newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

את השירותים החיוניים שנתניהו מדבר עליהם הוא עצמו ריסק, מזמן

ישראל מדורגת בתחתית מדינות ה-OECD בהוצאה הלאומית לבריאות. שיעור הרופאים, האחיות ומיטות האשפוז הרבה מתחת לממוצע במערב, ועל קריסת המעבדות התריעו כבר מזמן. הניסיון העולמי מול הקורונה מוכיח: הערובה להצלחה בהתמודדות עם המשבר היא מדיניות סולידרית  

מאת:
השאירו תגובה
א א א

רבים נוטים לציין כי משבר הקורונה היה בלתי צפוי ולא ניתן היה להיערך לקראתו. כעדות לכך ניתן לראות שכל מדינה מתמודדת אתו בצורה שונה, בין אם הדחקה עד הרגע האחרון בנוסח ארה"ב, ניסיון התמודדות כושל כמו באיטליה, פאניקה מוכתבת בישראל או התמודדות מערכתית מקיפה כמו בדרום קוריאה.

הרבה מתחת לממוצע המערבי. שביתת האחיות, פברואר 2012 (צילום: יוסי זלגר / פלאש 90)

הרבה מתחת לממוצע המערבי. שביתת האחיות, פברואר 2012 (צילום: יוסי זלגר / פלאש 90)

התיאורטיקן נאסים טאלב ניסח את "תאוריית הברבור השחור" – שלפיה אירועים מכוננים רבים בהיסטוריה היו בלתי צפויים ולא ניתנים לניבוי, ורק בדיעבד הם ניתנים להסבר סיבתי כביכול. אם נאמץ ראייה זו אזי לא ניתן להאשים איש במחדל, בחוסר מעש, או בהחלטה לא נכונה בניהול המשבר. וגם לא ניתן לעשות דבר חוץ מלחכות שהנגיף ייכחד מעצמו זו החלטה אפשרית וראויה במגוון האופציות, וגם סגר כללי על כל האוכלוסייה, ובעצם כל דבר. אך האם אכן משבר הקורונה הוא ברבור שחור? האם לא ניתן היה להתכונן למגיפה עולמית טוב יותר?

ב-2005 התרגשה עלינו מגיפת שפעת העופות. היא אמנם לא התפתחה לממדים החריגים של המשבר הנוכחי, אולם בממשלה בהחלט נערכו "להתפרצות של שפעת פנדמית". ארבעה חודשים לאחר החלטת הממשלה התגלה מקרה ראשון של המחלה בישראל. לאחר מכן הוכנה במשרד הבריאות תוכנית מקיפה להתמודדות עם התפרצות מגיפה.

בדצמבר 2019 החלה הקורונה בסין. כבר בינואר נדרשו ישראלים שחזרו מהמדינה האסייתית לשהות בבידוד. באמצע מרץ החלו להינקט צעדים דרסטיים כגון השבתת מערכת החינוך, צמצום המשק, איכון חולים ועוד. אך האם בחודשים האלה נעשתה עבודת מטה מסודרת להתמודדות עם מגיפה?

משרד הבריאות נקט אי אילו צעדים, וראש הממשלה אפילו הודיע שהורה על מציאת חיסון למחלה, אבל התמודדות מערכתית מקיפה המתייחסת לטיפול ואיתור חולים בקהילה, מציאת פתרונות למשק (מעסיקים ועובדים), לילדים ולזקנים לא היתה על סדר היום הממשלתי. התוכנית שהוכנה לפני למעלה מעשור (אמנם עבור התפרצות נגיף אחר) נשארה במגירה. ברבור שחור לא היה כאן.

מה כן קרה בישראל שהיא ערוכה בצורה כל כך בעייתית למגפה כזאת, ולמה האזרחים בפאניקה מוצדקת? כבר הדגמנו כי הציבור אינו יכול לסמוך על הממשלה שתפעל בצורה מחושבת ואפילו לפי תוכנית שעליה היא אמונה. אולם כבר לפני פרוץ המשבר, באוגוסט האחרון, התריעו עובדי המעבדות מפני קריסת המעבדות, ומחו "על עומסי העבודה הקשים, קושי בגיוס ובשימור עובדים, ודפוסי העסקה בעייתיים הפוגעים בעובדים ובשירות הרפואי שהם מספקים לציבור".

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות אמרה: "מצד אחד המדינה הניפה כדגל את המלחמה בזיהומים, אך מצד שני היא מתנהלת בצורה הפוכה ומקשה על עובדי המעבדות המקצועיים והמסורים לבצע את מלאכתם". בתיווך ההסתדרות החל אז משא ומתן בין הצדדים.

אגב, שבוע לפני כן הורה בית הדין לעבודה לאחיות לחדול משביתתן ולהתחיל בהליך גישור מול משרד הבריאות. על תנאי העבודה של הרופאים כמעט מיותר להרחיב – משמרות אינסופיות, חוסר בתקנים ועוד.

זאת לא טעות, זאת מדיניות

ישראל מדורגת בתחתית מדינות ה-OECD בהוצאה הלאומית לבריאות כשיעור מתמ"ג וכשיעור מההוצאה הלאומית בכלל. שיעור הרופאים הפעילים לאלף נפש מתחת לממוצע, ושיעור האחיות לאלף נפש טוב רק משל לטביה, יוון ומקסיקו. שיעור מסיימי לימודי רפואה טוב רק משל יוון וגם בשיעור מסיימי לימודי סיעוד אנו בתחתית הטבלה.

גם בשיעור מיטות אשפוז לאלף נפש אנחנו רחוק מתחת לממוצע, וכנ"ל במכשירי MRI ו-CT, (אבל את אלה שיש אנחנו מנצלים בצורה מקסימלית). אגב, המערכת דווקא נמצאת יעילה במדדים שונים, היא פשוט לא מתוקצבת. העובדים עושים את שלהם – הממשלה לא. כעת הם מתלוננים גם על מחסור חמור בציוד מתאים.

לצד זה אנחנו שלישיים רק להולנד וסלובניה בשיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי. כך ממשלות ישראל מפקירות את האזרח ומשתתפות בהוצאות הבריאות של האזרח פחות ופחות, בזמן שההוצאות הפרטיות על שירותי בריאות מרקיעות שחקים. יחד עם האמרת מחירי הדיור, תפחו חובות משק הבית של הישראלים.

מי האחראי?

בעשור האחרון כיהן בישראל ראש ממשלה אחד, בנימין נתניהו. שרי האוצר היו יובל שטייניץ (4 שנים), יאיר לפיד (שנה וחצי), נתניהו (חצי שנה) ומשה כחלון (ארבע שנים שמתארכות לחמש עקב המשבר הפוליטי).

בין 2009 ל-2013 נתניהו היה גם שר הבריאות. לאחר מכן החליפה אותו לשנה וחצי יעל גרמן, ושוב נתניהו כיהן בתפקיד כשנה, יעקב ליצמן נכנס למשרד לשנתיים ואז שוב תפס את מקומו נתניהו לשנתיים, כשליצמן מכהן פעם נוספת מסוף 2019.

ובכן, ניכר כי לראש הממשלה הנוכחי יש אחריות ישירה למצב מערכת הבריאות. כשמביאים בחשבון את השפעתו על שטייניץ, את כהונתו כשר אוצר בשנים 2003-2005 ואת תקופת ממשלתו הראשונה ב-1996-1999, ניתן בקלות להצהיר כי נתניהו הוא האיש המוביל בעיצוב פני המדינה ב-25 השנים האחרונות, לטוב ולרע.

אגב, לא רק ההוצאה הציבורית על בריאות בירידה – ההוצאה הציבורית בישראל היא מהנמוכות ב-OECD, וזו כבר מדיניות ארוכת טווח של נתניהו.

מנהל נוסף של המשבר הנוכחי הוא מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. לא מפתיע לגלות כי האיש צמח בשירות הציבורי באגף התקציבים באוצר והוא כלכלן בהכשרתו. הוא היה חבר בוועדת סל הבריאות וכן עסק בניסוח ההסכם הקיבוצי לרופאים לאחר שביתתם ב-2011.

ב-2015 מונה בר סימן טוב לתפקידו הנוכחי – מנכ"ל משרד הבריאות הראשון שאינו רופא. ההסתדרות הרפואית עתרה לבג"ץ נגד המינוי, אך העתירה נדחתה. ואכן מי מתאים יותר מלייבש את ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל – רופא או כלכלן שצמח באגף התקציבים?

מהם אותם שירותים חיוניים שכעת מבקשת המדינה להשאיר על כנם לצד החלטות על כמעט סגר? כל אותם שירותים ציבוריים שנתניהו והימין קוראים לצמצם ועושים זאת כל העת: תברואה וניקיון, חברת החשמל והנמלים ההכרחיים ליבוא, וכמובן מערכת הבריאות.

יש סיבה ברורה לכך שההוראות שאנו מקבלים סותרות, לא ברורות, מלאות טפיחה עצמית על השכם ובעיקר מטילות אחריות על הפרט – זו המדיניות במאקרו ועכשיו היא מיתרגמת גם למיקרו.

האם המדינה הוציאה תקנות לגבי עסקים עצמאים? שוכרי דירות? כל המועסקים בענף התיירות? כמובן שלא, אבל כן קיבלנו הוראות כיצד לקנח את האף ואיך להתעטש כראוי.

במדינות אחרות הטיפול היה אחר. בקנדה הסוציאל-דמוקרטית הבהיר ראש הממשלה, ג'סטין טרודו, שהמדינה תסייע לכולם להתמודד עם המשבר כלכלית. במדינות הסקנדינביות הסוציאל-דמוקרטיות התנהגו באופן דומה. כך גם צרפת ואפילו ספרד.

גם באיטליה מוכת הקורונה הודיעה הממשלה על צעדים כלכליים לטובת האזרח. אפילו בארה"ב אושר תקציב חירום שמסייעים לאזרחים. ואילו בישראל, רק לאחר סוף שבוע מלא פאניקה ולחץ ציבורי, החלה להתגבש חבילת סיוע כלכלית.

האיש המוביל בעיצוב פני המדינה ב-25 השנים האחרונות. בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים על הצעדים להתמודדות עם משבר הקורונה (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

האיש המוביל בעיצוב פני המדינה ב-25 השנים האחרונות. בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים על הצעדים להתמודדות עם משבר הקורונה (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

מה אפשר לעשות?

במועד קצר הטווח של המגיפה הנוכחית לא בטוח שניתן לעשות הרבה. לסובב ספינה עצומה כמדינת ישראל לוקח זמן. אבל בטווח הארוך התרופה ברורה – בניגוד למדיניות הקיצוץ בשירותים החברתיים שמנהיג נתניהו מזה 25 שנה, יש לשנות כיוון ב-180 מעלות.

ב-1996, עת נבחר נתניהו לראשות הממשלה היה מס החברות 36%. כיום הוא 23%. חוק עידוד השקעות הון עבר תלאות עם תיקון החוק של "הרווחים הכלואים" ו-ועדת אנדורן. יש גם כאלה האומרים בבירור שמדובר בחוק הפסדי למדינה, וטוב לתאגידים הגדולים.

אז מה קורה פה? את, אתה ואני מממנים באופן פרטי את שירותי החינוך, הבריאות ובעצם כמעט כל דבר שידינו משגת. המערכת הציבורית קוצצה וחובות משקי הבית נסקו. משטר הטבות המס לתאגידים משאיר את הישראלים מרוששים ועם פחות שירותים.

אדוארד ברנשטיין, אחד מאבות הסוציאל-דמוקרטיה, אמר כי "הסוציאליזם, במילה אחת, הוא סולידריות". ואכן מדינות הרווחה הסקנדינביות מדורגות באופן קבוע בצמרת העולמית בכל הנוגע לאיכות חיים ושירותים לאזרח. משטר סוציאל-דמוקרטי הוא אולי לא חיסון למגיפה אבל ללא ספק הוא מתמודד עמה טוב יותר. זכויות חברתיות הן מה שמבטיח זכויות אדם ואיכות חיים, ותפקיד המדינה הוא לספק את אלה לכלל האזרחים.

שי פרנס בעל תואר שני בתקשורת ועובד כמנהל השיווק של "החלוץ – המדרשה באורנים"

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ילדי האליטות מורגלים בשימוש בטכנולוגיה, ילדי השכבות המוחלשות נשארים מאחור (צילום אילוסטרציה: יוסי אלוני / פלאש 90)

ילדי האליטות מורגלים בשימוש בטכנולוגיה, ילדי השכבות המוחלשות נשארים מאחור (צילום אילוסטרציה: יוסי אלוני / פלאש 90)

ה"למידה מרחוק" היא ניסוי שקורבנותיו הם ילדי השכבות החלשות

במשרד החינוך מעוניינים כבר שנים לעבור בצורה גורפת ללימוד אינטרנטי רחב. אלא שכפי שמתבהר כיום, שיטה זו מגדילה עוד יותר את הפערים בין ילדי האליטות המורגלים בטכנולוגיה לבין הילדים המוחלשים שנשארים הרחק מאחור

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf