newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שילוב אקדמיה בתיכון? ילדי הפריפריה שוב נשארו בחוץ

תוכנית חדשה של משרד החינוך לשילוב תיכוניסטים באקדמיה מבטיחה "נגישות לאקדמיה לכלל התלמידים" המותאמת למאה ה-21, בדגש על הפריפריה החברתית. אך כשמתעמקים בפרטי התוכנית, ההצהרות הפומפוזיות קורסות בזו אחר זו

מאת:

עדיפות מובנית לבָּנים, יהודים, מיישובים מבוססים. תלמידים במהלך בחינת בגרות (צילום: נועם רבקין / פלאש90. למצולמים אין קשר לכתבה)

החודש השיק משרד החינוך תוכנית חדשה, שמאפשרת לכאורה לתלמידות ולתלמידים ללמוד קורסים אקדמיים כבר במהלך התיכון. כנראה שעל התוכנית עבדו יותר אנשי יחסי ציבור מאשר אנשי חינוך, שכן היא פורסמה בשמות סלוגן אחדים: "האקדמיה החדשה", "סמסטר ראשון כבר בתיכון", "שמים נקודות באקדמיה", וגם: "הכיתה האקדמית".

כל זה, אגב, שונה לחלוטין מהתוכנית "אקדמיה בתיכון", שהושקה כבר ב-2012. משחקי השמות מעידים לא מעט על רמתה של התוכנית החדשה: עטיפה מרשרשת עם מעט מאוד תוכן.

התוכנית החדשה מבטיחה נגישות והזדמנות לתלמידי הפריפריה, אבל, כפי שאציג בהמשך, היא מעניקה יתרון ברור לתלמידים יהודים מיישובים במעמד חברתי כלכלי בינוני-גבוה. התוכנית מבטיחה גם "למידה עדכנית וחדשנית" רלוונטית ו"מבוססת מיומנויות", אבל גם זה רק מילים. מומחה שמעביר ידע בהרצאה המוקרנת על צג המחשב או הטלפון, זה בדיוק אותה אנטי-למידה כמו כל הוראה פרונטלית אחרת.

התלמידים ביישובים החלשים נותרים מאחור

שילוב תלמידות ותלמידי תיכון מצטיינים באקדמיה נהוג מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, והוא הוסדר ב-2012 (ימי גדעון סער כשר חינוך) בתוכנית "אקדמיה בתיכון". לפי דו"ח מרכז המחקר של הכנסת, ב-2018 למדו בתוכנית 1,800 תלמידים. רק 18% מהם היו תלמידות (נשים), רק 1.8% מהם היו מהחינוך הערבי, ורק 12.6% מהם היו מיישובים באשכול חברתי כלכלי נמוך. במילים אחרות, זאת תוכנית שהותאמה לקבוצת עילית (פחות מחצי אחוז מתלמידי החטיבה העליונה), עם עדיפות מובנית לבָּנים, יהודים, מיישובים מבוססים.

על פי משרד החינוך, התוכנית החדשה אמורה לתקן זאת. היעד של התוכנית, לפי מצגת המשרד, הוא "נגישות להשכלה למען מוביליות חברתית". התוכנית, כך מובטח, מגבירה "נגישות לאקדמיה לכלל התלמידים", בזכות "יצירת אפשרויות ובחירה", "הזדמנות שווה", חיזוק "תחושת המסוגלות", ואפילו "דגש על הפריפריה החברתית".

כל ההצהרות הפומפוזיות האלה קורסות מרגע שמתעמקים בפרטי התוכנית. ראשית, מתוך 27 קורסים אקדמיים שמוצעים לשנת הלימודים הבאה, רק שני קורסים מיועדים למגזר הערבי. כלומר, התוכנית נותרת בעלת אוריינטציה ליהודים בלבד.

שנית, התוכנית מיועדת רק למי שלומדים במגמות לבגרות, ורק שני קורסים (מתוך 27) מיועדים למי שלומדים את מקצועות החובה. כל השאר, הם קורסים שנועדו להשתלב במגמות לבגרות מורחבת. למשל, הלומדים במגמה מורחבת בביולוגיה, יוכלו לשלב קורס אקדמי באוניברסיטת תל אביב בנושא "וירוסים", הלומדים במגמה מורחבת בכלכלה יוכלו לשלב קורס "כלכלת הפרט" באוניברסיטת חיפה, וכך הלאה.

בשונה ממה שנכתב, הבחירה בקורסים אינה בידי התלמידות והתלמידים, אלא דווקא בידי בית הספר. את הקורס לא לומד התלמיד או התלמידה הבודדים, על פי העניין שלהם, אלא הלימודים הם במסגרת כיתת המגמה. כולם יחד.

כלומר, כדי שתלמיד מהפריפריה החברתית אכן יקבל הזדמנות שווה ונגישות לאקדמיה כהבטחת המשרד, נדרש שבבית הספר שבו הוא לומד תפתח מגמה של לימודים מוגברים במקצועות הרלוונטיים, ושהנהלת בית הספר תבחר לשלב את הקורס האקדמי.

הסיכוי שהתנאים האלה יתממשו הוא קלוש. קצת חשבון: לפי נתוני משרד החינוך, 47% מתלמידי החטיבה העליונה בחינוך העברי ב-2022 למדו ביישובים חלשים כלכלית (אשכולות למ"ס 4-1), לעומת 35% שלמדו ביישובים חזקים (אשכולות 10-7). כלומר, קבוצת תלמידי התיכון ביישובים החלשים גדולה בשליש לערך מקבוצת תלמידי התיכון ביישובים החזקים.

אבל התוכנית החדשה אינה נגישה לכל תלמידי התיכון, אלא רק ללומדים במגמות לבגרות. לפי נתוני למ"ס, ב-2022 נבחנו בבחינות הבגרות בחינוך העברי, 115 אלף תלמידות ותלמידים. מתוכם, רק 16.5 אלף למדו ביישובים החלשים, לעומת 46.4 אלף שלמדו ביישובים החזקים.

כלומר, למרות שיש יותר תלמידי "פריפריה חברתית" בקרב כלל תלמידי התיכון, הרי שבמגמות לבגרות, ולכן גם בתוכנית החדשה לשילוב אקדמיה, הייצוג שלהם הוא רק שליש מייצוגם של תלמידי התיכון ביישובים החזקים.

בקיצור, לא נגישות, לא הזדמנות ובטח לא דגש על הפריפריה. וזה לא הכל. במסגרת התוכנית משרד החינוך יממן את הקורסים, כלומר יעביר כמה עשרות אלפי שקלים למוסדות האקדמאים לכל קורס (מסמך וורד). מכיוון שהקורסים נגישים יותר ללומדים ביישובים חזקים יחסית, הרי שהמשרד יעביר יותר כסף לטובת משפחות שממילא יש להן (או שיש להן יותר). ילדי הפריפריה נשארים מאחור פעמיים: גם מחוץ לקורסים, וגם מחוץ לעוגת התקציב.

תוכנית שמשאירה גם את המורים ואת ההוראה מאחור

כדאי לשים לב למתכונת הלימודים, שגם היא רחוקה מהבטחות משרד החינוך. הקורס האקדמי משולב כאמור בלימודי המגמות. למשל, מתוך חמש שעות הלימוד השבועיות של המגמה, שעתיים יוקדשו לקורס האקדמי. בשעות אלה, התלמידות והתלמידים יהיו בכיתה (בבית הספר שלהם), וילמדו בקורס מקוון. כלומר המרצה של הקורס מטעם האוניברסיטה יוקלט בווידאו, והתלמידים יצפו בשיעור דרך המחשב.

על זה נכתב במצגת התוכנית, כי מדובר ב"למידה עדכנית וחדשנית", "למידה הבונה ארגז כלים רלוונטי לתלמיד", ואפילו: "למידה רלוונטית למאה ה-21".

בואו – ראש של מומחה מדבר, מוקלט או מוקרן דרך צג, זה לא עדכני, לא חדשני, ואפילו לא מאה 21. למעשה, ניסו את זה כאן בישראל, כבר בשנת 1963, עת החלו שידורי הטלוויזיה הלימודית (ראו כתבה נפרדת שלי). בניסוי דאז, נדרשו המורות בבתי הספר להכניס לכיתה מכשיר טלוויזיה, כדי שהתלמידים יוכלו לצפות בשיעור מוקלט של מורה מומחה.

מערכי שיעור שהתשובה ניתנת בהם מראש. שר החינוך יואב קיש בוועידת מקור ראשון, מרץ 2024 (צילום: לירון מולדובן / פלאש 90)

נחמד שיש לו חזון, ואף הציב לעצמו יעדים. שר החינוך יואב קיש בוועידת "מקור ראשון", מרץ 2024 (צילום: לירון מולדובן / פלאש 90)

הניסוי הזה נכשל, משום שתוכנית הלמידה מרחוק באמצעות טלוויזיה, לא רק ששמרה על מעמדו הפסיבי של התלמיד, אלא החמירה את המצב בכיתות, בכך שהפכה גם את המורה (המכיר את התלמידים) לפסיבי. ילד משועמם ומורה מיותר, יכולים להתלהב מהטכנולוגיה החדשנית פעם או פעמיים, עד שהם מבינים שאף אחד לא סופר אותם.

כבר באותן שנים רחוקות ניתנה הבטחה למורות ולמורים שאין שום כוונה לפגוע במעמדם, והמורה המומחה המוקלט בווידאו, רק משמש "כהשלמה". אפילו נערכו השתלמויות למורים, בהן הם נפגשו עם המומחים מהטלוויזיה, וקיבלו תדריך כיצד לשלב את השיעור המוקלט ברצף ההוראה.

חלפו 60 שנים (!), ומה עכשיו? המורות והמורים שירצו לשלב את הקורס האקדמי במגמה שלהם, נדרשים לעבור השתלמות בהיקף 60 שעות. ההשתלמות לא נועדה כדי לשתף אותם בתכנון הקורס, או בהתאמת התכנים ודרכי ההוראה לתלמידיהם. לא לא. ההשתלמות היא כדי שהם יוכלו "ללוות את התלמידים בתהליך הלמידה, לאתר את המתקשים ולסייע להם", אחרי שיצפו בהרצאה המושלמת של המומחה בווידאו.

כלומר, המורות והמורים במגמות הבגרות, שיותר ממחציתם בעלי תואר שני, מומחים בתחומם, ומכירים מקרוב את היכולות והצרכים של תלמידות ותלמידי המגמה, מורדים בתוכנית הזאת מדרגת המורה המוביל, לדרגת מדריכי עזר, או "מתרגלים" בלשון האקדמיה.

הם אלה שבאמת היו יכולים להפוך את הקורסים לרלוונטיים לתלמיד, עם "ארגז כלים" וכל המילים היפות. אבל לא. תפקידם יהיה לתקן את כל הכשלים של "השיעור המקוון", שהוא לא יותר מראש מדבר מוקרן על מסך.

כרגיל, השרים מבטיחים שקרים

עכשיו יש בידינו את המידע כדי לשפוט את דברי שר החינוך יואב קיש, שדוברר בכמה כלי תקשורת: "מדובר במהפכה של ממש, שהופכת את הלמידה בתיכון לרלוונטית מאי פעם. החזון שלי הוא להעניק לתלמידים כלים אקדמיים מתקדמים כבר בשלב לימודי התיכון. התוכנית מצמצמת פערים ומאפשרת לשמור על רצף חינוכי מגיל לידה ועד לאקדמיה, באופן שווה ללא יוצא מן הכלל. אחד היעדים שהצבתי עם כניסתי לתפקיד שר החינוך הוא לפעול כדי להעניק לתלמידים את מיטב הכלים שיובילו אותם להצלחה בחיים".

נחמד לדעת שיש לשר חזון, ואף שהציב לעצמו יעדים. אלא שהכל מילים שאין מאחוריהן דבר. מתבקשת כאן ההשוואה לשר החינוך סער, מאותה אג'נדה אנטי חברתית, שהבטיח עם השקת התוכנית הקודמת בשנת 2012, ש"התוכנית תפתח את שערי האקדמיה לתלמידים מוכשרים, בעיקר מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית". לאן הובילה התוכנית ההיא בפועל כתבתי בפתיח: העדפה מובנית של בנים, יהודים, מיישובים מבוססים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

חיילים ליד הגבול עם עזה, לפני הפלישה לרפיח, ב-8 במאי 2024 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

הקלף של חמאס כבר אינו החטופים, אלא המשך הלחימה

חייהם של החטופים לא היו חשובים מספיק לישראל כדי שתסכים לעסקה הכוללת את סיום המלחמה. בחמאס מבינים את זה, וכנראה שהם מעריכים כעת שהמשך המלחמה מאיים על ישראל יותר מאשר עליהם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf