"אונר"א לא צריכה להיות מוחזקת כבת ערובה למטרות פוליטיות"
ארה"ב קיצצה את תמיכתה באונר"א, ונתניהו קורא לסגור אותה לחלוטין. בראיון למגזין 972+ מתייחסת מנהלת נציגות אונר"א בוושינגטון לאלו שחושבים שסגירת הסוכנות תוביל להיעלמות בעיית הפליטים הפלסטינים, ואומרת: "אם אונר"א תיסגר בעזה זה יהיה הרסני"
כותב אורח: סאמר בדאווי
ממשל טראמפ הודיעה השבוע על קיצוץ של יותר ממחצית מסכום התרומה של ארה"ב לאונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים. הסוכנות מספקת סיוע מציל חיים למעל לשמונים אחוזים מאוכלוסיית עזה, סיוע במזון לכמיליון פלסטינים באזור ובתי ספר לכמיליון ילדים.
על כוונתו לקצץ במימון האמריקאי לאונר"א הודיע טראמפ לראשונה בסדרת ציוצי טוויטר בתחילת ינואר. טראמפ התלונן על כך שהוא לא מקבל "הערכה או כבוד" מהמנהיגות הפלסטינית שדחתה את הכרתו בירושלים כבירתה של ישראל. "אם הפלסטינים כבר לא מוכנים לדבר על שלום, למה אנחנו צריכים להעביר להם את כל התשלומים המאסיביים האלה בעתיד?", צייץ טראמפ.
כדי להבין טוב יותר מה מונח על כף המאזניים ומדוע יש מי שמנצלים את המהלך הזה כדי לקדם את חיסולה של הסוכנות כולה, שוחח מגזין 972+ עם אליזבת' קמפבל, מנהלת נציגות אונר"א בוושינגטון.
האם אנחנו יודעים מתי ההחלטה הזו תיכנס לתוקף, ומתי היא תשפיע על הפעילות של אונר"א?
ההחלטה כבר התקבלה. אונר"א קיבלה 60 מיליון דולר מארצות הברית, וכיום אין בידינו מידע על כך שיתקבל מימון נוסף. מדובר על קיצוץ של למעלה מ-80 אחוז לעומת התקציב שהתקבל בשנה שעברה. זה כבר משפיע על הסוכנות בכל דרך אפשרית שכן ארה"ב היתה התורמת הגדולה ביותר. אנחנו מגויסים ומבקשים מכל מי שאכפת לו ורוצה לסייע לנו לוודא של-525 אלף ילדים יש בתי הספר, שיתרום לאונר"א.
> אביה של עהד תמימי: "לא סומך על מערכת שנועדה להעניש פלסטינים"
ישראל רואה בקיצוץ במימון מארה"ב הזדמנות לחדש את הדרישה שלה לפרק את אונר"א כך שנציבותת האו"ם לפליטים (UNHCR) תיקח על עצמה, בסופו של דבר, אחריות על הפליטים הפלסטינים. מדוע ישראל רוצה בכך ומה עלולות להיות התוצאות?
המנדט של אונר"א, שניתן לה על ידי רוב המדינות החברות באו"ם, הוא להעניק סיוע והגנה לחמישה מיליון פליטים. כדי לשנות את המנדט הזה, חברות האו"ם יצטרכו לשנות את המנדט של אונר"א. נציבות האו"ם אינה יכולה ואינה מוכנה לקחת אחריות על פליטי פלסטין.
שתי הסיבות העיקריות לכך שיש מי שמקדמים את הטענות האלו הן שהם חושבים שהנציבות לא מכירה בצאצאים של פליטים וכך תיכחד סוגיית הפליטים הפלסטינים. זה לא נכון. נציבות האו"ם כן מכירה ומכניסה תחת ההגנה שלה צאצאים של פליטים.
הסיבה השניה לכך שיש אנשים שמאמינים שנציבות האו"ם לפליטים יכולה ליישב מחדש פליטים פלסטינים במדינות שלישיות. הנציבות אכן מיישבת מחדש חלק מהפליטים במדינות שלישיות, אבל מדובר בפחות מאחוז אחד מסך כל הפליטים. זה לא סביר שפליטים פלסטינים יעברו יישוב מחדש באופן זה.
דיווחים רבים מצביעים על כך שעזה במיוחד עלולה להיפגע בצורה קיצונית מהקיצוצים האלו. מה ההשלכות על האוכלוסייה ברצועה, שקיומה תלוי במידה רבה בסיוע חיצוני?
כן, זה נכון. תושבי עזה תלויים במידה רבה באונר"א כמקור תעסוקה וכספק של שירותים שונים. הסוכנות היא המעסיק השני בגודלו בעזה, עם צוות של כ-13 אלף פליטים. אונר"א מנהלת את מרבית בתי הספר בעזה ומספקת סיוע מציל חיים ל-80 אחוז מכלל האוכלוסיה. אם אונר"א תיסגר בעזה זה יהיה הרסני.
> השתיקה שמאפשרת לממשלה לגרש את הפליטים
מה לגבי מקומות נוספים בעולם הערבי?
יותר ממיליון פליטים תלויים באונר"א לסיוע במזון. בשנת 2016 נספרו במרפאות שלנו תשעה מליון ביקורים. כל זה בנוסף לתוכניות החינוך שהזכרתי קודם לכן. אם אונר"א לא תצליח לגייס 500 מליון דולר בשנת 2018, המוסדות והתכניות האלו ימצאו בסכנה.
בשנים האחרונות אונר"א עברה כמה משברים כספיים. איך משיגים יציבות לטווח רחוק לסוכנות שבהגדרתה נועדה להיות זמנית?
אנחנו מחפשים באופן אקטיבי אחר מגוון רחב של מנגנוני מימון חדשים, כולל עם הבנק העולמי. אנחנו מבקשים מתורמים חדשים להתייצב לצידנו ומהתורמים הקיימים לעשות עוד יותר. אנחנו עומדים להשיק קמפיין שידגיש את הצרכים של פליטי פלסטין ויבקש מאזרחים ברחבי העולם לתרום עכשיו כדי להתמודד עם משבר קיומי זה.
מה הלאה עבור אונר"א?
אונר"א היתה ותמשיך להיות סוכנות הומניטרית עצמאית, והיא לא צריכה להיות מוחזקת כבת ערובה למען השגת מטרות פוליטיות כלשהן. אונר"א חינכה למעלה משני מיליון פליטים, סיפקה מקומות עבודה למאות אלפים נוספים והציעה גישה לטיפול רפואי בסיסי. קיצוץ המימון של אונר"א יוביל לקריסתם של מוסדות אזרחיים אלו, לעקירתם של אנשים במצב פגיע והענשתם של ילדים חפים מפשע שמבקשים רק להבטיח השכלה לעתידם.
סאמר בדאווי הוא בלוגר באתר 972+ שם פורסם הפוסט לראשונה באנגלית. תורגם לעברית על ידי יעל מרום.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן