בגרות באזרחות: מחקרים עוותו כדי להוכיח ש"הערבים משתלבים"

כותבי בחינת הבגרות באזרחות השתמשו במבחן כדי לקדם את העמדה ששילוב ערבים בהיי-טק יחזק את זהותם הישראלית על פני זאת הפלסטינית, ויצמצם את המתח בין יהודים לערבים בישראל. זאת למרות שהמחקרים שעליהם הם הסתמכו בכתיבת אחת השאלות במבחן לא עולים בקנה אחד עם המסקנה הזו.

נבחנים, שלא כתבו את הפרשנות המאולצת של משרד החינוך, נכשלו בשאלות אלה.

מהשוואה בין השאלה שהוצגה לנבחנים ובין המחקרים שעליהם היא התבססה לכאורה עולה כי מחברי הבחינה "שתלו" בתוך הטקסט המדעי שהוצג לנבחנים מסקנה שאינה כתובה בו, ואינה תואמת את ממצאיו. הכל כדי ליצור את הרושם ששילוב ערבים בהייטק יחזק את זהותם הישראלית. למעשה היה כאן שימוש במחקר מדעי כדי לשרת אידיאולוגיה.

השאלה המדוברת הורכבה מקטע טקסט ומתרשים. קטע הטקסט נשען על כתבה שפרסם עמרי זרחוביץ' בעיתון גלובס באוקטובר 2018. הכתבה המקורית עסקה במחקר לתואר שני, שערך עבדאללה זועבי, על זהותם הדתית של ערבים בישראל העובדים בחברות בינלאומיות וכללה גם שיחה עם החוקר.

התרשים היה חלק מסקר שהוזמן על ידי שיחה מקומית, נערך על ידי החוקרים דליה שיינדלין ודויד רייס ופורסם באפריל 2019.

בקיצור רב אפשר לומר שבמחקר של זועבי נמצא חוסן של הזהות הדתית המוסלמית בקרב העובדים הערבים בחברות בינלאומיות, בעוד בסקר של "שיחה מקומית" נמצאה היחלשות של הזהות הלאומית הפלסטינית והערבית בקרב הפלסטינים בישראל. כלומר המגמות המסתמנות משני המחקרים, על אף שלא בדקו את אותו נושא ואת אותה אוכלוסייה, לא נפגשות ואולי אפילו סותרות.

אולם למרות זאת, קבוצה של כמה עשרות נבחנים נדהמו לגלות כי תשובותיהם, ולפיהן אין הלימה בין המחקרים, נפסלו. הם ערערו בפני המשרד על פסילת תשובותיהם, ונעזרו בחוות דעת של ד"ר שיינדלין, חברת מערכת "שיחה מקומית" ועורכת המחקר.

לאחרונה תיקנו במשרד החינוך את ציוני התלמידים רק במעט (מאוד), אבל נמנעו מלהתייחס לטענת העיוות המדעי שבערעור. לנוכח זאת בחנתי פעם נוספת את נוסח השאלה במבחן, והתגלתה הפסקה ה"שתולה" האמורה.

השאלה שבמבחן

השאלה במבחן קשורה לפרק הלימוד "החברה הערבית בישראל" והיא הופיעה במבחן הבגרות באזרחות מורחבת (5 יחידות), במועד קיץ 2020. נזכיר כי כל תלמידי ישראל מחויבים ללמוד אזרחות בהיקף 2 יחידות, ורק מעטים ניגשים מדי שנה לבחינה המורחבת.

בשאלה הוצגו תוצאות של שני מחקרים, האחד, המחקר של זועבי, כקטע טקסט, והשני, המחקר של שיינדלין, בתרשים. הנבחנים נשאלו "האם התרשים מחזק או מחליש את הכתוב בקטע?"

נדגיש כי מבחינה מדעית ההשוואה בין שני המחקרים נראית מופרכת. מחקר אחד בחן "זהות דתית" בקרב קבוצה מובחנת של צעירים שעובדים בחברות בינלאומיות, בעיקר חברות הייטק. כלומר מדובר באוכלוסייה של צעירים ומשכילים. המחקר השני בחן הגדרה עצמית של "זהות לאומית" במדגם המייצג את כלל הפלסטינים בישראל.

אי אפשר להשוות בין תפוחים לאגסים, אבל אם כבר, המחקרים מצאו כאמור מגמות סותרות: האחד חוסן של הזהות הדתית, והשני היחלשות של הזהות הלאומית הפלסטינית. אולם למשרד החינוך היה כנראה מסר אחר להעביר, ולכן הוא עיוות את שני המחקרים, כפי שאציג.

עיוות המחקר הראשון על הזהות הדתית

מסקנת המחקר הראשון, זה שכתב עבדאללה זועבי, הייתה שזהותם הדתית של ערבים בישראל, העובדים בחברות בינלאומיות, אינה נפגעת. כלומר הם מדווחים שאין להם קושי לשמור על אמונתם ואורח החיים הדתי, על אף שהם נחשפים לתרבות המערבית הגלובלית.

החוקר זועבי מצוטט בכתבה בגלובס באומרו: "אני חושב שבסטארט-אפ ישראלי יהיה לו [לערבי] קשה יותר לשמור על הזהות שלו". כלומר, לדעתו הזהות הדתית המוסלמית נשמרה דווקא משום שמדובר בחברות בינלאומיות ולא בחברות ישראליות.

במשרד החינוך לא התרשמו. בטקסט במבחן, המוצג כ"עיבוד" של הכתבה של זרחוביץ', נכתב: "ניתן להסיק מכך כי ההשתלבות בחברות ההי טק … יאפשר [טעות לשון במקור] את השתלבותם בחברה הישראלית". זה לא נכון. החוקר לא בחן השתלבות בחברה הישראלית, ואפילו רמז שהיא בעייתית.

ויש עוד. לצד המבחן כתבו במשרד החינוך מסמך נוסף שנקרא "מחוון", ובו כתובות התשובות הנכונות הרצויות. המחוון נשלח למי שבודקים את המבחנים, ובעזרתו הם אמורים לקבוע ציון לכל מבחן. במחוון נכתב במפורש כי אחת המסקנות שעל הנבחנים להסיק מהמחקר היא: "ערביי ישראל מרגישים חלק מהחברה הישראלית". לא פחות.

הפיסקה ה"שתולה" במחקר

בסוף קטע הטקסט שבשאלה, מופיעה הפסקה הבאה: "לאור המחקר שמפריך את החשש לאובדן הזהות הערבית […] יש לעודד את שילוב המגזר הערבי בתחום ההייטק ולקוות שהשילוב יוביל לצמצום המתח בין החברה היהודית לערבית."

אולם המסקנה הזו לא מופיעה במחקר, לא כתובה בכתבה, וגם לא מופיעה בריאיון עם החוקר בגלובס. מי שכתב את המשפט הזה הוא ככל הנראה מחבר המבחן בפיקוח על הוראת האזרחות. אין בקטע הטקסט שום אזהרה שמדובר במשפט "שתול", שאינו קשור לכתבה או למחקר המקוריים.

יותר מכך, הפסקה הזו במבחן יוצרת את הרושם המסולף כאילו  מדובר במסקנה מהמחקר משום שהיא נפתחת במלים "לאור המחקר שמפריך…"

אבל המחקר לא הפריך את החשש לאובדן הזהות, הוא רק מצא שעבודה בחברה בינלאומית לא מחלישה את הזהות הדתית של מוסלמים משכילים. המחקר לא בחן שילוב בהייטק בישראל, אלא בחברות בינלאומיות. המחקר גם לא בחן את הקשר בין שילוב עובדים בהייטק לבין צמצום המתח הלאומי, ולכן אין בו שום תקוות בנושא.

עיוות המחקר השני על הזהות הלאומית

המחקר השני, שנערך על ידי "שיחה מקומית", בחן את ההגדרה הלאומית העצמית, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. הכתבה כללה, בין השאר, את התרשים הבא, המציג את שינוי העמדות בקרב הערבים בישראל בין השנים 2014 ו- 2019.

ניתן לראות בבירור, שברצף הזמן יש ירידה בשיעור אלה שהגדירו את זהותם כ"פלסטיני" או "ערבי". במקביל חלה עלייה בשיעור אלה שהגדירו את זהותם "פלסטיני ישראלי" או "ערבי ישראלי". המסקנה המתבקשת היא שהזהות העצמית הלאומית של הנשאלים נחלשה.

ליהודים יהיה קל יותר להבין את המסקנה במושגים המוכרים להם: אם היה מוצג מחקר שזיהה, למשל, שיש עלייה בשיעור הישראלים בארה"ב המגדירים את עצמם "ישראלים אמריקאים", על פני אלה שמגדירים עצמם רק "ישראלים", בוודאי שהיינו מגיעים לכלל מסקנה שהזהות של הישראלים נחלשה.

מכאן, שהמחקר הראשון (קטע הטקסט) מצא שהזהות הדתית נשמרה, והמחקר השני (התרשים) מצא שהזהות הלאומית נחלשה, ולכן התשובה הנכונה מבחינה מדעית לשאלה במבחן היא: התרשים סותר את הקטע או לכל הפחות אינו מחזק אותו.

אבל למשרד החינוך בישראל יש עמדה משלו לגבי הזהות של הערבים. לדעתו, אם יותר ערבים מזהים עצמם כישראלים, הרי זאת הוכחה שהזהות שלהם דווקא התחזקה! ולכן התשובה הנכונה לפי המחוון היא "התרשים מחזק את הקטע".

במחוון יש גם את ההסבר הנדרש מהנבחנים: "נתון זה מחזק את הטענה המובאת בקטע שהשתלבותם של ערביי ישראל בהי-טק מגבירה את השתלבותם בחברה הישראלית ובכך מחזקת את זהותם כערבים ישראלים".

ההסבר הזה הוא חרקירי מדעי: המחקר הראשון לא בחן השתלבות בהייטק, הוא לא מצא שההשתלבות בחברה הישראלית גברה, והוא לא הגיע למסקנה שהזהות הערבית ישראלית התחזקה. הכול מראשו הקודח של הפיקוח על הוראת האזרחות.

תלמידים שהשיבו מדעית ולא אידאולוגית – נכשלו

למשרד החינוך ולפיקוח על הוראת האזרחות יש עמדה לגבי זהותם של הערבים בישראל. במילים שלי: הדרך לשלום עוברת בשילוב ערבים בכלכלת ההייטק. רעיון יפה לעצמו. העמדה הזאת הולבשה על שני מחקרים, שלא סותרים אותה אבל גם לא תומכים בה

אף אחד המחקרים לא בדק אם קבוצת ערבים שעובדים בהייטק חשים יותר משולבים בחברה הישראלית בהשוואה לקבוצת ערבים בעלי מאפיינים דומים שאינם עובדים בהייטק, ומרגישים פחות במתח בין יהודים לערבים בישראל מקבוצות אחרות בחברה הערבית.

בדרכים פתלתלות ועקומות מבחינה מדעית, עיוותו עורכי המבחן את מסקנות המחקרים כך שיתאימו למסר האידאולוגי הרצוי. נבחנים שהשיבו על בסיס המדע, ולא על בסיס האידאולוגיה של משרד החינוך, נכשלו במבחן.

ולסיום הערה ובקשה אישית: אין הרבה אמצעי תקשורת, המאפשרים לכתבי החינוך את הזמן והמרחב הנדרשים על מנת לחשוף עיוולות כגון זה שהצגתי היום. אין גם הרבה מהם, שיהיו נכונים לפרסם מידע נוקב שעלול להביא להתנגשות עם השלטון. ראו למשל את הכתבה מלפני שבועיים, בה הצלחנו לחשוף בפיצנטה את כל העיוותים והסילופים שהציג נפתלי בנט, לגבי תרומתו המדומיינת להישגי התלמידים בפריפריה במתמטיקה.

"שיחה מקומית" היא במה חשובה, הפתוחה לכל קול: לכל כותב/ת ולכל קורא/ת. אני מפציר בכם לתמוך בשיחה מקומית, לא רק בלייק ובשיתוף, אלא גם שתצטרפו לקבוצת "החברים של" בקישור זה.