newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אנשי המקצוע מתנגדים לרכבל בסילוואן, אז למה שר התיירות שותק?

עיריית ירושלים לא חיכתה לדיון בבג"ץ על הרכבל לעיר העתיקה והתחילה בהליך לחלוקת צווי הפקעה ליותר מ-10,000 מ"ר בסילואן. שר התיירות זמיר, שמשרדו אמור לממן את הפרויקט השנוי במחלוקת הזה ב-220 מיליון שקל, לא מוציא הגה

מאת:

בימים אלו החלה עיריית ירושלים בהליך להוצאת צווי הפקעה ליותר מ 10,000 מ"ר של אדמות פרטיות, חלקן הגדול בסילואן, לטובת הקמת רכבל לעיר העתיקה. ההפקעות כוללות שטחי חצרות, שטחי אדמה השייכים לבתי תושבים ושטחים פתוחים נרחבים. החיפזון לצאת לדרך עם הפרויקט לפני שבג"ץ יפסוק בעניין חשף את מה שכולנו ידענו מההתחלה; הרכבל, שהיזמים טענו שישרת גם את תושבי סילואן, לא רק שאינו משרת אותם, הם  יהיו הראשונים להיפגע ממנו. יש דברים שלא משתנים.

המקרה של הרכבל והעמדה שנוקט כלפי שר התיירות אסף זמיר, הם דוגמה ליכולת של אנשי כחול לבן להשפיע ולהוציא לפועל את המדיניות שבוחריהם רצו בה ובמקביל את חוסר הרצון שלהם להתאמץ כדי לממש את המדיניות הזו.

הרכבל שקידם יריב לוין, שר התיירות הקודם, הוא פרויקט פוליטי מתחילתו ועד סופו. הוא יוביל נוסעים ממתחם התחנה שבמערב העיר היישר אל זרועותיה של עמותת אלע"ד בעיר דוד. דרך מנהרה תת קרקעית יוכלו הנוסעים להיכנס אל רחבת הכותל ולחיות במציאות שבה לא יפגשו אף לא פלסטיני אחד בליבו של המרחב הפלסטיני ביותר בעיר. הפרויקט, שמשרד התיירות קידם, יעלים את הפלסטינים גם מעיני התיירים שייכנסו לעיר העתיקה דרך שער האשפות והכותל ולפיכך לא יעברו דרך השווקים בעיר העתיקה. באבחה אחת תיפגע פרנסתם של מאות סוחרים פלסטינים וסיפורה הרב תרבותי של העיר יצומצם.

במקום להשקיע את הכסף ברכבל מיותר ופוליטי, שיקדם את התיירות. שר התיירות אסף זמיר (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

במקום להשקיע את הכסף ברכבל מיותר ופוליטי, שיקדם את התיירות. שר התיירות אסף זמיר (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

אבל שם רק מתחיל סיפור האיוולת. הרכבל יהרוס לא רק את פרנסתם של סוחרי העיר העתיקה, אלא גם את נופיה ההיסטוריים של העיר, שבזכותם מגיעים אליה תיירים מכל העולם. באזור הזה, ששמר את נופי הקדומים ונמלט מפיתוח מודרני עד היום, יוצבו עמודי ענק לאורך החומה הדרומית של העיר, וקרוניות שילכו הלוך ושוב יפגעו בגיא בן הינום ובקו הרקיע שלו. העות'מאנים, הבריטים והירדנים שמרו על נופיו של אגן העיר העתיקה במשך מאות שנים, מדינת ישראל ויריב לוין בחרו להרוס.

ניתן להניח שזמיר הפוליטיקאי לא מתעניין בזכויות תושבי מזרח ירושלים, שלעולם לא יבחרו בו מכיוון שאין להם זכות בחירה. אבל התוכנית נתקלה בהתנגדות עזה כמעט מכל אנשי המקצוע: מתכננים, אדריכלים, ארגוני סביבה ומורי דרך רואים את ירושלים כעיר היסטורית, שאסור לבנות בה אלמנטים מודרניים ומגלומניים, בטח לא באגן העיר העתיקה.

בית המשפט העליון, שנדרש לסוגייה לאחרונה, לא הצליח להבין האם התוכנית נועדה לקדם תיירות או שזהו פתרון תחבורתי לעיר העתיקה. עוד שאלה שנותרה פתוחה היא מדוע תוכנית באיזור רגיש כל כך קודמה בוועדה לתשתיות לאומיות, תוך עקיפת ועדות התכנון המקומית והמחוזית. בהחלטתם דרשו השופטים מהמדינה הסברים לסוגיות אלו. המדינה התקשתה לענות, ביקשה וקיבלה ארכה. אך בעוד היד האחת מעכבת החלטה, היד השנייה החלה לקדם את הפרויקט: פרסמה מכרז וכאמור יזמה דיון בהפקעת אדמות.

זמיר, פוליטיקאי שהגיע מהתחום המוניציפלי ואף כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב, אמור לדעת טוב מרבים איך החלטות הרסניות שמקדמים בעלי אינטרסים חזקים יכולות לגרום נזק לעיר, למרקם העירוני ולתושבים. אפשר רק לדמיין מה היה מרגיש, לו היו מפקיעים את חצר ביתו לטובת רכבל שקרונותיו יחלפו מעל ראשו במשך כל שעות היום. אך בסוגייה הזו זמיר הפך בן רגע מציפור שיר לבת יענה וטומן ראשו בחול. הוא לא ראה ולא שמע. לא עונה ולא פוצה את פיו.

כל המומחים מתנגדים. הדמיה של הרכבל לעיר העתיקה בירושלים (מתוך מצגת הרל"י)

כל המומחים מתנגדים. הדמיה של הרכבל לעיר העתיקה בירושלים (מתוך מצגת הרל"י)

פרויקט הרכבל מתוקצב ביותר מ-220 מיליון שקלים מתקציב משרד התיירות בתקופה שבה תעשיית התיירות חווה את המשבר הגדול ביותר מאז שנים רבות. ביטולו יהיה רווח נקי למשרד ולענף המשווע לעזרה ממשלתית. לא ברור מדוע בתחום שעליו הוא מופקד, זמיר בוחר להתעלם ממה שרואים כולם.

ישנם לא מעט פוליטיקאים, שהצליחו להתקדם בזכות אי עשייה, אי קבלת החלטות משמעותיות וניסיון לרצות את כולם, או יותר נכון לרצות את בעלי הכוח. במקרה של הרכבל ואסף זמיר, "בעל הכוח" היא עמותת הימין הקיצוני אלע"ד, שהרכבל עתיד להגיע למרכז המבקרים שנמצא בבעלותה ולחזק את ההתנחלות בשכונת סילואן שבמזרח ירושלים.

הרכבל הוא סדין אדום שמציג יותר מכל את תאוות השליטה של המתנחלים, שמעדיפים את מפעל ההתנחלות על פני סמלים מאחדים כמו נופיה ההיסטוריים של ירושלים עם סיפורם העשיר והרב תרבותי. הבחירה של זמיר ללהג על מצוקת ענף התיירות, לגלות סימפטיה למורי הדרך, למלונאים ולעשרות אלפי העובדים בתחום, במקום לקבל החלטות, לא עובדת. גם מורי הדרך מרימים קול זעקה נגד התכנית ואינם זוכים לתגובה.

בשבוע האחרון נפתח קמפיין באתר זזים הקורא לציבור להצטרף למכתב ובתוך ימים חתמו אלפים על הפנייה. אחרי שיחתמו על העצומה, אנחנו מציעים לציבור הכללי ולאנשי ענף התיירות בפרט, היושבים בבית בחוסר מעש, לאמץ משחק חדש ודמיוני. מה היה קורה אם שר התיירות היה מדבר פחות ועושה קצת יותר לטובת הציבור, כמו למשל מבטל תוכניות שאף אחד לא באמת צריך ומשתמש בכסף לטובת אלו שבאמת צריכים אותו.

להצטרפות לקריאה לזמיר: אל תחבור למתנחלים – אל תהרוס את ירושלים לחצו כאן

יונתן מזרחי הוא מנכ"ל עמק שווה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ההצהרות בעלות אופי ג'נוסיידי של ראשי המדינה לא באו משום מקום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

סמוטריץ' או דו-לאומיות, אין דרך אחרת

האווירה הג'נויסיידית שהשתלטה על ישראל אחרי 7 באוקטובר היא לא סטייה, היא נעוצה בשאיפה הציונית הישנה לכמה שיותר קרקע עם כמה שפחות ערבים. המוצא היחיד הוא להכיר שהביטחון של היהודים תלוי בהכרה בדו-לאומיות של המרחב הזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf