newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אני נאבקת על משטר שלא יפלה את ילדיי כי הם ערבים"

"יש לי חלום שיום אחד בהוד השרון ובטייבה יוכלו בניהם של יהודים וערבים להתיישב יחדיו לשולחן האחווה". דברים שאמרה מנאל תותרי-ג'ובראן במחאה בהוד השרון

מאת:
אני כאן כדי להשמיע קול כאזרחית ישראלית בעלת זהות לאומית פלסטינית. מנאל תותרי-ג'ובראן במחאה בהוד השרון, 19.3.23 (צילום: הדס תגרי)

אני כאן כדי להשמיע קול כאזרחית ישראלית בעלת זהות לאומית פלסטינית. מנאל תותרי-ג'ובראן במחאה בהוד השרון, 19.3.23 (צילום: הדס תגרי)

ערב טוב הוד השרון.

שמי ד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן, אני חיפאית, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, ואני גאה להיות חלק מפורום המרצים והמרצות למען הדמוקרטיה, שעומלים יום ולילה למען עצירת הבליץ החקיקתי, נואמים, מתדיינים ומפרסמים ניירות עמדה מקצועיים, שמפרשים את משמעות והשלכות החקיקה המוצעת ושינוי המשטר על החיים של כולנו.

משלל סיבות לא קל לי לעמוד כאן, אבל הסכמתי לנאום כי חשוב לי להשמיע קול. קול שאני חושבת לא נשמע מספיק במסגרת המחאה החשובה והקריטית הזאת.

אינני פוליטיקאית, אני בסך הכל משפטנית, אזרחית מודאגת ששייכת לקבוצת מיעוט שסובלת מאפליה והדרה מזה שנים רבות.

אבל מעל לכל אני אמא, אמא חרדה.

אני רוצה לדבר איתכם כאמא לשלושה בנים נפלאים שאני מגדלת ומחנכת על ערכי השוויון, סובלנות, אהבת האחר וכבוד בתוך מציאות בלתי אפשרית של חוסר סובלנות, גזענות ושנאת האחר.

אני כאן כאמא שבקיץ שעבר הסיעה את הבן שלה לחנות ספרים במרכז הכרמל, כמה דקות נסיעה מהבית, כדי לבדוק היתכנות לעבוד במחסן החנות, בעקבות הודעה שפורסמה עבור עבודת נערים מגיל 16. הילד שלי נשלח מיד הביתה באכזבה רבה, לאחר שנענה שלעבודת מחסן נדרש שירות צבאי, או במילים אחרות, שהמשרה מיועדת ליהודים בלבד.

אני אמא לאותו ילד שהתבקש על ידי ניידת משטרה להציג תעודת זהות, כשישב על ספסל עם חברו בסוף הרחוב, כמה מטרים מהבית בשכונה (היהודית) בה אנחנו גרים.

אני אמא שאוסרת על הבנים שלי לצאת להפגין, מחרדה שמא ייעצרו סתם כך בעודם עומדים בצד עם שלט מפויס או גרוע מכך מחשש ששוטרים יירו בהם רק משום שהם לא בצבע הנכון.

וזה עוד לפני עידן משטרת בן גביר, מורשע בשמונה עבירות פליליות, בהן הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור, שמהיום הראשון למינויו מנסה להפוך את המשטרה לגוף פוליטי הנשלט על ידו ומונע על פי האג'נדה שלו.

אני כאן כדי להשמיע קול כאזרחית ישראלית בעלת זהות לאומית פלסטינית.

אני יודעת שלחלקכם זה צורם ונשמע לא הגיוני. תאמינו לי, יותר קשה לחיות את המורכבות הזאת והסתירות שבמדינה יהודית ודמוקרטית. קל הרבה יותר להיות גבר יהודי במדינה היהודית.

המיעוט הפלסטיני סובל מפרקטיקת שיטור יתר בחיי היומיום ובמיוחד באירועי מחאה, שמסתיימים בהרוגים על ידי המשטרה שאמורה לשמור על שלומנו. במקביל אנו סובלים משיטור חסר, שבא לידי ביטוי בהיעדר טיפול מספק ומקיף של הפשעים בתוך החברה הערבית, ביניהם ובראשם רצח של נשים.

אנו סובלים מאפליה בהקצאת תקציבים לרשויות המקומיות ומוסדות החינוך, בהקצאת קרקעות לבנייה ובאכיפה תכנונית סלקטיבית ועוד.

לכן אני לא כאן כדי להיאבק על המשטר הקיים אלא על משטר אחר, שבו אנו ואתם, ילדיי וילדיכם, תושבי הוד השרון וטייבה, נהיה שווים.

אני כאן כדי להילחם על דמוקרטיה ללא כיבוש וללא שחיקה יומיומית של זכויות אדם, של הזכות לחופש תנועה, לכבוד ומעל לכל, לזכות לחיים. כי אין דמוקרטיה בצד כיבוש ושליטה בעם אחר.

לא נלחמת על המשטר הקיים. מנאל תותריי-ג'ובראן

לא נלחמת על המשטר הקיים. מנאל תותרי-ג'ובראן

מערכת המשפט והמשטר הישראלי אכן מחייבים שינוי ותיקון עמוק, תיקון שיביא לחיזוק הדמוקרטיה, ולא להחלשתה, שיביא להפסקה מידית של שלטון הכיבוש ושחיקת צלם אנוש, שיביא לעיגון עקרון השוויון והענקת הגנה מלאה ומקיפה על זכויות אדם וזכויות המיעוט ברמה חוקתית.

ההבטחה של סמוטריץ', שהוא יגן על הזכויות שלנו אחרי השלמת ההפיכה המשטרית, לא ממש מרגיעה אותי, בטח לא לאחר קריאתו המחרידה למחוק את חווארה, אמירה שהוא לא ממש חזר ממנה עד היום. לצערי הגדול, אני כבר רואה אותה מחלחלת לתודעה של אנשים מהשורה.

מערכת המשפט והמשטר הישראלי מחייבים תיקון שישמור על העצמאות המוחלטת של בית המשפט העליון, שעל אף הביקורת שיש לי כלפיו, הוא אחד הגופים המרכזיים שיכולים לרסן את הכוח הגדול, שכבר כיום יש לממשלה.

הקואליציה רוצה להנדס את בית משפט העליון באופן כזה שלא יפסול את ההפיכה כשהיא תותקף בפניו. אל תלכו שולל מול שחקנים מתוחכמים, שמשתמשים במסכי עשן ובטקטיקות בלבול מכוונות שכאילו הם מוותרים על משהו, אבל בתמורה הם שולטים בשופטים ולמעשה שולטים בהכל.

אני כאן, כי בהשאלה מנאומו של מרטין לות'ר קינג:

"יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זאת ותגשים את משמעותה האמיתית של סיסמתה: שכל בני האדם נבראו שווים.

"יש לי חלום שיום אחד על גבעות הוד השרון, תל אביב, טייבה, טירה, חיפה, עכו, שכם וג'נין

יוכלו בניהם של יהודים וערבים להתיישב יחדיו לשולחן האחווה.

"יש לי חלום שיום אחד ירושלים, ובמיוחד המזרחית, המזיעה תחת חום אי הצדק והדיכוי, תהפוך לנווה מדבר של חופש ושל צדק.

יש לי חלום שילדיי יחיו יום אחד באומה שבה לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם."

כאן נולדתי וכאן בניתי את ביתי בשתי ידיי. כאן השורשים שלי, כאן המולדת שלי, כי גם אני בעלת הבית, מר בן גביר. אני לא נדדתי ולא אנדוד לשום מקום, כי אין לי, כמו שאין לכם, ארץ אחרת, וכי הארץ הזאת בוערת כבר יותר מדי זמן.

בשבוע הבא יחל חודש רמדאן אלכרים, שהוא חודש ברכה, תפילה ונתינה. בעוד שבועיים נחגוג את חג הדקלים, שמציין את כניסתו החגיגית של ישו לירושלים, ושבוע לאחר מכן יחולו חגי האביב: פסח והפסחא. זו היתה יכולה להיות ארץ נהדרת, שחוגגת את הגיוון ורואה בו מתנה ולא קללה.

החברה הישראלית נמצאת בצומת דרכים. זה צומת שיכול לייצור הזדמנות לעצור, לעשות חשבון נפש, וחישוב מסלול מחדש בנוגע להמשך הדרך. זו צריכה להיות התחלתו של מאבק לכינון חברה דמוקרטית אמיתית, שוויונית ולא כובשת, שההרכב האנושי שלה יהווה נכס ולא נטל.

זו צריכה ובהחלט יכולה להיות ארץ נהדרת.

תודה והמשך ערב טוב.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

"איך זה הגיוני להרוג 200 איש כדי לחלץ ארבעה אנשים?"

חיילים יוצאים ממשאיות סיוע, טנקים ומטוסים מפציצים, גופות בכל מקום, בתי חולים עמוסים בפצועים, ותחושה של אחרית הימים: כך תיארו במחנה נוסייראת את הפעולה הישראלית לחילוץ ארבעה חטופים. "אנחנו דם זול בעולם צבוע", אומרים שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf