דגלי ארה"ב, איחוד האמירויות, ישראל ובחריין על חומות העיר העתיקה בירושלים, ב-15 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אנו הפלסטינים זקוקים לכוח פוליטי חדש שמדבר על צדק ושוויון

ההסכמים בין שלוש מדינות האפרטהייד ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, מחייבים שינוי עמוק באסטרטגיה הפלסטינית, ומעבר להתמקדות בטיפוח היחסים עם ארגוני חברה אזרחית. פריצת דרך כזאת תושג באמצעות בניית תנועת שמאל פלסטינית חזקה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf