הבוקר, יותר מתמיד, גאה להיות תומכת בל"ד
באסל גטאס ייכנס היום לכלא לשנתיים מפני שלא רק שסירב "להכיר תודה" על ישיבתו בכנסת, אלא השתמש בפריבילגיות שהיא הקנתה לו ככלי במאבק שהשלטון מנסה לדכא בכל דרך. בשלטון שבו החוק רומס קודם כל את החוליות המוחלשות, זהו השימוש הראוי ביותר שנעשה בחסינות הפרלמנטרית
הבוקר ייכנס ח"כ לשעבר ד"ר באסל גטאס לכלא למאסר של שנתיים על שהכניס טלפונים ניידים לאסירים פוליטיים פלסטינים בכלא קציעות. הבוקר, יותר מתמיד, אני גאה להיות תומכת בל"ד.
החוק הוא לפעמים דבר מתעתע. בשלטון הגון, החוק נועד להגן בראש ובראשונה על החוליות החלשות, החשופות, הפגיעות ביותר. בשלטון של דיכוי, הן הקורבנות הראשונים שלו. מקורו של התעתוע הוא בשלטון דיכוי שמתיימר להיות שלטון חוק. שלטון שכזה יציע לחלקים שהוא רומס עסקה מפוקפקת: אנחנו נאפשר לכם להתמקח בתוך המסגרת שמכוננת את העוול על השוליים של העוול, ובתמורה אתם, בעצם ההשתתפות שלכם במשחק, תתנו לו לגיטימציה.
> צדק נוסח ישראל: באסל גטאס ייענש יותר מאלאור אזריה
מרחב התמרון של ציבור מדוכא הוא קטן בהגדרה, על פי רוב היכולת שלו לוותר על כלי כלשהו במאבקו – הן ברמת המיקרו והן ברמת המקרו – קטנה מאוד. כחלק מהעסקה הזו, הציבור הפלסטיני בישראל שולח נציגים לפרלמנט של שלטון שלא מעוניין בו ועוין אותו במוצהר. עבור הרוב היהודי, זאת עדות לדמוקרטיה בהתגלמותה; עבור הציבור הפלסטיני, זה כלי שמגבלותיו ידועות מראש, ובכל זאת, עדיין, כלי בסל ההולך ומצטמצם למאבק.
מאז היווסדה, בל"ד מאתגרת בצורה העקבית ביותר את העסקה הזו, הן על-ידי סירוב עיקש להסכים לחלוקה התודעתית שישראל מנסה לכפות על החלקים השונים של העם הפלסטיני, והן על-ידי הצגת חזון אלטרנטיבי למסגרת השלטונית עצמה. רעיון מדינת כל אזרחיה של בל"ד מאיים על השלטון הציוני לא פחות מאשר השתתפותה של חנין זועבי במשט לא אלים לעזה.
למאבק הכפול הזה, של להיאבק מתוך הממסד במידת האפשר, דרך מערכת המשפט ומערכת החקיקה וזרועות השלטון שמגוייסות כולן נגדם, ומצד שני לאתגר כל הזמן את הלגיטימיות של השלטון עצמו ולסרב להיכנע לתכתיבים הלא מוסריים שלו, יש מחיר עצום. בל"ד נרדפת בעוצמת טינה חסרת תקדים על ידי המדינה. חבריה נתונים לדמוניזציה אישית אלימה עד כדי התרת דם. הסירוב העיקש של בל"ד להשיל מעליה את הזהות הלאומית הפלסטינית בתמורה לעסקה הישראלית מוציאה את השלטון מדעתו, ואנחנו חיים תחת שלטון נקמני עד אימה.
באסל גטאס ייכנס היום לכלא לשנתיים מפני שלא רק שסירב "להכיר תודה" על ישיבתו בפרלמנט, אלא השתמש בפריבילגיות שהיא הקנתה לו ככלי במאבק שהשלטון מנסה לדכא בכל דרך אפשרית. הוא נכנס לכלא מפני שבחר להסתכן ולפעול מול מציאות שבה אדם שערף את ראשה של אשתו יזכה לתנאים טובים יותר בכלא מאשר אדם שיושב שנים כיוון שהשתייך למפלגה פוליטית שלא מוצאת חן בעיני ישראל. הוא השתמש בפריבילגיות המעטות שהשלטון סיפק לו לא כדי לאשש את כללי המשחק שישראל מכתיבה תמורתן, אלא כדי לאתגר אותם. והוא גם לא עשה זאת למען טובות הנאה אישיות, אלא לקח סיכון אישי עצום כדי להתקומם נגד אחד מהביטויים הבזויים ביותר של משטר הדיכוי המושת על בני עמו. במובן הזה, הוא עשה בעיני את השימוש הנאצל והראוי ביותר שעשה חבר כנסת בחסינות הפרלמנטרית שלו.
כותרות העיתונים יחגגו מן הסתם את תמונותיו של גטאס בכניסה לכלא. בישראל של היום, להכניס פלסטיני לכלא זה הדבר הקל והפשוט ביותר שאפשר. אכן, יש הרבה קלון בתמונות האלה, והוא כולו על ראשו של משטר שבאמת מאמין שיוכל כך לשבור ולדכא מאבק של עם על חירותו. כפי שכתב המשורר האיראני מוחמד רזא עאלי-פיאם במכתב לבנו מהכלא:
"רוח זורעים כל מתנגדינו
זחוחים כל כך בעיוורונם
שמח, בני, כי האביב בדרך
עוד יתכלו אויבינו באש קלונם".
בסולידריות עם באסל גטאס, עם בל"ד, ועם אסירי החופש באשר הם.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן