newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אם נוותר על זכות ההפגנה, נתניהו לא ימהר להחזיר לנו אותה

בדיוני קבינט הקורונה אתמול קיבלנו אישור רשמי למה שרבים חשים כבר זמן רב – הסגרים ויתר ההחלטות נועדו בראש ובראשונה לדכא את המחאה. אך נראה שהמפגינים לא מתכוונים להיכנע גם במחיר של הפרת סגר ומעצר, ושהדבר מוביל רק להעמקת חוסר האמון במניעיו של ראש הממשלה

מאת:

יש אמירה שקובעת שמאז הבר מצווה שלו, בנימין נתניהו מעולם לא החזיר שום דבר שקיבל. לאחר שיאושר בכנסת התיקון לחוק הקורונה, הספין שאינו מבוסס על שום דבר מדעי או רפואי, שלפיו ההפגנות הן מקור הדבקה ולכן יש להגבילן, יוביל לביטול חסר תקדים של זכות המחאה בישראל. ספק רב אם גם אחרי כמה שבועות של סגר, נתניהו ימהר להחזיר את הזכות הזאת לאזרחים.

מחאת בלפור, 29 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

הישגים מרשימים. מחאת בלפור, ב-29 באוגוסט 2020 (צילום: אורן זיו)

בקביעה שאסור להפגין בזמן הסגר יש סכנה גדולה. במדינה שמאז יום הקמתה נמצאת במצב חירום תמידי, יימצאו הסיבות להמשיך להגביל את המחאות גם אחרי סוכות. הרי אם מסוכן להפגין בזמן הסגר, מה ישתנה אחריו? גם אז יישאר החשש להתפרצות מחודשת של המגיפה. גם קבוצות והיחידים שהודיעו שלא יפגינו בבלפור בזמן הסגר מעוררים את אותה תהיה.

תמיד אפשר גם לטעון שמדובר בסולידריות חברתית, מכיוון שבזמן שמיליונים סגורים בביתם זה "מנקר עיניים" להפגין בבלפור. אך למרות הספין של נתניהו, הפגנה אינה מסיבה או בילוי, אלא הכרח מול שלטון מושחת, אלים וגזעני.

הגבלת זכות המחאה היא שפל חדש של ה"דמוקרטיה" הישראלית, לפחות כלפי הציבור היהודי. תמצית היחס בין השלטון לאזרחים באה לידי ביטוי באופן שבו המחאה, ההפגנה וחופש הביטוי נתפסים כפריביליגיה שהשליטים נותנים בחסדם לאזרחים, ולכן רשאים גם להגבילה.

שר האוצר ישראל כ"ץ שלח אתמול את האזרחים למחות בצורה "מכובדת" ברשתות החברתיות. אך בחודשים האחרונים ראינו כיצד המשטרה מבצעת חקירות הפחדה כנגד מי שפירסם צילום לא מחמיא של נתניהו, צייצנית שכתבה על ההטרדות המיניות שהיא חוותה ברשת ועוד רבים אחרים.

מחוק הקורונה שנחקק רק לפני כמה חודשים הוחרגו פעילות הכנסת, בתי המשפט וההפגנות. לכן המפגינים שמסרבים להפסיק למחות צודקים. אם יפסיקו כעת, ספק אם יוכלו לחזור להפגין בזמן הקרוב. ורבים מהם סבורים כי זה יהיה תקדים שיוביל לסגירה של בתי המשפט לקראת הדיונים הבאים במשפטו של נתניהו בדצמבר.

וקשה גם להתעלם מכך שהחשדנות כלפי הסגר אינה רק נחלתם של המפגינים, אלא מורגשת גם בציבור הכללי, כשרבים חשים שמדובר ב"סגר פוליטי" שלא ישפר את מצב התחלואה, אלא רק ישרת את נתניהו.

בפחות משלושה חודשים של מחאה עיקשת מול מעון ראש הממשלה בירושלים, ההפגנות השיגו כמה הישגים מרשימים, כמו המענקים המהירים שניתנו לכלל האזרחים או העובדה שלא התקיימו בחירות רביעיות. אך מעל הכל, הן הובילו לשינוי תודעתי אצל המוחים עצמם, אצל כלל הציבור וכנראה שגם אצל נתניהו. המחאה יצרה את התחושה שהמפגינים לא יוותרו ולא ישברו עד שנתניהו יתפטר.

המפגינים והמפגינות האלה הצליחו להתגבר על לא מעט מההסתה נגדם. קראו להם אנרכיסטים, ונדליסטים, מפיצי מחלות, חייזרים. התיזו עליהם מים ממכת"זיות ועצרו אותם במספרים גבוהים. כל זה לא ייאש אותם, אלא רק הגביר את המחאה.

אתמול, בדיוני קבינט הקורונה, המפגינים קיבלו אישור רשמי וברור למה שרבים חשים כבר זמן רב – הסגרים ויתר ההחלטות נועדו בראש ובראשונה לדכא את המחאה. המחאה הזאת כל כך מפריעה לנתניהו, עד שהוא מוכן לשתק את כל המשק והמדינה רק כדי להפסיק את ההפגנות השבועיות נגדו.

כפי שפירסם אמש רביב דרוקר, נתניהו דחף להגמיש את הסגר, אך כשהבין שאם תימשך הפעילות החלקית של המשק לא יהיה ניתן משפטית לאסור על הפגנות, הוא החליט לתמוך בסגר מלא.

את האפשרות להעביר סגר כזה, שמומחים ורופאים רבים מתנגדים לו, אפשר לזקוף לזכות ההקבלה שנתניהו וחברי כנסת אחרים הצליחו ליצור בין תפילות להפגנות. זוהי השוואה שקרית אך גאונית, שאפילו לא טרחה להביא שום נתון על הדבקה המונית במהלך ההפגנות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי ליכוד בפתיחת משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

חוששים מתקדים שיוביל לסגירת בתי המשפט. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי ליכוד בפתיחת משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים, ב-24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ייתכן שחלקים מהציבור חשים תסכול כלשהו למראה עשרות אלפי המפגינים בבלפור, ואומרים – אם להם מותר להפגין, לנו מותר לעשות דברים אחרים. אך "תמיכה בפתרון אחיד להפגנות ולתפילות", כפי שהתבטאו גם בכחול לבן, זו פשוט אמירה שגויה. אין שום קשר מבחינת סכנת ההדבקה בין תפילות במקום סגור לבין התכנסות באוויר הפתוח.

למרות ההגבלות החדשות, נראה שהפעם לפחות הניסיון להסית ולפלג בין המפגינים לחרדים פשוט לא עבד. עם הצטרפות קבוצת "המפגינים" לאשמים הקודמים במצב – החרדים והערבים – אמרה מפגינה מהחזית הוורודה שהתראיינה אמש לצד מרואיין חרדי בערוץ 13: "אנחנו לא ראש בראש. התפילה וההפגנה לא משתחוות להנחיות פוליטיות".

בסגר הקודם, הבטיחו בכחול לבן שחופש המחאה יישמר. ראש המפלגה, שר הביטחון בני גנץ, אף אמר כי "הזכות להפגין היא קדושה" לפני כמה חודשים. גם אתמול היה נראה שכמה חברי כנסת במפלגה רצו להיאבק נגד האיסור להפגין, ככל הנראה יותר משיקולים אלקטורליים מאשר אחרים, אך בסופו של דבר הם הסכימו "למתווה של נתניהו".

כפי שציין עו"ד גונן בן יצחק, שהפציר בתנועה לאיכות השלטון לא לעתור לבג"ץ נגד החלטת הממשלה להגביל את ההפגנות – זכות המחאה אינה משהו שמבקשים מהשלטון, וההפגנה היא זכות בסיסית "כמו הזכות לנשום". ואכן, מההתמודדות של המפגינים עד כה עם ההסתה נגדם, וגם ממה שאני שומע מאז ההחלטה אתמול בלילה, הם ממש לא מתכוונים להיכנע, אלא להמשיך – גם במחיר של הפרת הסגר ומעצר.

להערכתי, גם בציבור שאינו נמנה על מפגיני בלפור נראה הפעם אי ציות רחב יחסית לסגר הכללי – בגלל אובדן האמון המוחלט במניעיו של ראש הממשלה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חיילים מגדוד נצח יהודה מסיירים בגבול ישראל-עזה, ב-20 באוקטובר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

חיילים מגדוד נצח יהודה מסיירים בגבול ישראל-עזה, ב-20 באוקטובר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אם ישראל תסרב להתמודד עם המציאות, זה לא ייגמר בנצח יהודה

לגדוד הדתי שמשתייך לחטיבת כפיר יש היסטוריה ארוכה של התעללות בפלסטינים ושל מעשי הרג, אבל מי שטרח לקרוא את החוק האמריקאי הרלוונטי מבין שזה לא עניין נקודתי. למעשה, המדינה מקבלת ברירה: להקריב מיליציה דתית גזענית, או להסתכן בהרחבת הסנקציות לכל הצבא

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf