הם פוגעים בעצים ובאנשים: חיים תחת אלימות המתנחלים בגדה
הריגתו של חמדי נעסאן מירי מתנחלים בכפר אל-מוע'ייר זרקה אור על תופעה מתרחבת: עלייה דרמטית באלימות כלפי פלסטינים. "המספרים נותנים למתנחלים ביטחון, אנחנו לא מרגישים בטוחים", אומרים בגדה
החומרה של אלימות המתנחלים נגד כפרים פלסטינים עלתה לחזית הבמה בשבועות האחרונים. בשבת ה-26 בינואר, קבוצה של מתנחלים חמושים, תחת הגנה של חיילים, פשטה על הכפר אל-מוע'ייר ליד רמאללה וירתה צרורות של אש חיה.
בעוד קיימות גרסאות שונות לאירוע, חמדי נעסאן, פלסטיני בן 38, אב לארבעה, איבד את חייו. ההרג הזה הוא סימפטום של בעיה רחבה הרבה יותר: אלימות מתנחלים וההשפעה של ההתנחלויות על הפלסטינים.
בינואר דיווח עיתון "הארץ", כי ב-2018 נרשמו 482 פשעים בידי מתנחלים, עלייה של פי שלושה לעומת השנה שעברה. "אנחנו רואים את האירועים בשבת כהצטברות של מה שקורה, למרבה הצער, במהלך כל השנה", אמרה ל"שיחה מקומית" שרונה וייס, מנהלת קשרים בינלאומיים בארגון "יש "דין".
סאלח אבו עליא הוא חבר בוועדת האיכרים בכפר אל-מוע'ייר. הוא אומר שהמתנחלים מהמאחזים הלא-חוקיים שבסביבה מתנפלים ומתקיפים את הכפר לפחות פעמיים או שלוש בחודש. "לפעמים הם מגיעים לעצים או לכל מה שקשור לחקלאות. לפעמים הם מתקיפים ושורפים מסגד. לפעמים הם מתקיפים תושבים ואיכרים, כמו גם מכוניות ובתים. הם מתקיפים הכול", הוא אמר ל"שיחה מקומית".
אבו עליא מתאר כי ביום שבת כעשרים מתנחלים, חמושים ברובים, התקיפו את הכפר והתחילו לירות אש חיה לעבר פלסטינים שניסו להתנגד להם באבנים. "שניים מאנשינו נשלחו לבתי חולים ב'פנים' [בישראל], אחד מהם נפצע מקליע באגן הירכיים והשני סובל מפצע בגיד ברגל. ייתכן שהם יישארו נכים לתמיד", אמר אבו עליא. אבו עליא הוסיף כי לפחות עוד חמישה אחרים עדיין מטופלים מפציעות בפה ובחזה, אבל הם במצב יציב.
בשבת שלאחריה, ב-2 בפברואר, הצבא הישראלי השתמש באש חיה ובכדורי פלדה מצופים בגומי כאשר תושבים של הכפר השתתפו במחאה נגד התקפות המתנחלים. לפחות 15 אנשים נפצעו.
"מספרים נותנים ביטחון"
בעוד פלסטינים בכפרים ברחבי הגדה המערבית נאלצים לראות כיצד הצמיגים שלהם נחתכים, הזגוגיות שלהם מנופצות באבנים ועצי הזית שלהם מנוסרים באופן שיטתי, מותו של נעסאן זורק אור על ההיקף של אלימות המתנחלים המסלימה.
"אני חושבת שהנטייה הכללית לימין בחברה הישראלית משחקת תפקיד בעלייה של התקפות מתנחלים והשנה זה הגיע לשיא", אומרת וייס.
באמצע אוקטובר בשנה שעברה, מתנחלים ישראלים הרגו את עאישה א-ראבי, פלסטינית בת 47, אמא לשמונה ילדים, כשנסעה במכוניתה עם בעלה ליד שכם. ראבי נפגעה בסלע במשקל שני קילו בצד הימני של ראשה ומתה מפצעיה בבית החולים.
"לפני 25 שנה, אנחנו היינו אלה שיכולנו לנסוע בקלות בין ערים וכפרים בגדה המערבית", אומר עבד אל-סתאר קאסם, מרצה למדע המדינה ופרשן משכם. "היום, למתנחלים יש את הכבישים שלהם ואת תחנות האוטובוס שלהם ונוח להם מאוד לנוע בכל רחבי השטחים הכבושים. יש להם יותר ביטחון מאשר לנו. אנחנו לא מרגישים בטוח כאן", הוא אמר ל"שיחה מקומית". "כל עוד אוכלוסיית המתנחלים ממשיכה לצמוח, ההתקפות האלה רק יתרבו. המספרים נותנים ביטחון. הם ממשיכים להרחיב עוד ועוד את השליטה שלהם על השטח".
ברבות מההתנחלויות יש "יחידות כוננות" אזרחיות, שבמסגרתן מתנחלים מקבלים נשק, אימון ומימון מהצבא הישראלי. "הם לא תמיד אלה שמובילים את ההתקפות, אבל לעתים קרובות הם מעורבים – או שהם מעורבים באופן ישיר או שהם מקבלים מידע על ההתקפות ולא מונעים אותן", מסבירה וייס. לכל מתנחל גם קל מאוד לקבל רישיון לשאת נשק קטלני. "אנחנו רואים זאת כשותפות לדבר עבירה של הממשלה באלימות המתנחלים", מוסיפה וייס.
סוהייל ח'לאילה, מנהל מחלקת ניטור ההתנחלויות בארגון הפלסטיני "אריג'", אומר שתפקידה של ממשלת ישראל באלימות המתנחלים נעשה ברור יותר ויותר עם השנים. "כאשר מאמנים מתנחלים, מאמנים אותם בתואנה של 'מלחמה בטרור'", אמר ח'לאילה, היושב בבית לחם, ל"שיחה מקומית". "המועצות המקומיות בהתנחלויות נמצאות בקשר ישיר עם הממשלה הישראלית והחיילים בשטח נותנים גיבוי לפעילות הזו".
עניין אחר נוגע למדיניות הישראלית המתמשכת של עצימת עיניים מול התקפות המתנחלים, מה שרק מעודד אותם. המערכת המשפטית הכפולה פירושה שמתנחלים נשפטים לפי החוק הישראלי ואילו פלסטינים כפופים למערכת המשפט הצבאית הישראלית.
על פי "יש דין", שבחן את הנתונים בין 2005 ל-2017, רק 8.1 אחוז מהחקירות בנוגע למתקפות של מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית הסתיימו בכתב אישום. מספר הפלסטינים שבחרו להתלונן ירד באופן משמעותי לאורך השנים. "רוב קרבנות הפשעים שבחרו לא להתלונן נימקו את ההחלטה בכך שאין להם אמון ברשויות אכיפת החוק הישראליות. כמה מהם חוו תלונות שהסתיימו בלא כלום – בגוף ראשון דרך קרובים שלהם", נכתב בדו"ח של "יש דין". "רבים אחרים נימקו זאת בחשש שהגשת תלונה תגרום נזק לעצמם או לבני משפחותיהם".
אחרי המתקפה האלימה שבה נהרג נעסאן, השלטונות הישראלים תיארו את המקרה כ"עימות שפרץ בין אזרחים ישראלים ופלסטינים באזור". ח'לאילה אומר שהדרך שבה ממסגרים את האירועים האלה היא חלק מהבעיה. "ממשלת ישראל רוצה לשנות את השיח על העימות עם המתנחלים כך שהוא לא יוצג כמדינה הכובשת עם וארץ, אלא כעימות בין אזרחים – המתנחלים והפלסטינים", הוא מסביר. "הוא הופך לעניין של עימות אזרחי ולא לעניין של כיבוש ושל התנחלויות לא חוקיות", ממשיך ח'לאילה.
אבל משום שכה מעט מהתלונות שהוגשו הסתיימו בענישה כלשהי למתנחלים הישראלים, ח'לאילה אומר שמדובר בעניין פוליטי לחלוטין. "החוק הבינלאומי והחוק ההומינטארי יכולים לעשות מעט מאוד לסייע במצב הזה", מסביר ח'לאילה, "כדי לפתור את הבעיה של אלימות המתנחלים, הפקעת האדמות וההריסות צריך פתרון פוליטי לכיבוש".
עבד אל-סתאר קאסם מאמין שהאווירה הפוליטית – במיוחד מצד הממסד הפוליטי הפלסטיני – מסייעת להמשך אלימות המתנחלים. "אלה המנסים להתנגד, אפילו אם הם רק זורקים אבן, נרדפים גם על ידי כוחות הביטחון הפלסטינים וגם על ידי הישראלים", הוא אמר, "המציאות הפוליטית הפלסטינית היא מרכיב מרכזי בעידוד הרחבת ההתנחלויות ובעידוד ההתקפות המתנחלים נגד פלסטינים."
זינה טחאן היא עיתונאית פלסטינית
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן