תתפטרו

קשה לתאר את התחושות ששררו לפנות בוקר (שישי) בקבר הרשב״י במירון. אלפים שניסו לחזור חזרה לביתם לפני כניסת השבת עמדו בכביש הראשי המומים. בתוך המתחם עובדי הצלה ופועלים עסקו במיון החפצים האישיים של עשרות הפצועים ו-45 ההרוגים: נעליים, משקפיים, כיפות. אחרים סייעו בפינוי הגופות לאמבולנסים, שיקחו אותם למכון הפתולוגי באבו כביר. בין העיתונאים ועובדי ההצלה נכחו במקום גם כמה עדי ראיה, שראו מהמרפסות את הטרגדיה או הגיעו למקום מעט לאחר מכן, וראו את ההרוגים הרבים ואת נסיונות החילוץ.

חלקם לא רצו לדבר בשמם, אך כולם הביעו אי אמון במשטרה. "למה הם הקימו גדרות? אף אחד לא ביקש מהם לעשות את זה", תהה צעיר בשם מנחם, שהפגין עם עוד כמה עשרות אנשים בזמן ביקור נתניהו במקום. הוא טען שראש הממשלה הגיע למקום רק על מנת לתת גיבוי למשטרה, "כדי לכסות על המחדל".

דוברות המשטרה וחלק מהכתבים במקום התעקשו בבוקר שלא הייתה גדר או מחסום שחסמו את הירידה בנקודה בה נמחצו האנשים. אך עדי ראיה טענו אחרת, וציינו כי שוטרים חסמו את הקהל, מה שעשוי היה לגרום ללחץ. "היה פה צוואר בקבוק עם מחסומים שמנעו מאנשים להגיע לרחבות התחתונות", סיפר אלי פולק, מנכ״ל איחוד הצלה, שהמרפאה של הארגון שלו הוקמה ממש מול זירת האסון. "היו פה פצועים והרוגים כשאנשים אחרים רצו ונפלו עליהם".

עיתונאי שמסקר את החגיגה השנתית כבר שנים ציין כי היה עומס רב במקום, וכן שבשל הגבלות הקורונה המשטרה הקימה מחסומים ונקודות בדיקה בכל פינה. יעקב, שהיה עד לאירועים הוסיף: "אני עדיין בשוק. כל שנה זה מאורגן טוב, אבל משום מה השנה סגרו את אחד מגרמי המדרגות שמובילים למטה, ואנשים לא יכלו לעזוב ולכן הם נמחצו".

מתנערים מאחריות

לקראת הצהריים הגיעו למקום מספר שרים: מירי רגב, שהקפידה להתרחק מעמדת התקשורת, ונתניהו ואמיר אוחנה, שהצטלמו מרחוק. נתניהו עצמו שחרר הצהרה קצרה בה אמר "נקיים בדיקה רצינית, יסודית ומעמיקה" – אך לא ציין מי יבדוק את האירועים.

מכיוון שמשטרת ישראל הייתה הגוף האחראי על האירוע מראש, החקירה עוברת לידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). אך הניסיון של השנים האחרונות, שבהן המחלקה לא הצליחה לחקור בצורה ראויה אירועים פשוטים בהרבה, הוביל לירידה באמון הציבור בה. עדי ראיה סיפרו כי כבר בשעות הבוקר המוקדמות שוטרים החרימו מצלמות אבטחה שתיעדו את זירת האסון, ותהו מתי אם בכלל התיעוד יפורסם.

אך הנקודה העיקרית היא העבודה שכרגיל בארץ, אף איש ציבור לא לוקח אחריות. במדינות אחרות השרים האחראים – במקרה הזה השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, והשר לענייני דתות, יעקב אביטן, שמהנדס של משרדו אישר אמש את המתחם – היו מתפטרים. לאו דווקא כי יש להם אישית קשר להכנות לאירוע, אלא מתוך הבנה שהם והמשרד שהם עומדים בראשו נכשלו – ולכן עליהם ללכת הביתה. במקרים מסוימים גם ראשי ממשלה התפטרו בשל אירועים כאלה. כך היה עם התפטרות ראש ממשלת לבנון בשנה שעברה בעקבות הפיצוץ בנמל, עם ראש ממשלת רומניה בעקבות שריפה במועדון שהרגה 64 מבלים ב-2015, ועם ראש ממשלת יפן בעקבות האסון בפוקושימה ב-2011.

אך כמו שבאסון הכרמל ב-2010 אף אחד לא התפטר לאחר ש-44 סוהרים ואנשי חילוץ נספו, כך גם כאן כמעט בררו שאף אחד לא ייקח אחריות. נתניהו ציין כי מטרת הבדיקה היא שאירוע כזה לא יחזור על עצמו – אך מה עם האחראים על המחדל? נתניהו כהרגלו לא הגיע לדבר ישירות עם העיתונאים וכך התחמק משאלות, אך הדרישה מהפוליטיקאים לקחת אחריות לא תעלם במהרה.