newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משבר הקורונה הוכיח: המערכת רואה במורים כבייביסיטרים

ההחלטה לא לתת למורים תגמול על לימוד מרחוק ולהפסיק אותו עוררה הרבה תסכול. "שר החינוך כאילו אמר למורים: אני צריך אותכם כשומרים על הילדים כשהמשק עובד, לא אכפת לי שהמקצוע שלכם הוא ללמד אותם". מה הפלא שמורים רבים עוזבים

מאת:

הלמידה מרחוק שנפתחה ונסגרה בבת אחת בבתי ספר ברחבי הארץ בשבוע שעבר בגלל משבר הקורונה נתקלה בקשיים רבים, גם בגלל בעיות טכנולוגיות שנחשפו מבעוד מועד בניסוי הלמידה מרחוק שנערך בתחילת מרץ, וגם בגלל הצורך של תלמידים ומורים, בעלי רמות שונות של שליטה בטכנולוגיה, להסתגל לצורות עבודה ולמידה חדשות. תכנית הלמידה מרחוק בחירום, "צו שמונה חינוכי", שמשרד החינוך מתרגל מזה שש שנים מתייחסת אך ורק לחטיבה העליונה ומכילה בעיקר סרטוני יוטיוב. תכניות קצרות טווח ללימוד מרחוק מופעלות אמנם בישובי הדרום בימי הסלמה בטחונית, אולם רוב המורים והתלמידים אינם מתורגלים בצורת ההוראה הזאת.

במקום לאמץ שיטות של המאה ה-21, החזירו את המורים למאה ה-19. לימוד מרחוק במשפחה במושב ישרש (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

במקום לאמץ שיטות של המאה ה-21, החזירו את המורים למאה ה-19. לימוד מרחוק במשפחה במושב ישרש (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

"אני פשוט נפעמתי מאנשי החינוך", אומרת ד"ר נטע ארנון-שושני, סוציולוגית ומרצה לחינוך. "תוך שבוע, באופן עצמאי וללא הכוונה, מתוך אחריות ועזרה הדדית – מערכת שלמה עברה מהמאה ה-19 למאה ה-21. אבל משרד החינוך לא ניהל את זה, לא שלט בזה ולא אכף את זה. זה צמח כמו כל הדברים הטובים במערכת – מלמטה, מיוזמה אישית ואחריות מקצועית".

כך, בעוד המורים משקיעים אנרגיה ומשאבים רבים בהסתגלות למצב החדש ובמתן מסגרת תמיכה לתלמידיהם, הדיון העיקרי היה על זכותם לשכר בעת שהם עובדים מהבית, רבים מהם שעות ארוכות יותר מאשר ביום רגיל. משרד האוצר הכריז כי לא עומדת על הפרק אפשרות שיקבלו שכר מלא על עבודתם. "הלמידה מרחוק הכניסה את צוות המורים של הילדים שלי, וכנראה של מרבית המורים בישראל, לסחרור מטורף", מספרת נטע מייסלוס, אם לשלושה תלמידים וחברה בהנהגת הורים אור יהודה. "הם עבדו שעות על גבי שעות להבין את הטכניקות הטכנולוגיות, הם הרי בחרו להיות מורים ומחנכים ולא אנשי מחשבים. המורים השקיעו בזה עד השעות הקטנות של הלילה, וזה בלי להחשיב את הזמן שבו הם נתנו תמיכה רגשית לתלמידים להתאקלם בסטטוס החיים החדש. כל זה בלי להגיד לרגע אחד – פּוּס משחק, כי גם הם בעלי משפחות וגם להם משתנים החיים."

"חושבים שזה בסדר לפגוע בתנאי ההעסקה של המורים"

עמדת האוצר קיבלה רוח גבית מאלפי הורים זועמים שקראו לקיצור החופש הגדול משום שהמורים כרגע בבית. "לשמוע שהיה מי שחשב שזה לגיטימי שהם יתנדבו לעשות את זה הכאיב לי", מוסיפה מייסלוס. "כמי שמעורבת בהנהגת הורים, אני רואה איך באופן קבוע צוות החינוך עושים מעל ומעבר להגדרות התפקיד, השעות, ובוודאי התשלום. בעוד חצי שנה אנחנו נתחיל לנער את אבק הקורונה ולבנות חיים שונים מחדש. דור העתיד ייבנה בעיקר בזכות המורים האלה, שהיום אף אחד לא חושב שמגיע להם משהו ושזה לגמרי בסדר לפגוע להם בתנאי ההעסקה."

א', מורָה למקצוע מדעי נדרש, מספרת על חלק מהאתגרים בהוראה מרחוק. "הונחינו להכין מערכי שיעור מהיום למחר, קיבלנו כל מיני הודעות שמדברות על חשיבות הקשר עם התלמידים ועל כך שאנחנו לא צריכים ללמד חומר חדש, אלא בעיקר להיות שם בשביל הילדים בתקופה הזאת. מה זאת ההנחיה המוזרה הזאת? מה אני אמורה להבין ממנה? אחר כך הבהירו שרצוי לעשות שיעורים סינכרוניים ולא רק לתת מטלות. בסוף, כל מורה עשתה מה שהיא רואה לנכון. הכינו מערכת מיוחדת עם שלושה מקצועות ביום לכל שכבה, בלמידה רוחבית, כלומר שאם את מלמדת כמה כיתות בשכבה, את צריכה ללמד אותן באותה שעה. לא ברור איך אני אמורה לדבר עם 100 תלמידים בצורה מקוונת בחלון זמן של שעה וחצי. בפועל ישבתי מעל ארבע שעות להכין שיעור א-סינכרוני לשלוש כיתות".

"מדברים איתי על שליחות, ושליחות ושוב שליחות. כשאני מעזה להעלות את העובדה שאני מרוויחה 5,000 שקל בחודש, סותמים לי את הפה"

"זאת ההוראה שעליה מגיע שכר", מסבירה ארנון-שושני. "סוף סוף עושים פה הוראה של המאה ה-21. מה אנחנו רוצים שתלמידים יידעו במאה ה-21? שידעו לקחת פרויקט, להתלבש עליו, ללמוד אותו בעזרת חברים ובעזרת הרשת ולהרים אותו. זה בדיוק מה שהמורים עשו פה. ואז אמרו להם – לא, עזבו, תחזרו לפרונטלי, אנחנו לא יודעים לתגמל על פרויקטים של המאה ה-21, רק על פרויקטים של המאה ה-19 תקבלו תגמול. גם מבחינה חינוכית, זה נכון שהיו בימים הראשונים הרבה תקלות אבל שניה, רגע, זה התחיל רק לפני כמה ימים, תראו איזה יופי, זו חוסר סבלנות לתהליכי למידה, להשתנות, כל הטעויות החינוכיות והפדגוגיות האפשריות.

"שר החינוך פרסם שהוא באמת מעריך את המורים, אבל הוא צריך לחשוב לא רק על מה שקורה עכשיו אלא גם על מה שיקרה אחר כך, וכשאנחנו נסיים את הקורונה, וכולם ילכו לעבודה, הוא יצטרך את המורים שילמדו את הילדים כשההורים הולכים לעבודה. זאת אמירה איומה. הוא בעצם אמר למורים – אני צריך שתהיו בייביסיטר כשהמשק עובד, לא מעניין אותי שהמקצוע שלכם הוא ללמד ילדים, לא אכפת לי שאתם אוהבים את התלמידים שלכם, לא אכפת לי שאתם מתגייסים אליהם בשעת צרה. המערכת פשוט ירקה בפנים של המורים.

"יש פעם עצום בין המקצועיות, האהבה, והערכים של המורים לבין מה שהמערכת רואה בהם. הפער השני, המאוד גדול, הוא בין היומרה להיות מערכת חדשנית ומתקדמת לבין מה שבאמת קורה במערכת החינוך. והנה, תוך 48 שעות מערכת החינוך קפצה 200 שנים קדימה, ובמקום לקחת את היוזמה הזאת מהשטח, לחבק אותה, להרים אותה בשתי ידיים ולומר הנה הצעד הזה שכולנו חיכינו לו, המערכת לא מעריכה – לא את ההתגייסות הרגשית, לא את ההתגייסות המקצועית ולא את ההתגייסות הטכנולוגית. זה כל כך עלוב וכל כך עצוב. וכשאת רגילה שמה שמעניין את המערכת זה  שהמורים יהיו בייביסיטר ולשלוט במה שקורה בלי לתת פידבק לשום יוזמה, מהממת ככל שתהיה, שעולה מהשטח, את מבינה כמה המקצוע רמוס."

רואים בנו מי שמחפש עבודה קלה. הפגנה של מורות נגד הפגיעה בזכויות שלהן (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

רואים בנו מי שמחפש עבודה קלה. הפגנה של מורות נגד הפגיעה בזכויות שלהן (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

"כשמורים אומרים שקשה להם, אומרים להם שיעבדו כמו כולם"

"היחס שקיבלנו בחזרה מבאס מאוד", מוסיפה א', "בעיקר בגלל הבעת אי האמון. מנכ"ל משרד האוצר אמר שככה אי אפשר לדעת מי מהמורים עבד. קראתי תגובות די נוראיות ברשת. רואים בנו לא יותר מאשר בייביסיטר. הורים כתבו שהילדים ממילא לומדים לבד, מה זה משנה אם המורה תשלח מטלה או לא. אין חשיבות לשום דבר שאנחנו עושות – ניהול הלמידה, תיווך בין הלומד לחומר הלימוד, הדרכה, קשר אישי עם המורה. מבחינת חלק נכבד מהציבור, זה לא משנה אם אני אעמוד מול הילד שלהם או סרטון ביוטיוב. תלמידים ביקשו ממני שיחות זוּם, סתם לדבר,  בלי קשר לחומר. הנוכחות שלנו בחיים שלהם הרבה פעמים חשובה מאוד

"בגדול, כל השיח על מורים מאוד מנמיך, אומרים שהם לא אינטיליגנטיים, שהם רק רוצים את החופש הגדול, הם לא עובדים. כשמורה אומר 'קשה לי', אז כולם אומרים לו 'תעבוד כמוני'. זה שיח מאוד לועג ולא מפרגן, שמשקף איזה בון טון של חשיבה שמורים בחרו את המקצוע שלהם כי הם לא התקבלו לשום דבר אחר, או כי מדובר בנשים קטנות שרוצות את החופש הגדול עם הילדים.

"מאז שאני מלמדת סטודנטים להוראה, אני רואה עד כמה הרוב הגדול של האנשים שהולכים ללמוד הוראה רוצים באמת ללמוד הוראה – הם מחויבים לזה, הם באים מתוך אידאליזם ורצון לתרום, הם תופסים את המקצוע הזה כחשוב.

"אנחנו שמים רף מאוד גבוה. רק שתהיה הכי אידאליסט שיש. בלי זה, אל תלך ללמוד הוראה. אבל מותר לאנשים לבחור מקצוע בגלל התנאים שלו. כולנו בוחרים מקצועות גם בגלל נטיית ליבנו, וגם בגלל הכסף, וגם בגלל המשפחה, וגם בגלל מה שאמא ואבא שלנו אמרו לנו לעשות. לכולם זה בסדר, ורק מורים שיש להם עוד סיבות לכך שהם עוסקים במקצוע, אז אומרים להם – לא, רק אידיאליזם אנחנו מוכנים לקבל. זה מאוד לא הוגן, וזה תמיד מזכיר לי קצת את זה שבישראל נורא אוהבים עולים, אבל רק כאלה שעולים בגלל מאה אחוז ציונות, אם אתה לא 100% ציוני – אל תבוא.

"בגדול, ביקשו מאיתנו להתנדב לעבודה שלנו – זה מופרך ואבסורדי", אומרת א'. "מדברים איתי על שליחות, ושליחות ושוב שליחות. כשאני מעזה להעלות את העובדה שאני מרוויחה 5,000 שקל בחודש על ארבעה ימי עבודה, בלי להזכיר כמה זמן אני עובדת ומשקיעה בבית, סותמים לי את הפה עם החופשות והשליחות. בהתחלה אמרתי לעצמי שאני לא פה בגלל הכסף, אבל זה לא נכון לגמרי. הכסף הוא ביטוי חיצוני להערכה. אני מעריכה את עצמי מאוד, מקבלת פידבקים מעולים מההורים ומהקולגות ועדיין מרגישה כל הזמן לא מוערכת מספיק, זה כמו יריקה לפרצוף כל פעם מחדש".

המורים החדשים באים עם מוטיבציה, אבל לא נשארים

"אני פוגשת את הסטודנטים", מספרת ארנון-שושני, "הם מלאי ערכים, הם באמת מחכים ליום שהם יפגשו את הילדים, ואז הם מגיעים למערכת והמערכת פשוט טוחנת אותם, יורקת אותם, לא שמה עליהם, לא מפרגנת להם, ונותנת להם לעבוד בתנאים שאף אחד במשק לא עובד – בלי משרד, בלי מחשב, בלי זמן מנוחה נורמלי, בלי שכר נורמלי, אפילו בלי יוקרה חברתית. אז בטח שהם עוזבים.

"הדור הזה, אלה שנכנסים למערכת עכשיו לעבוד, הם לא יקבלו את המצב הזה יותר. הם לא יבואו, או שהם יבואו ויעזבו אחרי חצי שנה. כבר היום יש תופעה חדשה של מורים שעוזבים באמצע השנה. הם לא מוכנים לעבוד ככה. אם משרד החינוך לא יבין שהוא צריך לשנות את הגישה שלו למורים והוראה, זה רק יילך ויחריף.

"אנחנו כבר עכשיו במשבר רציני מאוד. משרד החינוך אומר שאין מחסור במורים וזה נקודתי, אבל זה לא נכון, יש מחסור אקוטי במורים שרק יילך ויגדל, גם כי מראש אנשים לא פונים להוראה וגם כי מי שכן ילך לזה, לא יסכים לעבוד בתנאים שמשרד החינוך מציע ופשוט יעזוב.  המערכת תהיה חייבת להשתנות, כי את מה שאנשים צייתנים ומערכתיים כמו בדור שלי היו מוכנים לסבול, החבר'ה הצעירים לא יסבלו את זה."  ארנון-שושני ככל הנראה צודקת. א', לדוגמה, לא תמשיך ללמד בשנה הבאה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf