אנו באופוזיציה הסורית רוצים בהפלת אסד, ישראל וארה"ב – פחות
בזרם הדמוקרטי בסוריה רוצים בהפלתו של אסד. אחרי התבוסות שלו בצפון זה אפשרי, אבל נראה שישראל וארה"ב מעדיפות סוריה מפוצלת עם אסד מסוריה מאוחדת בלעדיו. מבט מהאופוזיציה הסורית
בסוריה חוששים איך הם יתנהגו כלפי התושבים בעיר מגוונת כמו חלב. לוחמי "היאת תחריר א-שאם" ליד המבצר שכבשו בחלב (צילום: ויקימדיה)
נראה שכמעט כולם מבולבלים לגבי מה שמתרחש בסוריה בימים האחרונים: רק מגידי עתידות ומי שמחפשים פרסום קל ידעו מראש מה קורה. האופוזיציה הסורית, המיוצגת בעיקר על ידי HTS (האיית תחריר אל-שאם, "המועצה לשחרור אל-שאם", לשעבר ג'בהת אל נוסרה), הנתמכת באופן לא ישיר על ידי טורקיה, אכן התקדמה בצפון סוריה בקצב חסר תקדים.
ההתקדמות הזו כללה את חלב, העיר השנייה בגודלה בסוריה ומרכז כלכלי חשוב. הם התחילו להיכנס לעיר חמה, וכולם תוהים מה יהיה הצעד הבא שלהם. כוחותיו של בשאר אסד לא גילו כל התנגדות, ורבים סבורים שהם כלל לא נמצאים באזור. לקח לכוחותיו של אסד ארבע שנים לכבוש חצי מחלב ב-2016, אחרי שנפלה לידי האופוזיציה ב-2012.
כוחות האופוזיציה, שכבשו את חלב, הם למעשה הכוחות של HTS הידועה לשמצה, ששינתה את שמה משמה הקודם, ג'בהת אל-נוסרה, והתנתקה מאל-קאעידה ב-2016, אבל עדיין מוטלות עליה סנקציות מטעם האו"ם ומדינות המערב. הם כוח מאורגן היטב וממושמע, ובאופן פרדוקסלי הם היו הראשונים לנטוש את חלב ב-2016, כאשר נפלה לידי כוחותיה של אסד, במסגרת עסקה בין רוסיה וטורקיה.
הסורים היו מודאגים בנוגע לאופן שבו HTS, הנחשבת לארגון מוסלמי פונדמנטליסטי, תנהג בתושבים בחלב, בהכירם את הגיוון האתני והעדתי של העיר. בניגוד לציפיות, לוחמי HTS שמרו על משמעת, לא פגעו בתושבי חלב ואפשרו לאנשים להמשיך בחייהם, כולל השתתפות בטקסים בכנסיות. אבל כולנו צריכים עדיין לחכות ולראות את ההתפתחויות.
כדי לנסות להבין כיצד HTS השיגה ניצחון מהיר כל כך, עלינו לחזור לניסיונות הרוסיים לארגן מחדש את סוריה באופן שיגן על האינטרסים שלהם לטווח ארוך, ובעיקר על בסיס הצי שלהם בנמל טרטוס על חוף הים התיכון. הנשיא ולדימיר פוטין אכן ניסה לכונן הסכם בין אסד לנשיא טורקיה רג'יפ טיפ ארדואן במטרה לייצב את שלטונו של אסד ולאזן את השפעתה של איראן בסוריה על ידי נוכחותה של טורקיה במדינה.
אסור לשכוח שלרוסיה יש כוח אווירי חזק מאוד בסוריה, אבל אין לה די כוחות קרקע, שכן הם נחוצים באוקראינה. ארדואן קרא לאסד להיפגש פנים אל פנים במשך יותר משנה, אולם אסד סירב. מומחים מעריכים שהסיבה היא תלות היתר שלו באיראן וחוסר היכולת שלו לנקוט צעדים עצמאיים בלי הסכמתה, אבל אפשר בהחלט להוסיף למשוואה גם את היוהרה של אסד.
נשאר יהיר, למרות מצבו הקשה. בשאר אל-אסד (צילום: ויקימדיה)
סביר להניח שארצות הברית וישראל אישרו את העסקה הטורקית-רוסית הזו כדי להגביל את נוכחותה של איראן בסוריה, במיוחד כאשר אנחנו רואים התקפות אמריקאיות נגד מיליציות פרו-איראניות המנסות לחצות מעיראק לסוריה כדי לתמוך בכוחות הקרקע של אסד. אולם נראה שלא התקבלה החלטה להפיל את אסד. האמריקאים נטשו את המורדים המתונים בחזית הדרום בסוריה ב-2018, שמרכז הפיקוד שלהם היה בירדן, והם נאלצו להסגיר את רוב הנשק שלהם למשטר אסד באמצעות מאמצי תיווך רוסיים. כך התאפשר לכוחותיו של אסד להיכנס לדרום המדינה ולהשיג שם שליטה כלשהי.
הלוחמים של החזית הדרומית עדיין נמצאים בערים ובכפרים שלהם ומוכנים להילחם נגד כוחותיו של אסד, אם יקבלו תמיכה מארצות הברית וממדינות ערב, כפי שקיבלו בעבר. הם הכוחות היחידים שיכולים להיכנס לדמשק ולהפיל את כוחותיו של אסד. הם יודעים שלאור מצבם הכאוטי של כוחות אסד הנסוגים מהצפון, ובמקרה שתהיה תמיכה אמריקאית גלויה בלוחמים בחזית הדרומית, רבים מהגנרלים והמפקדים בכוחותיו של אסד יחליפו את נאמנותם וישאו ויתנו בעסקאות שיאפשרו להם לשרוד ואף לשמור על השפעה בסוריה העתידית.
אולם יש תחושה חזקה בקרב סורים רבים שארצות הברית רואה את המזרח התיכון דרך פריזמה ישראלית ושמדיניות החוץ האמריקאית באזור נוטה לשרת את האינטרסים של ישראל יותר מכל דבר אחר. נראה שישראל מעדיפה לראות את סוריה מפוצלת בשליטת אסד מאשר סוריה מאוחדת ללא אסד.
גורם נוסף שהפסיד מההתפתחות האחרונה הוא ה-PYD, "המפלגה הדמוקרטית המאוחדת בסוריה", שלעיתים מתוארת ככוחות הכורדיים. PYD נאלצה לפנות את הנוכחות שלה מאזור תל רפעת, כארבעים קילומטר צפונית לחלב, שאליו נכנסה ב-2016 ועקרה ממנו את תושביו. זו מכה קשה לחלומות של PYD לכונן ישות כורדית שתשתרע מהגבול העיראקי לים התיכון. אולם הם ניצלו את הרגע כדי להרחיב את נוכחותם וכבשו את הצד המערבי של אגם אסד בצפון מזרח המדינה.
מה שקרה בימים האחרונים יכול לשמש הזדמנות לכוחות השונים השולטים דה-פקטו בחלקים שונים של סוריה לרכך את העמדות שלהם, לשנות את האופן שבו הם מתנהגים לאוכלוסייה ולפתוח בדיאלוג כדי לחלץ את סוריה מצוואר הבקבוק שהיא נמצאת בו. החלופה היא להמשיך לחלום את החלומות המקסימליסטיים שלהם עד לסיבוב הקרבות הבא.
האירועים האחרונים שינו את קווי שביתת הנשק ופתחו פתח לפליטים רבים לחזור לערים ולכפרים שלהם, אבל הם לא מציעים סוף למלחמה ולסבל בסוריה. זהו עוד שלב בסכסוך שאין לו סוף, שבו הסורים משרתים אינטרסים של שחקנים אזוריים ובינלאומיים, תוך התעלמות מוחלטת מחייהם של הסורים ומשאיפותיהם. כל השחקנים הללו אחראים לכך במידה שווה, חרף כל הסיסמאות על חירות ודמוקרטיה, שעליהן הם חוזרים מפעם לפעם.
בעיני רבים מאיתנו בזרם הדמוקרטי בסוריה, היחלשות של אסד נראית כהזדמנות לשים קץ לפרק האלים בהיסטוריה של סוריה. מטרותינו יכולות להצטלב עם אלו של הכוחות הלוחמים נגד אסד במאמץ להפיל אותו, למרות המחלוקת העמוקה בנוגע לאופייה העתידי של סוריה שהיינו מעוניינים לראות. יש לנו דרך ארוכה עד לשחרור המוחלט של העם הסורי, אבל אי אפשר להתחיל בה בלי שאסד ייפול.
בסאם אל-קוותלי, נשיא "אחראר", המפלגה הליברלית הסורית
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
