newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות - לא בבית ספרנו

בתזמון הולם, פירסם מבקר המדינה דו"ח מעקב על פעולות משרד החינוך בנושא מיגור הגזענות וחינוך לחיים משותפים, לאחר שב-2016 מצא כי "המילים היפות לא גובו במעשים". מהמעקב עולה כי הדבר פשוט לא מעניין אף אחד במשרד, או שבכלל מעוניינים שם לטפח את ההיפך

מאת:

בתזמון קולע לאירועי הימים האחרונים, פירסם השבוע מבקר המדינה דו"ח מעקב על פעולות משרד החינוך בנושא "חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות".

בשורה התחתונה: "משרד החינוך לא יישם מרכיבים בתפיסה המנחה, ולא הקים ועדת היגוי שתוביל לקידומה; […] לא הקנה לממונה על מניעת גזענות מעמד וכלים; […] לא מדד באופן שיטתי את תופעת הגזענות על מאפייניה השונים; […] לא יישם בכלל מערכת החינוך תוכניות לחיים משותפים ואף צימצם את המשאבים שהקצה לנושא; שיעור נמוך של מורים הוכשרו לנושא ומעטים התלמידים השותפים למפגשים בין-מגזריים".

פעילי ימין חמושים בלוד (צילום אורן זיו)

פעילי ימין חמושים בלוד (צילום אורן זיו)

הדו"ח הנוכחי עוקב אחר בדיקה קודמת, שנערכה ב-2015 (ופורסמה ב-2016), שבה נמצא "כי המילים היפות והחשובות בנושא מיגור הגזענות והחינוך לחיים משותפים לא גובו במעשים ולא נוצקו להן התכנים הנדרשים. הנהלות משרד החינוך לאורך השנים נמנעו מלנקוט את מכלול הצעדים הדרושים ליצירת תשתית ארגונית, תקציבית, אופרטיבית ופדגוגית מספיקה".

כמסקנות אותה בדיקה המליץ המבקר על כמה צעדים מעשיים לקידום הנושא במערכת החינוך. כעת, לאחר חמש שנים, חזר המבקר ובדק מה עשו במטה המשרד עם כל אחת מהמלצותיו.

השאלה היחידה שנותר לברר היא אם מדובר באוזלת יד ארגונית, טמטום וניהול כושל; או שאולי אנו עדים למדיניות סדורה שנועדה לטפח (במעשה ובעיקר במחדל) שנאת זרים, עליונות יהודית, ופירוק החברה בישראל. הפירוט להלן מרמז על האפשרות השנייה.

גיבוש ויישום תפיסה מנחה – אין

בדו"ח מ-2016 נקבע: "משרד החינוך לא הקים ועדת היגוי לתכלול הנושא, לקביעת מדיניות ולהכנת תוכנית אופרטיבית".

בעניין זה הורתה הממשלה ב-2017 למנות "ממונה על מניעת גזענות" בכל משרדי הממשלה, שיפעל תחת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים.

במשרד החינוך לא מיהרו, ורק שנתיים מאוחר יותר מונה ממונה ראשון. בתוך שנה אחת עזב הממונה את תפקידו, שכן לא ניתנו בידו כלים וסמכויות. הוא החל אמנם בכתיבת טיוטה של תוכנית עבודה, אך עד היום התוכנית טרם הושלמה. תפקידו המרכזי של הממונה: להוביל שינוי במדינות המשרד – טרם בוצע.

מדד לבחינת היקף הגזענות במערכת החינוך – אין

בדו"ח מ-2016 נקבע: "משרד החינוך לא קבע מדד לבחינה אחידה, שיטתית ועקבית של היקף תופעת הגזענות במערכת החינוך".

בעניין זה, החל המדען הראשי במשרד החינוך בהגדרת "מדד גזענות", ואף החל בפיתוח שאלון תואם לתלמידים. השאלון לא הועבר מעולם לבתי הספר, וטרם בוצע מחקר פיילוט לתיקוף השאלון, עקב "קשיים תקציביים וחוסר בכוח אדם להובלתו". שר החינך דאז, נפתלי בנט, הוא שטירפד את יוזמת המדען הראשי, והוביל להתפטרותו.

נזכיר כי באין משרד חינוך, יצא בית הנשיא ביוזמת התוכנית "תקווה ישראלית", לחיזוק השותפות בין המגזרים בחברה הישראלית. במסגרת התוכנית, פיתחו במרכז אקורד באוניברסיטה העברית את "מדד השותפות", שהוא מקביל במידה רבה למדד הגזענות. המדד כולל ארבעה ממדים: זהות חברתית, סובלנות, רגישות לאי-שוויון ומוכנות לקרבה חברתית.

תוכנית מערכתית "חינוך לחיים משותפים" – אין

בדו"ח מ-2016 נקבע: "המשרד לא גיבש תוכנית לחיים משותפים ולמניעת גזענות".

המטה לחינוך אזרחי במשרד אמנם החל בניסוח תוכנית כזאת, אולם היא לא קיבלה את אישור המזכירות הפדגוגית, ונגנזה. אפשר לרדת ישר לשורה התחתונה: "משרד החינוך לא גיבש מתווה וכלים שיאפשרו להטמיע בתוכניות הלימודים את נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות".

חיים משותפים בין יהודים לערבים – אין

בדו"ח מ-2016 נקבע: "ממרץ 2011 לא סיים המשרד לגבש טיוטת חוזר מנכ"ל לקידום נושא החינוך לחיים משותפים בין יהודים ערבים במערכת החינוך".

ממשרד החינוך נמסר בעניין זה שוועדת המקצוע לאזרחות אמורה להתכנס בקרוב, וזה יהיה אחד הנושאים שיידונו בה.

מפגשים בין מגזרים בחברה – אין

בדו"ח מ-2016 נקבע: "רוב התקציב שהקצה המשרד להפעלת תוכניות למפגשי הידברות הוקצה לארגון אחד, שאין לו זיקה לקיום מפגשים בין תלמידים".

הפגנה בצומת גזית, ב-15 במאי 2021

בדו"ח המעקב נמצא, למשל, שב-2019 בוצעו 77 מפגשי הידברות של תלמידים מהמגזר הממלכתי עם תלמידים מהמגזר הערבי, ועוד 37 מפגשים של תלמידים מהמגזר הממלכתי עם תלמידים במגזר הממלכתי דתי. עם זאת, בוצעו רק שלושה (!) מפגשים של תלמידי הממלכתי דתי עם תלמידים ערבים, ומפגשים של תלמידים חרדים עם תלמידים ממגזרים אחרים אינם מתקיימים כלל.

שילוב הנושא בהוראת אזרחות – אין

בדו"ח מ-2016 נקבע: "לא גובשו מדריכי למידה להתייחסות למיעוטים ולא הוקצו לכך שעות הוראה".

ממשרד החינוך נמסר שאחד הכלים ליישום הוא בעבודה משותפת של תלמידים ממגזרים שונים על "מטלת הביצוע", שהיא עבודת חקר עצמאית של התלמידים.

המבקר מצא שמספר בתי הספר הלוקחים חלק במטלת חקר משותפת הולך ופוחת עם השנים: מעשרים בתי ספר ב-2016 ל-3 בתי ספר בלבד ב-2019. גם במסגרת זאת, רוב השיתופים הם בין בתי ספר ממלכתיים ודתיים, ורק שני בתי ספר (ב 2016) יזמו עבודה משותפת של יהודים וערבים.

שילוב הנושא בהכשרת עובדי הוראה – אין

בדו"ח מ-2016 נקבע: "משרד החינוך לא פעל להפוך את הנושא לחלק בלתי נפרד מתהליך ההכשרה של עובדי הוראה".

בעניין זה מסתתר המשרד מאחורי המועצה להשכלה גבוהה, אשר אמורה לאשר לקראת שנת הלימודים הבאה (2022) מתווה חדש להכשרת מורות ומורים. במתווה החדש אמורות להיכלל שבע שעות לימוד חובה בנושא מניעת גזענות.

עם זאת, משרד החינוך לא הכין תוכנית עבודה להכשרת מורים בנושא, ולא הכין תקציב למיזמי חינוך לחיים משותפים במכללות. במילים אחרות, רק לאחר שהמתווה יאושר, יחלו במשרד החינוך לדון בנושא ולצקת תוכן ממשי להכשרה.

תוכניות לפיתוח מקצועי של המורות והמורים – אין

בדו"ח מ-2016 נקבע: "משרד החינוך לא גיבוש פיתוח מקצועי מחייב לכלל המורים בנושא מניעת גזענות וטיפול בדעות קדומות".

על פי נתונים שאסף מבקר המדינה, ב-2018 נערכו במחוזות השונים 88 השתלמויות מורים בנושא חיים משותפים ומניעת גזענות. ב-2019 ירד מספר ההשתלמויות ל- 74, וב-2020 נערכו 77 השתלמויות. מספר ימי ההדרכה העומדים לרשות המטה לחינוך אזרחי ירד מ-49 ב-2016 ל-22 בכל אחת מהשנים הבאות.

מנהלי המחוזות מסרו למבקר שהסיבה לירידה היא "היקפו המצומצם של התקציב", וכן "העומס המוטל על המורים".

בחמש השנים הקרובות, כך על פי תוכניות משרד החינוך, אמורים להשתלם 6,922 מורים בנושא חיים משותפים, ועוד 1,666 מורים בנושא מניעת גזענות. אם נזכור שיש במערכת מעל 155 אלף מורות ומורים, הרי מדובר ביעד צנוע למדי של כ-5.5% מעובדי ההוראה.

שורה תחתונה: חמש שנים חלפו מאז שמשרד החינוך קיבל ממבקר המדינה כמה המלצות מעשיות לביצוע, ומעט מאוד נעשה. הרושם הברור מסקירת הטיפול בנושא במטה משרד החינוך הוא שחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות פשוט לא מעניין אף אחד.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

"איך זה הגיוני להרוג 200 איש כדי לחלץ ארבעה אנשים?"

חיילים יוצאים ממשאיות סיוע, טנקים ומטוסים מפציצים, גופות בכל מקום, בתי חולים עמוסים בפצועים, ותחושה של אחרית הימים: כך תיארו במחנה נוסייראת את הפעולה הישראלית לחילוץ ארבעה חטופים. "אנחנו דם זול בעולם צבוע", אומרים שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf