מלחמת הסחר של טראמפ? זה בכלל רעיון של השמאל
מכסי המגן שהטיל טראמפ על סחורות מסין ומקומות אחרים בעולם נתפסים כצעד לאומני, אבל האמת היא שהגנה על תעשייה מקומית הייתה מסורתית עמדה של השמאל. מחקרים רבים הראו שהסחר החופשי פגע בחלשים. הבעיה שהשמאל שכח את האמת הזו
כהונתו של דונאלד טראמפ זוכה לביקורות רבות בקרב המחנה הפוליטי השמאלי ברחבי העולם כולו, וגם מהשמאל הישראלי. טראמפ מואשם, ובצדק, בגזענות, לאומנות, תוקפנות, שוביניזם וכדומה. לתוך מסגרת זו, נוטים מבקריו להכניס גם את מדיניות הסחר שלו שזכתה לכינוי "מלחמת הסחר". לדברי מתנגדיו משמאל, זוהי דוגמה נוספת להתנהלות תוקפנית ולאומנית, חסרת כל הגיון, שמאפיינת את כהונתו של טראמפ. אולם, עיון מעמיק יותר במדיניות הסחר של טראמפ, יכול להוביל אותנו למסקנה שהביקורות עליה נבעו ממחנאות, ולא מנימוקים ענייניים.
בשנה וחצי הראשונות לכהונתו, טראמפ דיבר שוב ושוב על הצורך במכסי מגן והגבלות ייבוא כדי להגן על התעשייה המקומית. בחודשים האחרונים הוא הטיל מכסי מגן בשווי 25% על ייבוא של פלדה ו-10% על ייבוא של אלומיניום לארצות-הברית. בתגובה, סין, קנדה והאיחוד האירופאי הודיעו שיטילו מכסי מגן על סחורה אמריקאית, ואילו טראמפ הכריז שיטיל מכסי מגן נוספים (בעיקר על סין). אלה ההצהרות שכונו בתקשורת "מלחמת הסחר".
אולם מה עומד מאחורי הפנייה מחדש של טראמפ למדיניות סחר פרוטקציוניסטית? האם מדובר בלאומנות, גזענות ושנאת זרים? ביקורות משמאל כלפי מדיניות הסחר של טראמפ והדרך בה מדיניות זו בוצעה הדגישו את האלמנטים האלו. בנוסף, עדיין לא ברור מהי בדיוק מדיניותו של טראמפ, כיוון שגובה מכסי המגן משתנים באופן תדיר אחרי שיחות ודיונים בין המנהיגים השונים. האם הוא תומך במדיניות פרוטקציוניסטית או שמא מטרתו בביטול מכסות המגן, ו"מלחמת הסחר" היא אסטרטגיה שמטרתה להכריח את מנהיגי המדינות השונות לבטל את מכסי המגן שלהם? אולם מאחורי החזרה למכסות ולהגנה על התעשייה והכלכלה המקומית עומדת ביקורת על ההשלכות ההרסניות והפוגעניות של הסחר החופשי, בעיקר בכל הנוגע למצבם של העובדים המקומיים והשכבות הנמוכות.
מחקרים מצביעים על הפגיעה שספגו פועלים בענפים רבים וקהילות שלמות שלא נמנות על האליטה הכלכלית כתוצאה מההכרח להתחרות עם פועלים במדינות עולם שלישי. תומך טראמפ מחוץ למגדלי טראמפ במנהטן, מאי 2018 (הדס פארוש/פלאש90)
אסון ושמו גלובליזציה
מחקרים רבים הצביעו על הפגיעה שספגו פועלים בענפים רבים וקהילות שלמות שלא נמנות על האליטה הכלכלית כתוצאה מההכרח להתחרות עם פועלים במדינות עולם שלישי, שעובדים בתנאים לא תנאים ומשתכרים שכר זעום. אחד מהמחקרים המצוטטים ביותר בנושא שפורסם בשנת 2016 על-ידי הכלכלנים דיוויד אוטור, דייויד דורן וגורדון הנסון, מצא שאחת מתוצאות הגלובליזציה והסחר החופשי עם סין הייתה שענפים ותעשיות באמריקה שנחשפו באופן נרחב לסחר עם סין נפגעו בתעסוקה ובשכר. לטענת המחקר עיקר הפגיעה הייתה בארבעת העשירונים התחתונים.
עשור לפני כן, מחקרם של הכלכלנים אנדרו ברנרד, ברדפורד ג'נסן ופיטר צ'וט הגיע למסקנה דומה. מחקרים נוספים שנערכו בבריטניה וכן ובדנמרק גילו אף הם שפועלים שהתעשייה בה עבדו הייתה חשופה לתחרות ייבוא מסין השתכרו פחות ושיעורי התעסוקה שלהם היו נמוכים יותר.
מחקרים נוספים מצאו השפעות שליליות על עובדים לא מיומנים ועל עובדים בשכבות הנמוכות בעקבות הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA) שחתמה ארצות-הברית עם קנדה ומקסיקו. על-פי מחקר של "המכון למדיניות כלכלית" (Economic Policy Institute) שנערך בשנת 2011, הסכם סחר זה גרם לאובדן של כ-700,000 משרות בשנים 1993-2010. מחקרים אחרים שנערכו בין השאר על-ידי חוקרים מקרן המטבע הבינלאומית, מצאו גם הם שהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה גרם לפגיעה בשכרם של עובדי הצווארון הכחול בארצות-הברית. מרסי קפטור, נציג אוהיו בקונגרס האמריקני, אף כתב מכתב לעיתון הניו-יורק טיימז, ובו הסביר שבעקבות הסכם הסחר החופשי הזה המשכורות הממוצעות באוהיו ירדו, ועבודות במשרה חלקית החליפו את המשרות הקבועות עם התנאים הטובים.
מחקרים כלכליים אחדים אף הדגישו שהורדת מכסים על-ידי הממשלות האמריקניות השונות גרמו לגריעה של עבודות בענפים מסוימים ולהשפעה שלילית על שכרם של העובדים בענפים הללו. כלכלנים בכירים כמו אריק מסקין, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2007, טוענים כיום, שהגלובליזציה מגבירה את הפערים הכלכליים בחברה ומקצינה את רמת אי-השוויון, ולכן נדרשת פעולה כדי להתמודד עם השלכתה השלילית.
למעשה, החזרת מכסי המגן והגנה על התעשייה המקומית איננה גחמה חולפת של טראמפ שנשלפה מן המותן. המדיניות הזו עמדה במרכז כל קמפיין הבחירות שלו, ובכך הוא נבדל גם משאר חברי מפלגתו שהטיפו לסחר חופשי וגם מהילארי קלינטון, מועמדת המפלגה הדמוקרטית. בעימותים בינו לבין קלינטון הרבה טראמפ להזכיר שהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, שאותו כינה "אסון", נחתם בשנות שלטונו של ביל קלינטון ובתמיכתה של הילארי.
טראמפ אף תקף את הילארי קלינטון על תמיכתה בהסכם הסחר הטראנס-פסיפי (TPP), שהיה צפוי להיות הרחבה של הסכם הסחר של צפון אמריקה גם לאזורים אחרים. הוא שב וטען שקלינטון לא דואגת לפרנסתם ורווחיהם של פועלי ארצות-הברית, אלא רק לאליטה הכלכלית שתומכת בהסכמי סחר אלו.
בעימותים בינו לבין קלינטון הרבה טראמפ להזכיר שהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, שאותו כינה "אסון", נחתם בשנות שלטונו של ביל קלינטון ובתמיכתה של הילארי. הילרי קלינטון ודונלד טראמפ בכינוסי בחירות (neverbutterfly CC BY 2.0, Max Goldberg CC BY 2.0)
לא המצאה של טראמפ
דבריו של טראמפ השפיעו על בוחרים ב"חגורת החלודה", אזור שכלכלתו תלויה בתעשייה כבדה ושנפגע במיוחד מהגלובליזציה ומהחשיפה לתחרות עם מדינות עולם שלישי. באזור זה, שהצביע באופן מסורתי למפלגה הדמוקרטית, התאכזבו המוני פועלים ואנשי מעמד העובדים מתשובותיה הרפות והלא משכנעות של קלינטון לטענותיו של טראמפ, ומתמיכתה הראשונית בהסכם הסחר הטראנס-פסיפי (למרות שחזרה בה מתמיכה זו מאוחר יותר).
אחת הסברות המקובלות היא שגמגומיה של קלינטון בכל הנוגע להגבלת הגלובליזציה ולהסכמי הסחר החופשי, שיחקו תפקיד מכריע בהפסדה בבחירות, ושמועמד אחר מטעם המפלגה הדמוקרטית שהיה תומך במדיניות שמגינה על הפועלים והשכבות הנמוכות, כגון ברני סנדרס, היה מנצח באזורים כגון אלו, ולכן גם בבחירות הכלליות.
העובדה שרבים שכחו בכל הנוגע למדיניות סחר בינלאומית היא, שמסורתית מדיניות סחר פרוטקציוניסטית היא המדיניות של השמאל. בסוף שנות ה-90 עלתה תנועת האנטי-גלובליזציה שהייתה דומיננטית בשמאל הכלכלי. בבסיס עקרונותיה של תנועה זו עמדה ההתנגדות לגלובליזציה שהנהיגו בעלי ההון, ושבמסגרתה הם העבירו מפעלים שעבדו בהם עובדים מאוגדים בעלי משכורות ראויות, בתנאים הוגנים ותוך פיקוח על סביבת עבודתם, לסדנאות יזע שפועלים בהם השתכרו משכורות רעב, עבדו בתנאים מזוויעים, תוך סביבת עבודה שלעתים סיכנה את בטיחותם.
יתרה מכך, תנועת האנטי-גלובליזציה מתחה ביקורת גם על הלחץ המסיבי מצדם של מוסדות כלכליים בינלאומיים, מצד ממשלות המעצמות במערב ומצד תאגידי ענק, על ממשלות נבחרות לבחור בסחר חופשי ולמנוע מהן לבחור את דרכן בהתאם לרצון תושביהם. פעילי האנטי-גלובליזציה הזהירו שמניעת האפשרות של האזרחים לעצב את חייהם, על-ידי בחירה במדיניות של מכסי מגן והתנגדות לסחר חופשי, היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה. ביקורות אלו של תנועת האנטי-גלובליזציה חדרו והפכו לדעה המיינסטרימית בארצות-הברית, וחלקים בימין החלו לאמצן. העשור האחרון אופיין בארצות-הברית בפערים כלכליים שהלכו והתרחבו, בקיפאון בשכר הממוצע, בירידה בשכרם של העשירונים התחתונים (לצד גידול בפריון העבודה), ובהידרדרות ניכרת ברמת הניידות החברתית.
הביקורות על השלכות הגלובליזציה והסחר החופשי חלחלו גם לתומכי המפלגה הרפובליקנית. לרוע מזלה של המפלגה הדמוקרטית ותומכיה, בעת הבחירות עמדה בראשם מועמדת שזוהתה עם הגלובליזציה ונזקיה, ולא הצליחה להתנער באופן אמין מאחריותה להשלכותיה. בנוסף, העובדה שחלק נכבד מהאליטה האמריקנית מערערת על זכותו של הממשל האמריקני להחליט על מדיניות סחר, שחורגת ממדיניות הסחר החופשי, נתפסה כניסיון למנוע בחירה חופשית ולהגביל את יכולת האזרחים להשתמש בדמוקרטיה לשם עיצוב עולמם וחייהם. כך הפך הדיון על מדיניות הסחר הבינלאומי לנקודת המפתח המכריעה בבחירות לנשיאות ארצות-הברית.
אבי קליין, דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
