"אין לנו זמן שח"כ פורר יעשה סטז' בתקופה כזאת קריטית לנשים"

שופטת בית המשפט העליון בארה"ב רות ביידר גינסבורג, אמרה בנוגע לשאלת הייצוג: "כששואלים אותי – מתי זה ייחשב שיש מספיק נשים ואני עונה – כשיהיו תשע (מספר השופטים בבית המשפט העליון בארה"ב), אנשים המומים. אבל כבר היו תשעה גברים ואף אחד מעולם לא תהה על כך".

ייצוג הולם לנשים במוסדות השלטון והמדינה הוא חלק חשוב במאבק הפמיניסטי מזה עשורים רבים, ולכן אין פלא שמינויו של ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי עורר סערה בקרב פעילות וארגונים פמיניסטיים.

כשהכנסת הנוכחית כבר מתאפיינת בכך שיש בה יותר גברים המכהנים כשרים וסגני שר מאשר נשים המכהנות כחברות כנסת, לא ניתן שלא לפחות לגחך באירוניה לאור מינויו של גבר לראש הוועדה שהמטרה הראשונה שמוצגת בתיאור תחומי עיסוקה היא "קידום שוויון בייצוג".

אור סרי, מייסדת שותפה של פורום "רצות ומשפיעות", אומרת כי "אנחנו מאמינות שנושאים כמו אלימות, פערי שכר והדרה הם לא נושאים 'של נשים', אלא נושאים שנוגעים לחברה כולה. ככאלה, יש לדון בהם בכלל ועדות הכנסת. עם זאת, הוועדה לקידום מעמד האישה לא רק שקיימת, היא גם סטטוטורית. כלומר, הרשות המחוקקת מכירה בכך שעדיין לא הגענו למצב המיוחל של מעמד שווה, ולכן יש להמשיך ולעסוק בנושא.

"העיסוק בנושא מעמד האישה ובשוויון מגדרי צריך להיות של נשים וגברים יחד. זהו אתגר חברתי, ולא בכדי שם הוועדה כולל את המונח 'שוויון מגדרי'. ועם זאת, ראוי שבראש ועדה לקידום מעמד האישה תעמוד אישה. הרי מיעוט הנשים בכנסת ובממשלה נובע בדיוק מהאתגר החברתי של אי השוויון המגדרי – אותו אתגר שעמו הוועדה אמורה להתמודד".

ברכה ברד, מנכ"לית עמותת כולן, שפתחה בקמפיין הקורא לפורר להתפטר מהתפקיד, מוסיפה כי "זוהי סטירת לחי לכל הנשים בישראל, ובדיחה גרועה בימים שבהם ייצוג הנשים בכנסת נפגע. לא ייתכן שבראשות הוועדה שאמורה להלחם עבור מעמדן, ביטחונן וזכויותיהן של נשים בישראל, יעמוד גבר, שלא חווה מעולם את החיים בישראל כאישה, ושפעולותיה והחלטותיה של הועדה לא ישפיעו על חייו כהוא זה.

"אנו מזועזעות מהקלות שבה זכויות נשים נסחרות בכנסת, ומהדוגמה הקלוקלת שמינוי זה מהווה לשאר החברה, וקוראות לחבר הכנסת לוותר מיוזמתו על המינוי הזה. במקביל, אנו קוראות לחברות הוועדה לקידום מעמד האישה, חברות הכנסת קרן ברק, תמר זנדברג, ע'דיר כמאל מריח, מרב מיכאלי, יפעת שאשא ביטון וקטי קטרין שטרית, לא לאשר את המינוי".

ספיר סלוצקר עמרן מארגון שוברות קירות קוראת לכלל הארגונים הפמיניסטיים להתאגד ולהחרים את ההשתתפות בוועדה. לדבריה, "אין לנו זמן שח"כ פורר יעשה סטז' בתקופה כזאת קריטית שבה נשים נרצחות, מופלות ומוטרדות, שוקעות לתוך עוני ונאבקות על קורת גג בטוחה.

"גברים צריכים להיות חלק מהמאבק הפמיניסטי, אבל לא עליהם להוביל אותו. עודד פורר לא עסק או התעניין בזכויות נשים, ואף הצביע נגד כמה חוקים חשובים. אם ברצונו כעת להשתלב בנושא הוא יותר ממוזמן להצטרף לוועדה כחבר מן המניין, אבל לא לשאת בתפקיד שבו הוא האחראי על סדר היום וניהול הוועדה".

יו"ר הוועדה היוצאת, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת), מתחה ביקורת על המינוי והגדירה אותו כ"תוצר של פעלולי הפוליטיקה הישראלית, כשהוועדה שעניינה שוויון וצדק חברתי ושינוי מבנים היררכיים תהיה בראשות ישראל ביתנו והימין, הדוגלים באפליה ורמיסת קבוצות מוחלשות ודחיקת הייצוג שלהן".

לדברי תומא-סלימאן, "הוועדה לקידום מעמד האישה וציבור הנשים בכלל עומדים בפני אתגרים אדירים בתקופה הקרובה – מול מגיפת רצח ואלימות נגד הנשים ומול המצוקה החברתית-כלכלית שלפנינו, שפוגעת בעיקר בנשים, ומול התעצמות תהליכי הדרת נשים. אני מקווה שח"כ פורר יצליח לעמוד באתגרים של עבודה מול ועם קבוצות מגווונות בחברה, כולל אלה אשר כלפיהן הוא היה רגיל להסית, ולהשמיע את קולן של הנשים". תומא-סלימאן מתכוונת להמשיך לפעול כחברה בוועדה.

ד"ר מזל שאול, מנכ"לית עמותת כ"ן וחברת מועצה מקומית אזור, אומרת כי לא מדובר בדיון אישי, אלא בדיון עקרוני. "אנחנו רוצות שותפות עם הגברים וקוראות לפעול יחד להשיג את השוויון המיוחל. למשל, לפעול לשוויון ברשימות בעת הבחירות ולהרכיב רשימות ריץ' רץ' (אישה-גבר-אישה-גבר) על מנת להגיע לאיזון בבית הפרלמנטרי שלנו שקובע מדיניות לגבי חיי האזרחים, כמו בסלובניה שבה רשימות שלא מורכבות מייצוג שוויוני בכלל לא יכולות להיות מוגשות למועמדות לפרלמנט.

"אך בימים שבהן התמנו רק שתי נשים לעמוד בראש ועדות, מונו רק ארבע מנכ"ליות משרדים, חלה ירידה בשיעור חברות הכנסת, מדינת ישראל ירדה ב-18 מקומות במדד המגדר העולמי ו-ועדת המל"ל ליציאה ממשבר הקורונה הורכבה מ-29 גברים ורק 2 נשים, מן הראוי שלפחות בראש הוועדה לקידום שוויון מגדרי תעמוד אישה".

בעיה רחבה יותר

לצד הסערה, יש מי שטוענות כי העיסוק במינויו של פורר לעמוד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי מסיט את תשומת הלב ממאבק חשוב יותר. ביניהן ניתן למצוא את מיכל גרא-מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, שכתבה כי "יש לנו בעיה קשה של ייצוג נשים בתפקידי מפתח. ראינו את זה בצורה הברורה ביותר במשבר הקורונה – גם בתרחיש הסוריאליסטי של צוות המומחים של המל"ל, ולא פחות – בחדר שבו התקבלו ההחלטות, שכל נושאי התפקידים בו היו גברים בלבד.

"בממשלה הנוכחית יש שמונה שרות – מספר שיא, אבל אין שום אישה בליגת העל של המשרדים. יש שרה אחת במשרד בינוני (מירי רגב בתחבורה), ועוד שבע במשרדים קטנים עד מזעריים. נכון להיום, יש גם שלוש נשים בלבד שייכנסו כמנכ"ליות (באוצר, תקשורת ומדע).

"גם יש לנו הרבה פחות רגולטוריות בכירות מבעבר. אנחנו כמעט ולא במשחק, כי הגברים דוחפים אותנו החוצה. לא בזדון, בדרך כלל, אלא כי החברים שלהם יותר חשובים להם, ותמיד יש נושא שיותר חשוב ודחוף על הפרק. ואת זה מוכרחות ומוכרחים לשנות".

לדברי גרא-מרגליות, "אני לא נזעקת מהמינוי של עודד פורר לראשות הוועדה לקידום מעמד האישה. לא רק כי אנחנו צריכות גברים במאבק לשוויון מגדרי. אלא בגלל שזה אפילו לא הרגע שתופס את התמונה הגדולה. כי אם היתה אישה בראשות הוועדה הזאת – זה מה שהיה עושה את ההבדל? הרבה יותר מכעיס אותי שלא שקלו אפילו מינוי של אישה ליו"ר בוועדת הכספים, חוץ וביטחון, עבודה ורווחה או ועדת החוקה מהעובדה שמינו גבר כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה".

ח"כ הכנסת סונדוס סלאח מהרשימה המשותפת, שהגישה הבוקר (חמישי) הצעה לתיקון חוק יסוד הכנסת שיקבע כי לפחות מחצית מראשי הוועדות הקבועות יהיו נשים, סבורה גם היא כי מדובר בבעיה רחבה יותר. לדבריה, "בפוליטיקה ייצוגית, מינוי של שתי חברות כנסת בלבד לעמוד בראש ועדות הוא פגיעה קשה בכוחן הפוליטי של ציבור הנשים בארץ, בעבודה של נשים לאורך השנים, ובמאבק המתמשך לשוויון, עצמאות וצדק מגדרי".

סלאח אומרת כי "הצעת החוק 'לייצוג נשים בקרב יושבי ראש ועדות הכנסת', באה להציע תיקון לאפלייה ארוכת שנים, שבה נשים מתארגנות, עובדות, מתנדבות ועובדות ללא שכר, מתמודדות, בוחרות ונבחרות, עדיין מעט מדי, ואלו שכן נבלמות ושוב נדרשות להמתין בסבלנות לתור שלהן. במקום זה צריך לתת לאלה שהצליחו להיכנס בדלת יותר כוח והשפעה, כדי לאזן במעט את יחסי הכוחות".

"זאת לא רק הוועדה לקידום מעמד האישה", מבהירה סלאח. "לא רק פרוסה או שתיים מהעוגה, ולא 'טובה'. זה מגיע לנו בזכות ולא בחסד. זכויות נשים הן זכויות אדם, ומגיע לנשים בארץ ייצוג ראוי והוגן בבית הנבחרות".